עשר שנים נתניהו מדיר נשים בלשכתו - ועכשיו נזכרנו לבקר אותו? דעה

בחודש מאי 2009 נסע ראש הממשלה החדש-ישן של מדינת ישראל, בנימין נתניהו, לפגישה ראשונה עם הנשיא הדי חדש של ארצות הברית, ברק אובמה. במהלך הביקור מעבר לים לשכתו פורסמה תמונה שלו ושל פמלייתו הבכירה, ברגע של התכנסות והתייעצות. עבור כל מי שניחן אפילו בקמצוץ רגישות פמיניסטית – או עיתונאית – זו הייתה תמונה בוטה ממש: עשרה מצולמים היו בתמונה הזו. היועצים הקרובים והבכירים ביותר של המנהיג הישראלי, כולם גברים. בחליפות או בטי-שרט, מקריחים או צפופי שיער, כפופים אל השולחן או מניחים רגל על רגל, עסוקים, טרודים, יושבים קרוב זה אל זה, גברים. תמונה עוצמתית מאוד עם מסר חבוי: אם את אישה - אין לך שם מקום. כאילו נלקחה מתוך סדרת הטלוויזיה הכי מדוברת באותה תקופה, "מד מן", שעלילתה מתרחשת בשנות ה-60'. רק במקום סיגריה – כיפה.

לא יפתיע לגלות שראש הממשלה הישראלי מעולם לא נשאל על התמונה הזו. אף עורך מהדורת חדשות לא שם אז את סוגיית היעדרן של יועצות בכירות לראש הממשלה במרכז סדר היום. שום עיתונאי או עיתונאית לא עמדו על הנושא כשסוף סוף הזדמן להם לראיין את ראש הממשלה. זה לא קרה גם כשאחד המצולמים בתמונה מ-2009, ראש הלשכה גיל שפר, שהחליף את נתן אשל, הוחלף בידי ארי הרו, וגם לא כשזה הוחלף בידי דוד שרן, ולא כשזה הוחלף בידי יואב הורוביץ. או כשמצולם נוסף בתמונה ההיא, מזכיר הממשלה צביקה האוזר, הוחלף בידי אביחי מנדלבליט, וגם לא כשמנדלבליט הוחלף בידי דוד שרן. או כשמצולם שלישי, ראש מערך ההסברה גידי שמרלינג, שהחליף את ניר חפץ, הוחלף בידי יועז הנדל, וגם לא כשזה הוחלף בידי לירן דן וזה בידי רן ברץ. עשר שנים נתניהו סוגר בתפקיד ראש הממשלה – ואת מספר הנשים שהיו בכוורת הכי קרובה אליו בתקופה הזו אפשר למנות על כף יד אחת, אבל הד רציני מהתקשורת על הסוגיה הנשית? נאדה.

זה לא מקרי, כמובן. בתקשורת המיינסטרים הישראלית מאוד לא מקובל - לפחות לא היה עד היום – לשאול פוליטיקאי שאלות על נושאים הנתפסים פמיניסטיים, בוודאי כשלאלה אין טריגר חדשותי מובהק. זה נחשב שולי לעומת שאר הנושאים העומדים על סדר היום, תמיד לא מספיק רלוונטי, וכשמדובר במראיינת אישה עולה תחושה שהיא מקדמת אג'נדה אישית. אעיד כי נטייתי לשאול שאלות בנושאים אלה מרואיינים, ובהם פוליטיקאים בכירים, תמיד התקבלה במשב רוח צונן על ידי העורכים, העורכות והקולגות הגברים השותפים לראיון. זה נתפס בעיניהם קטנוני וטרחני, שהרי "כותרת לא תצא מפה".

אתמול, אם כן, קרתה היסטוריה: בראיון שערכה עמו טל שלו, שליחת וואלה! NEWS לניו יורק, במסגרת סבב הראיונות שראש הממשלה העניק לכתבים שליוו את פמלייתו בביקור באו"ם, היא עמדה על הנושא באריכות יחסית. גם הריאיון של גיל תמרי בערוץ 10 נפתח – לא פחות – בשאלה על הייצוג הנשי החסר עד מאוד בלשכתו ועל מספר השרות בממשלתו - יותר משנה לאחר שממשלה כזו כוננה. שומו שמיים, איך הם העזו? כאילו אין מועצת בטחון באו"ם, כאילו אין פינוי עמונה, במה הם מתעסקים? בכמה יועצות ויועצים אנונימיים בציבור? תוסיפו לכך הערה בולטת על הנושא ב"ידיעות אחרונות" ביום שישי, דיונים רועשים וגועשים ברשתות חברתיות ופוסטים של חברות כנסת ש"פתאום שמו לב" למצב הנשי העגום בלשכת ראש הממשלה – ותקבלו חלום פמיניסטי רטוב.

אלא שדווקא ירח הדבש המבורך הזה חושף במידה רבה את הצביעות והשמרנות של התקשורת. אחת הסיבות לעיסוק הנוכחי בסוגיה היא סדרת פוסטים ויראליים של הבלוגרית טל שניידר, שהעלתה תמונה של יועצי נתניהו ישובים מול יועצי אובמה בפגישה בין שני האישים, והדגישה את מה שמוכר וידוע כבר שנים: אצל הבחור מהמזרח התיכון כולם גברים. כלומר, רק עיתונאית "חוץ-ממסדית", שאינה כפופה לתכתיבים ומשרתת ציפיות, במידה רבה הביאה את התקשורת לצאת מהשבלוניות שלה.

בדמיוני אני רואה את הבשורה שנושאת עמה ההבלחה התקשורתית-פמיניסטית הזו. השרה מירי רגב לא תישאל רק על הסערה התורנית בטקס הקולנוע אלא על נושאות התפקידים שקידמה בעולם התרבות; חברי הכנסת של הבית היהודי לא יישאלו חדשות לבקרים רק על הקהילה הלהט"ב, אלא גם על מעמדן של נשים בעיניהם, מידת השוואתן לגבר, מסוגלותן להנהגה; בכירי החרדים יעמדו בפני לחץ בלתי פוסק של עיתונאים ועיתונאיות על אחת הפארסות הגדולות בישראל – היעדר הייצוג הנשי במפלגותיהם, וראש הממשלה יישאל בראיון החד-שנתי עמו על יחסיו עם מי שסולק מלשכתו בשל הטרדה או על מידת היכרותו עם מעשיו המיניים הפסולים לכאורה של מי שהיה שר בממשלתו.

חולץ הפקק. יורמו המסכים. שאלות הקשורות בקידומן של 50% מהאוכלוסייה לא ייחשבו עוד קטנוניות וטרחניות. עיתונאים גברים לא ישאלו רק על מתלוננות בעבירות מין אלא גם על ייצוג נשים בתפקידים בכירים - ולא תידרש עתירה לבית המשפט או פוסט ויראלי כדי שעיתונאית תחוש בנוח לדרוש לקבל תשובות על דברים "קטנוניים" כאלה. מה הסיכוי שזה יקרה? מקווה שלא כמו הסיכוי שמזכיר הממשלה הבא יהיה אישה.