טייס הקרב הסתובב ושיגר טיל מטרה לעבר שטח ישראל. מדובר ברגע לא פשוט עבור איש צוות אוויר, שאמור להגן על אזרחי המדינה ובאותו רגע נדרש לבצע פעולה הפוכה, לצרכי הניסוי. חדר הבקרה של היחידה לניסוי טילים (ינ"ט) בבסיס חיל האוויר בפלמחים, נדרך אל מול האיום שדימה טיל אויב וטס במהירות רבה לכיוון המדינה.
אחרי הטיל עקבו בכל רגע מכ"מים מסוגים שונים, מערכות בטיחות מהמתקדמות בעולם ותחנות טלמטריה. כל נתון חשוב על מנת להבין שהטיל, שיכול לפגוע בשטח המדינה, טס במסלול שנקבע לו מראש. המספרים והנתונים מופיעים על המסכים והעיניים בוחנות היטב.
בשלב מסוים, יינתן האות להפעלת מערכת טיל החץ, שתשגר לאוויר מיירט. עשרות זוגות עיניים יתבוננו בעשרות מסכי מחשב בחדר הבקרה הענק, חלקם יראו רק מספרים מתחלפים וחלקם יצפו בתמונות בשידור חי מהשטח, אבל כולם יפזלו לעבר חדר אחד, מוקף בקירות זכוכית. שם יושב קצין הבטיחות של הניסוי, הקצין היחיד בכל האולם הענק שיושב עם הגב למנהל הניסוי ויכול לקבל החלטה עצמאית לחלוטין להשמיד את "טיל המטרה" ששוגר מהמטוס, באמצעות לחיצה אחת על הכפתור האדום.
המתח מורגש היטב באוויר, עד שהמיירט של מערכת החץ פוגע בטיל המטרה ומשמיד אותו. מדובר בעוד שלב מוצלח בפיתוח מערכת החץ 3, המענה לטילים בליסטים של איראן. חלק מהמהנדסים מוחא כפיים, חלק מפגין איפוק ומסתפק בלחיצות ידיים וחיוך.
מדובר באחד הניסויים המורכבים של הינ"ט, עליה מפקד סא"ל א', עתודאי ומהנדס חשמל, בוגר הטכניון, אשר בראשית שירותו בצה"ל, עסק בתחום הלוחמה האלקטרונית, הצטיין ונמנה מאוחר יותר על חבורה מצומצמת של מהנדסים ששירתו ביחידת צללים של משרד הביטחון במטרה לפתח טכנולוגיה מסווגת. לפני שנתיים, הוא עבר מהמטה אל השטח וקיבל את המינוי היוקרתי: מפקד הינ"ט. את היחידה, שמונה כמאה בעלי תפקידים, מרביתם מהנדסים והנדסאים המוגדרים כמבריקים בתחומם, הוא מנהל ממשרד צנוע בבסיס פלמחים. א' הוא קצין רהוט, שמשתדל להקפיד על דבריו, תחת עיניו הבוחנות של קצין אבטחת המידע.
שני שליש מכוח האדם ביחידה משרת באגף הטכני, מרביתם הנדסאים. האגף השני ביחידה הוא הנדסת הניסוי, אשר כששליש ממנו מורכב ממהנדסים. "ינ"ט זה שדה הניסויים של מדינת ישראל", מסביר סא"ל א', "ניסויים עתירי אנרגיה. כל אלה שלא יכולים להתבצע בשטחי האש של צה"ל. לכן מדובר בטילים ומשגרים, מניסוי שאורך 30 שניות עד לניסוי שאורך ארבע דקות, עליו אנחנו עובדים בערך חצי שנה. יש מטרה לניסוי והיא להצליח, אבל אנחנו מניחים את הבטיחות כמטרה חשובה ביותר". עיקר עבודת הינ"ט היא עבור חיל האוויר, בתחום ניסויים של מערכות ההגנה האוויריות: כיפת ברזל, קלע דוד, חץ 2 וחץ 3, אך היא מבצעת גם שיגורי לוויינים וניסוייים עבור חיל הים, זרוע היבשה ומשרד הביטחון.
הינ"ט החלה לפעול ב-1969 ושנה לאחר מכן, כבר החלה לשגר טילים מסוגים שונים לצרכי ניסוי. למטרות העקיבה, בקרה וניטור הטילים, נאלצו המהנדסים בסיוע משרד הביטחון לאסוף מערכות טכנולוגיות ממדינות שונות ברחבי העולם ועד היום דואגים בכירי הינ"ט להזכיר למפקדי בסיס פלמחים כי היחידה הוקמה עוד לפני שהחליטו בצה"ל להקים בסיס עבור טייסות חיל האוויר. בסוף שנות ה-80, הם החלו לשגר לוויינים והצטרפו למועדון מצומצם של מדינות בעולם שמחזיק בידע שכזה. בראשית שנות ה-90 החלו בינ"ט לבצע ניסויים במערכת הגנה סודית בסיוע ארצות הברית, מערכת שלימים תהפוך לשכבת ההגנה העליונה של מדינת ישראל מפני טילים: החץ. בראשית הדרך, הייתה מטרתו ליירט טילי סקאד וככל שחלפו השנים, האתגר הפך למורכב הרבה יותר.
