סג"מ רוני קון
בת 20
קצינת חמ"ל רפואה של אוגדת איו"ש
סג"מ קון טיפלה בפצועים רבים מתוקף תפקידה כקצינת חמ"ל רפואה. עם זאת, בתחילת השנה היא מצאה את עצמה מטפלת בחברתה לקורס הקצינים במהלך פיגוע. קון, שעלתה לפני כשנתיים מארצות הברית, הייתה צוערת בבה"ד 1. כחלק מסדרת חינוך, הפלוגה שלה הגיעה לסיור במערת המכפלה. למרות שהיא שירתה עוד קודם לכן באיו"ש, פיגוע הירי שהתרחש במהלך הסיור היה נראה פתאומי. "אכלנו צהריים, תכננו להיכנס למערה ופתאום שמענו בום. לא היינו בטוחים במה מדובר ואז עוד בום וכולם היו קצת בלחץ".
רוני הביטה סביבה ולפתע זיהתה שחברתה לפלוגה שרועה על הרצפה. "אני רואה את מאי על הרצפה, לא צורחת לא כלום. רק אומרת 'יש לי משהו ברגל, מאחור'", סיפרה סג"מ קון, "היה לי ממש טבעי לבוא אליה. הייתי חובשת גם לפני באיו"ש וראיתי שיש לה דימום, מלא דם". היא סיפרה כי בתחילה לא היה ברור אם מדובר בפיגוע ירי או בפיגוע במתווה אחר. "אנשים נכנסו לחנות מאחור, הרמנו אותה ורצנו גם לחנות", אמרה, "השכבנו אותה והתחלנו לטפל בה ולעצור את הדימום".
כמי שטיפלה בלא מעט פצועים במהלך שירותה, קון מספרת איך היא מתמודדת עם המראות הלא קלים. "באותו רגע, כשמגיעים לאירוע, מה שאני עושה זה בלי רגש", מתארת קון את הרגעים בה היא מטפלת בפצועים, "את באה לעשות את התפקיד שלך ומתנתקת, יש כאלה שיש להם ממש טראומה. אני לא יכולה להגיד שאין לי בכלל רגש".
"אחרי הכל אתה מעכל את האירוע שהיית בו ואז עוברת המחשבה 'מה עשיתי עכשיו?' וזה מה שמלחיץ", ממשיכה קון, "לא הדם, כי אם זה היה מלחיץ, לא הייתי יכולה להיות חובשת. יותר מלחיץ אחרי, זה מה אם זו הייתי אני, האם נתתי את הטיפול כמו שצריך. אני במעקב קפדני אחרי כל פצוע לגבי מצבו. זה ממש חשוב לי ברמה האישית".
גם היא, כמו חבריה, לא מוכנה להתייחס אל עצמה כגיבורה. "אני לא הייתי אומרת שאני גיבורה, כי זה מצחיק בעיני לומר שאני גיבורה. זה התפקיד זה מה שעושים. רציתי להיות חובשת. זה פשוט טבעי, לא איזה 'וואו' או משהו כזה", סיכמה.
(עדכון ראשון: 22:45)
