ראשי המדינה ספדו היום (שישי) לנשיא התשיעי שמעון פרס בטקס הלווייתו בהר הרצל בירושלים. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי הוא למד מהנשיא שהתכלית "היא קיום, ודו-קיום" עם הפלסטינים והנשיא ראובן ריבלין הזכיר את פועלו למען השלום וכן את הצורך "לבקש ממנו סליחה" בשל אמירות שהושמעו כלפיו בשנים עברו.
ראש הממשלה אמר כי "שמעון פרס זכה לא רק לתוחלת חיים, אלא גם לתכלית חיים. הוא היה שותף בכיר למפעל התחייה הלאומית של העם היהודי. בן לדור שיצא מעבודת לחירות, הכה שורש במולדת ואחז בחרב דוד כדי להגן עליה. הוא פעל גדולות ונצורות להבטיח את כוח המגן שלנו לדורות ועל כך נתונה לו תודת הדורות. ובמקביל, עשה כל מה שביכולתו בכל רגע מחייו הבוגרים להשיג שלום עם שכנינו. אין זה סוד ששמעון ואני היינו יריבים פוליטיים, אבל במהלך השנים נעשינו ידידים. אפילו ידידים קרובים".
לדברי נתניהו, פרס "המריא על כנפי החזון, אך ידע שמסלול ההמראה עובר בשדה החתחתים של הפוליטיקה. מה שאפשר לו לעשות את זה הוא להט העשייה והחזון. ללהט הזה נחשפתי לראשונה כאן על ההר הזה לפני ארבעים שנה, מבצע החילוץ אנטבה שבו נפל אחי. התקיימה פה הלווייתו של יוני. כשר הביטחון, יחד עם ראש הממשלה יצחק רבין, שמעון היה זה שאישר את המבצע. ובהלוויה הוא נשא הספד שלא אשכח כל חיי. זו הייתה הפעם הראשונה שבה פגשתי אותו. באותו רגע, נוצר בינינו חיבור עז ומיוחד שאף פעם לא נותק".
ראש הממשלה סיפר על מפגש שקיים עם פרס במשכנו בהמשך הלילה ובמהלכו, לדבריו, אמר לו הנשיא כי "השלום הוא הביטחון האמתי", ציטט אותו נתניהו. "אם יהיה שלום, יהיה ביטחון. אני טענתי שבמזרח התיכון הביטחון הוא תנאי הכרחי לקיומו של שלום. התפלמסנו שעה ארוכה, אלתרנו טיעונים, הוא בא משמאל, אני מימין, ובסופו של דבר, כמו שני מתאגרפים מותשים, חדלנו מהמאבק. ראיתי בעיניו, ואני חושב שהוא גם ראה בעיניי, שהנחרצות נובעת משכנוע פנימי עמוק ומדבקות במטרה הבטחת עתידה של המדינה", אמר.
"אתם יודעים לאיזו מסקנה מפתיעה הגעתי בחלוף הזמן?", שאל נתניהו. "שנינו צודקים. במזרח התיכון הסוער, שבו רק החזקים שורדים, השלום לא יושג אלא מתוך הבטחה מתמדת של עוצמתנו. התכלית היא לא העצמה, הכוח הוא אמצעי, התכלית היא קיום ודו-קיום. קדמה, שגשוג ושלום. לנו, לעמי האזור ולשכנינו הפלסטינים. שמעון תמיד הביט קדימה. הוא האמין, כפי שאנחנו מאמינים, בקדמה, במדע, בטכנולוגיה. בכוחם של אלה בוודאי לחזק את הביטחון אבל בכוחם גם לבנות את התשתית העתידית לשלום. אם נטפח את היכולות הללו ונפעל בנחישות נגד אויבי הקדמה, המודרנה תנצח את הברבריות, הטוב ינצח את הרע והאור ינצח את החושך".
ראש הממשלה סיים את נאומו: "שמעון יקירי, סיפרת שאחת הפעמים הבודדות שבהן הזלת דמעה היו כשקיבלת את הבשורה המרה על נפילתו של יוני אחי באנטבה. אתה בכית אז שמעון, אני בוכה עליך היום. אהבתי אותך. כולנו אוהבים אותך. היה שלום שמעון. אדם יקר, מנהיג דגול. ננצור אותך בלב האומה ואני מרשה לעצמי לומר, בלב האומות".
לפני ראש הממשלה, ספד הנשיא ריבלין לפרס. "אני מדבר אליך היום בפעם האחרונה שמעון, 'כנשיא אל נשיא', כפי שנהגת לומר בכל פעם שהתקשרת לחזק ולתת עצה טובה", פתח את דבריו. "אני מדבר ועיני מחפשות אותך, אחינו האהוב, אחינו הבכור, ואתה אינך. אתה נאסף אל אבותיך היום באדמה שאהבת כל כך, אך לא נאספים חלומותיך, לא נטמנת אמונתך. היית איש אחד שנשא אומה שלמה על כנפי הדמיון והחזון".
לדברי ריבלין, "היית לא רק איש החזון, אלא גם איש המעש. זכיתי לצפות בך בהשתאות, כשותף לבנייתה של מדינת ישראל. עבור שנינו מדינת ישראל לעולם לא תהיה מובנת מאליה. אבל הרבה בזכותך שמעון, עבורנו וגם עבור יריבנו, מדינת ישראל היא עובדה שאין עליה עוררין".
הנשיא המשיך לספוד לקודמו בתפקיד. "הייתה בך היכולת הנדירה להגות רעיון שנראה בלתי נתפס ולהוציא אותו אל הפועל. עיניך הרחיקו ראות, בעוד רגליך פוסעות מרחקים אדירים על ציר ההיסטוריה הציונית והיהודית. הצלחת להזיז את העקשנים שבמדינאים ולהמיס את לבבות הקשוחים שבמתנגדינו".