בתחילת המילניום בוצע ניסוי היירוט הראשון, במהלכו שוגר טיל מטרה לעבר מערכת חץ ובוצעה משימת יירוט מוצלחת. עד אז, בדקו רק את מעוף המיירט, שיודע להגיע למהירות של תשעה מאך. כדי לעמוד בתנאים המבצעיים וברמת בטיחות גבוהה, נמתחה הינ"ט כמעט עד קצה גבול היכולת שלה מאז הקמתה. חלף יותר מעשור והתעשיות הישראליות, יחד עם משרד הביטחון וצה"ל, פיתחו את מערכת "חץ 3", שיודעת להתמודד עם אתגרים מורכבים הרבה יותר מאלו של מערכת "חץ 2". ב-2013 בוצע השיגור הראשון של המיירט ובדצמבר 2015, בוצע ניסוי היירוט הראשון של המערכת תוצרת כחול-לבן. בשנה החולפת התקיימו מספר ניסויים נוספים ביחידת הינ"ט, שנכנסה בשנים האחרונות לתקופה העמוסה ביותר מאז נוסדה, בעיקר בשל התפתחות מערכת ההגנה האקטיביות במדינת ישראל: כיפת ברזל, קלע דוד ומערכות החץ, אך לא רק.
"אנחנו סוג של מונופול. בפועל, אנחנו שדה ניסויים לאומי", הסביר מפקד היחידה, "בכל משימת שיגור אנחנו נדרשים לאזן בין המשימה המבצעית, שהיא השיגור עצמו, לבין רמת הבטיחות וזה אתגר גדול. אנחנו רוצים לאפשר את הניסוי ושיהיה מוצלח, אך באותה נשימה רוצים בטיחות גבוהה ביותר. לשם כך, אנחנו מפעילים מערכות מתקדמות כמו מכ"מים, מכשירי אופטיקה שונים וטלמטריה, שיסייעו לנו באיסוף הנתונים".
לפני כל שיגור שכזה, יוצאת אזהרה במרחב הימי, היבשתי והאווירי, כדי למנוע אפשרות שבזמן הניסוי יחדור גורם למרחב הפעולה. מפקד הינ"ט מסביר כי לפני כל משימה, שנמשכת בין שניות לדקות, יש מערכת שלמה שעובדת ביחידה ובחיל האוויר כדי לאפשר את הניסוי, "אני מדבר על ניהול ניסוי, טכני והנדסי, חקר ביצועים, הבנה, שליטה ותיאום עם מערכת הנשק ומערכות נוספות בשדה. כשאני מדבר על בטיחות, במרחב שלנו יש תשתיות לאומיות כמו נמל אשדוד, מתקני התפלה, חברת חשמל ועוד. לא בכדי אנחנו משגרים מערבה, כדי להגדיל את רמת הבטיחות ביבשה, בים ובאוויר. אנחנו חיים בעולם של הסתברויות וצריכים ליצור איזון בין הניסוי לעולם המבצעי, שלא יהיו נפילות על היבשה ולא על כלים מעורבים ולא מעורבים".
כבר בשלבים המוקדמים במהלך הניסוי ועד לסיומו, מלווים את התהליך צוות תצפית ומעקב בים, ביבשה ובאוויר. בעיקר בשל הטווחים הרחוקים בהם מתבצעים הניסויים ושיגורי הלוויינים. קודם לכן, מתבצעות פעולות רבות לפני ההחלטה לשגר. בראש גף הבטיחות בינ"ט עומד קצין בדרגת רב-סרן, אך את עיקר תשומת הלב מושך קצין בדרגת סגן-אלוף, שפועל תחתיו ומוגדר כמוקד ידע. ההחלטה לאשר את הניסוי מתחילה בחתימה שלו. לאחר מכן, נדרשות חתימות של מפקד הינ"ט, המטה ההנדסי של חי"א, ראש מחלקת חימוש בחיל, ראש להק ציוד, ראש להק מבצעים ולבסוף, אישור סופי של מפקד חיל האוויר. משם, מעביר מפקד הינ"ט מסמך הסמכה מסודר למפקד חי"א, בו הוא כותב כי קצין הבטיחות שמונה לניסוי ואנשיו עברו את ההסמכה והם "מוכנים וערוכים למשימה". בדרך כלל, יתמנה לקצין בטיחות בניסוי קצין בדרגת אל"מ במילואים, שנמנה על אנשי צוות האוויר בחיל שעבר תהליך מורכב וארוך.
