למרות המודעות הגוברת לתזונה בריאה ומאוזנת, רוב משקי הבית בישראל מעדיפים מוצרי מזון זולים ופחות ובריאים, ככל הנראה משום שאינם יכולים להרשות לעצמם מימון תזונה נכונה כך עולה ממחקר חדש של מרכז טאוב המתפרסם לרגל ראש השנה. המחקר בדק את מוצרי המזון המרכיבים את ארוחת החג ואת סל הקניות הממוצע בישראל, וכן בחן אם סל קניות זה נחשב בריא ומאוזן.
מנתוני המחקר עולה כי ככל שרמת ההכנסה המשפחתית יורדת, כך עולה מספר הנפשות במשק הבית, ובשל כך עולה גם ההוצאה החודשית הממוצעת על מזון. בשל כך, נוצרים פערים גדולים בין עלויות סל המזון עבור משקי בית ברמות הכנסה שונות. במשקי הבית של העשירון התחתון בחברה מספר הנפשות הממוצע במשפחה הוא 4.37 וההוצאה הממוצעת לחודש לרכישת סל מזון בריא היא 3,450 שקלים. לעומת זאת, בעשירון העליון מספר הנפשות הממוצע למשק בית הוא 2.46 וההוצאה הממוצעת על סל מזון בריא היא 2,039 שקלים בלבד.
בהמשך, מראים הנתונים כי משקי בית הנמנים עם 20 האחוזים התחתונים מבחינת הכנסה צריכים להוציא בממוצע כארבעה אחוזים מהכנסתם הכוללת לרכישת סל המזון המומלץ מבחינה בריאותית. משקי בית הנמצאים ב-20 האחוזים העליונים נדרשים להוציא שבעה אחוזים מהכנסתם למימון סל דומה. משמעותו של נתון זה היא שבפועל, לפי המחקר, 60 האחוזים התחתונים ברמת ההכנסה אינם רוכשים את סל המזון הבריא המאלץ אותם להוציא אחוז ניכר ממשכורותיהם הדלות.
עוד בוואלה! NEWS:
סגר על יו"ש, מאות שוטרים בבירה: היערכות שיא לקראת החג
דיווח: טראמפ עשוי היה להתחמק מתשלום מסים במשך 18 שנה
משפחת פרס התכנסה לשבעה: "אפופים באבל כבד, וכך גם כל העם"
כך, במקרה של משק בית הנמצא ב-20% התחתונים שהכנסתו הממוצעת היא 3,807 שקלים בחודש, הסל המומלץ יעלה 3,295 שקלים. סל מזון ממוצע התואם לצריכת המשפחה יעלה 1,462 שקלים בלבד, ולכן ברור כי לאלו בעלי רמת ההכנסה הנמוכה ביותר יש קושי לממן את הסל המאוזן והבריא יותר. הדבר יוצר העדפה לרכישת מזון זול ופחות בריא, או לחילופין כמויות קטנות של מזונות הנכללים בסל הבריא.
המחקר נערך בידי החוקרים פרופ' דב צ'רניחובסקי, יו"ר תכנית הבריאות במרכז טאוב ויו"ר המועצה לביטחון תזונתי, ג'נטה אזרייבה; וכן בהשתתפותם של בן אריון, רבקה גולדשמיט, אבידור גינסברג ורן מילמן. החוקרים סיכמו את עלותו החודשית של סל מזון בריא העומדת על 844 שקלים למבוגר ו-737 שקלים לילד. במחקר קודם של המכון, שנערך בשנים 2011-2005, נמצא כי מחירי המזון בישראל עלו באופן משמעותי והתייקרו באופן ניכר בהשוואה למדינות ה-OECD.
לדוגמה, מוצרי החלב בישראל שהיו יקרים ב-6% משאר מדינות ה-OECD ב-2005 הגיעו לרמת מחירים הגבוהה ב-51% מהממוצע במדינות אלה ב-2011. בדומה לכך, הלחם, הדגנים ומוצרי המאפה, שהיו זולים ב-19% בהשוואה למחיריהם במדינות ה-OECD ב-2005, הפכו יקרים ב-26% מממוצע זה ב-2011. למרות עליית המחירים החדה, טרם ננקטו בישראל צעדים להגדרת סל מזון ריאלי, המומלץ מבחינה בריאותית ומתחשב בהכנסה הכוללת של משק הבית.
במרכז טאוב מציעים סל המשקף את "פירמידת המזון הישראלית", בהתאם להמלצות משרד הבריאות. הסל מתבסס על תזונה ים תיכונית הכוללת יתרונות בממד הבריאותי, הסביבתי, החברתי-תרבותי והכלכלי. על פי חוקרי המרכז, צריכת מוצרי הסל המומלץ יכולה למנוע מחלות, לצמצם פגיעה בסביבה ובבעלי חיים, לקדם אכילה בחוג המשפחה והכנת מזון ביתי ואף לאפשר חיסכון באמצעות קניית מזון גולמי, שנחשב זול ליותר מאשר מזון מעובד מן החי.
הסל נבנה כדי להבטיח תזונה נאותה ועלויות נמוכות ככל האפשר בהתחשב בצריכה הישראלית. בסל המזון שנבנה למבוגרים ישנן כל קבוצות המזון העיקריות, ובהן דגנים, ירקות, פירות, חלבון חלבי, חלבון מהחי, קטניות ושומנים. המרכיב היקר ביותר בסל המזון הוא "חלבון מן החי וקטניות", הכולל מוצרים כגון ביצים, בשר עוף וקטניות יבשות, ועלותו מגיעה לכ-40% מעלות הסל. עלות הדגנים עומדת על 23%, ועלות קבוצת החלבון החלבי היא 11%. המרכיב הזול ביותר הוא שומן ועלותו היא כ-4% בלבד מהסל.