ריבלין הוסיף כי "חתרת, עד לנשימתך האחרונה, לפסגת החלום הציוני, מדינה ריבונית עצמאית המקיימת שלום מלא עם שכנינו, אבל ידעת גם ששלום אמת ניתן להשגה רק ממקום של עוצמה. מה עמוקה הייתה האמונה שלך בשילוב הקדוש שבין מנהיגות מוסרית לעליונות צבאית, בכך שישראל חייבת להיות חכמה אך גם צודקת, נאמנה בכל עת לערכיה, כמדינה יהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית".
ריבלין אמר כי "לא אפריז אם אומר שיותר משהתברכת אתה להיות נשיאה של אומה אדירה זאת, התברכה אומה זאת שאתה היית נשיאה. האמונה העיקשת באנשים הטובים, בניצחון התקווה על הפחד, הייתה מעין הנעורים הנצחי שלך ובזכותה היית מעין הנעורים הנצחי של כולנו. האיש שחשבנו שגם הזמן לא יעצור. עם כל אהבתך להיסטוריה ובקיאותך המדהימה בה, בזת להתבוססות בעבר. 'העתיד חשוב יותר מהעבר', אמרת. האהבה חוצת המחנות שלה זכית בערוב ימיך מממשיכי דרכך וגם ממתנגדיך היא ביטוי לכמיהה של כולנו להידבק באופטימיות חסרת התקנה שלך. גם כשלא הסכמנו איתך, רצינו להאמין שאולי אתה הוא זה שצודק".
יו"ר הכנסת יואל אדלשטיין סיפר בהספד כי פרס אמר לא מכבר כי "אני לא רוצה למות בעודי בחיים. אני יודע שיבוא יום ואפנה את מקומי כמו כל אדם, אבל אעשה שגיאה כל זמן שאני חי - לא אעשה את מה שאדם חי צריך לעשות". אדלשטיין הוסיף כי מילים יפות לא היו אצל פרס תחליף לעשייה. "לא הסתפקת באמירות מהשפה ולחוץ", אמר יו"ר הכנסת. "זכית להיות אחד מגדולי מעצבי פניה, דמותה וחוסנה של ישראל". הוא סיפר כי כשהיה נשיא המדינה, היה ניגש פרס לכל אחת ואחד מעובדי לשכת יו"ר הכנסת, לוחץ את ידם ושואל לשלומם בכל פעם שהיה מגיע למקום. "בכך ניכר אדם: לא רק ברגעיו הגדולים והפומביים, אלא גם בהתנהגותו הבין-אישית".
לקראת סוף נאומו, ביקש ריבלין סליחה מפרס. "שמעון, אודה ולא אבוש, ערב ראש השנה על מפתן קברך בחלקת גדולי האומה, גם סליחה צריך לבקש ממך", אמר. "מותר היה לחלוק עליך, אבל היו שנים שבהן נחצו קווים אדומים בין יריבות אידאולוגית לאמירות ומעשים שמקומם לא יכירם".
הנשיא אמר כי "זהו יום עצוב שמעון. מסע החלומות שלך, שהחל בוישניבה שבפולין, מגיע לסיומו בירושלים בירתנו, גם היא, חלום שהפך למציאות. מותך הוא אובדן אישי ולאומי אדיר כפי שהוא חות?ם של עידן, תום עידן הנפילים, שסיפור חייהם הוא סיפור דברי ימיה של התנועה הציונית ומדינת ישראל". לדבריו, זאת "תחושה שתם פרק בחייה של אומה, תם פרק בחיינו. הפרידה שלנו ממך היא גם פרידה שלנו מעצמנו. כשאנו רואים את מנהיגי העולם אנו מבינים שלא רק כאן אלא בעולם כולו יתגעגעו אליך. ואנחנו, כולנו, כבר מתגעגעים".
ריבלין סיים את הספדו: "היה שלום, שמעון. האיש שדרכיו דרכי נעם וכל נתיבותיו שלום. נוח בשלום על משכבך והיה מליץ יושר לעם ישראל אותו אהבת כל כך. היה שלום, אדונ?י הנשיא".
בטקס משתתפים גם שר החוץ של ארצות הברית ג'ון קרי, היועצת לביטחון לאומי סוזן רייס, אנשי העסקים האמריקנים-יהודים שלדון אדלסון וחיים סבן ומנהיגים רבים מאירופה, בהם נשיא צרפת פרנסואה הולנד והנשיא לשעבר ניקולא סרקוזי, יורש העצר הבריטי הנסיך צ'ארלס, שמלווה בראשי הממשלה לשעבר טוני בלייר, גורדון בראון ודייוויד קמרון יחד עם שר החוץ בוריס ג'ונסון ונשיא גרמניה יואכים גאוק ושר החוץ פרנק-וולטר שטיינמאייר.
עוד נוכחים ראש ממשלת איטליה מתאו רנצי, פליפה מלך ספרד, נשיא המועצה האירופית דונלד טוסק ושרת החוץ של האיחוד האירופי מוגריני, ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, ראש ממשלת שבדיה סטפן לופבן, ראש ממשלת סלובקיה רוברט פיקו, נשיא קפריסין ניקוס אנסטסאידס ואחרים.
מנהיגים בכירים אחרים מרחבי העולם שנמצאים בהר הרצל הם ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו, נשיא מקסיקו אנריקה פנייה נייטו, המושל הכללי של אוסטרליה פיטר קוסגרוב, נשיא חוף השנהב אלסאן אואטרה ונשיא טוגו פאורה גנאסינגבה.
(עדכון ראשון: 10:05)