מפקד הינ"ט מדגיש ומחדד את תפקידו הייחודי של קצין הבטיחות בניסוי: "לאף אחד בחדר אין סמכות להורות לקצין הבטיחות או למנוע ממנו להשמיד את טיל המטרה. לאף אחד, כולל לדרגות הבכירות בחיל האוויר. הוא אוטונומי. תחתיו עובדים ארבעה אנשים, אליו מגיע כל המידע מהסביבה, הוא היחיד עם הגב לשאר האנשים בניסוי, כולל למפקד הניסוי". זו אחת המשימות הכבדות בניסוי, שכן קצין הבטיחות של הניסוי נדרש לנתק את עצמו משאר הגורמים בחדר הבקרה המרשים והגדול ולחשוב רק על דבר אחד: הבטיחות. לשם כך, יהיה עליו לשלוף את מכסה הפלסטיק וללחוץ על הכפתור האדום, שישמיד את טיל המטרה שנע לעבר ישראל.
היקף הניסויים בינ"ט רק מחדד את ההבנה עד כמה ישראל מקדמת ומאיצה תהליכי פיתוח וייצור של מערכות נשק מתקדמות, כדי להיות ערוכה לאיומים, בין היתר מאיראן. "אין עיגולי פינות, יש כאן הקפדה גבוהה מאוד ורצינות בהתאם. פגיעה בניסוי, היא פגיעה בביטחון המדינה. אנחנו חושבים על הפרטים הקטנים ביותר, גם על שברים כתוצאה מניסוי היירוט. בניסוי כזה, צריך לעקוב אחרי שני טילים: המיירט וטיל המטרה", הוסיף מפקד הינ"ט.
סדרות הניסויים של ישראל מעוררות את תשומת הלב והסקרנות של מדינות העולם, שצמאות למידע על הפיתוחים פורצי הדרך. בספטמבר 2013 שיגרה ישראל טיל מטרה מסוג "אנקור". הרוסים דיווחו כי זיהו את השיגור וישראל מאוחר יותר נאלצה להודות בניסוי. "יש גוף בחיל האוויר, שאחראי בין היתר על אבטחת המידע של הניסוי, העיתוי ועוד כמה קריטריונים לשמירה על הסוד. אנחנו לא שותפים לדילמת אבטחת המידע, אבל אני יכול לספר שיש יעדי הסתרה מסודרים. אפילו תאריך הניסוי מסווג".
בחודש שעבר התפוצץ לוויין "עמוס 6" ונהרס כליל בהכנות לשיגור בפלורידה למרות שלינ"ט אין כל קשר לשיגור ולמשימות הנלוות של הפרויקט, היחידה הושפעה מאוד ממנו בזמן ההיערכות לשיגור הלוויין הצבאי "אופק 11" מישראל: "אני רוצה להדגיש שהאירוע בפלורידה לא קשור אלינו בכלל, אך ברור שהוא השפיע", אומר מפקד היחידה, "הלחץ היה גדול. למרות שזה לא קשור אלינו ושמדובר בשיטות שונות ומערכות שונות. תרגמנו את האירוע כדי ללמוד ממנו. גם עשינו כל מיני פעולות נוספות. היה ברור לנו שלאי הצלחה בשיגור אופק 11 יהיו משמעויות רבות מאוד".
ואז מגיע רגע האמת
"מבחינתנו היה שיגור מושלם. הוא נכנס למסלול בחלל בדיוק כמו שציפינו, אבל אנחנו לא מתנתקים מהמשימה. למרות שברגע שהסתיים השיגור והוא הוכתר כמוצלח, המשימה שלנו הסתיימה. אתה מרגיש שהמשימה לא הושלמה עד שהודיעו שהוא מעביר תמונות. התקשרנו למנהלי הפרויקט, התעניינו, אבל קיבלנו את המידע על העברת התמונות מהחלל כמו כולם, דרך כלי התקשורת. ברגע שהגיע המידע הגלוי, זו שמחה גדולה. אתה מבין שהמשימה של כולנו הושלמה".
אתה מאלו שמוחאים כפיים בתום ניסוי או שיגור לוויין לחלל?
"יש מחיאות כפיים גם של גופי הבטיחות. אנחנו בעיקר נושמים לרווחה, אבל כן, לפעמים גם אני מוחא כפיים. התחושות מדהימות, יש לנו תרומות גדולות. הטבענו חותם על ביטחון מדינת ישראל. בסוף, זו חוויה מדהימה. אנחנו מדברים על טכנולוגיה תוצרת כחול-לבן".
