למרות ועדות ותכניות רבות למניעת גזענות במערכת החינוך, משרד החינוך לא מיישם את ההמלצות כנדרש כך קובע דוח מבקר המדינה שהתפרסם היום (חמישי) ונכתב על ידי השופט בדימוס יוסף שפירא. לפי הדוח, התכניות למניעת גזענות לא מיושמות במקצועות הרלוונטיים, דוגמת היסטוריה ואזרחות, תכניות חינוכיות מיוחדות שעליהן הוחלט מיושמות באופן חלקי בלבד ואילו תכנית "האחר הוא אני" לא עוסקת בקונפליקטים המרכזיים.
"הנהלות משרד החינוך אמנם הכירו בחשיבות החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות בקרב תלמידים, קבעו אותו באופן הצהרתי כיעד משרדי בשנים האחרונות ואף הטילו על המזכירות הפדגוגית בקיץ 2014, בעקבות אירועי הגזענות וההסתה החמורים בעת מבצע 'צוק איתן', להכין תכנית מערכתית לנושא. עם זאת, בפועל הן נמנעו מלנקוט את מכלול הצעדים הדרושים", קבע מבקר המדינה. "בנסיבות אלה, הנושא עולה על סדר היום של משרד החינוך באופן אקראי ונקודתי ורק בעקבות גילויי גזענות קיצוניים. תמונה זו עולה אף שהעקרונות המנחים לחינוך לערכים דמוקרטיים ולמאבק בגזענות במערכת החינוך כבר עוצבו לפני כ-20 שנה ואושררו בשנים האחרונות על ידי משרד החינוך".
דוח המבקר עוסק בין היתר ביישומה של תכנית הדגל שהוביל שר החינוך הקודם שי פירון. "הגורמים האחראים ליישום התכנית 'האחר הוא אני' לא תרגמו את התפיסה לתכנית עבודה כוללת ולא פיתחו את רוב הכלים והמתודות להנחלתה", נכתב. הדבר יצר מצב שבו "פירש כל בית ספר את התפיסה האמורה באופן שונה, וכלל בתי הספר מיעטו לעסוק בהתמודדות עם השסעים החברתיים המרכזיים שבבסיסה".
כ-60% מהפעילויות של בתי הספר במסגרת "האחר הוא אני", כתב המבקר, אינן עוסקות בשסעים המרכזיים בחברה. "מבין התכניות העוסקות בששת השסעים, רק מיעוטן נוגעות לקונפליקטים מורכבים כמו השסע בין יהודים לערבים או השסע בין יהודים דתיים ליהודים לא דתיים", נכתב. גם במנהל החינוך הדתי נבדק יישום התכנית והתברר כי עיקר הפעילויות במגזר עוסקות בשסע בין יהודים דתיים ליהודים חילונים ובשסע בין עולים לוותיקים - אך אין בהן כל ביטוי לשסעים חברתיים מרכזיים אחרים, לרבות השסע בין יהודים לערבים.
הדוח בחן גם את שיטות המדידה של משרד החינוך ואת המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) שבו הופיעה שאלה אחת הנוגעת לגילויי גזענות. הוא קובע כי משרד החינוך לא קבע מדד "לבחינה אחידה, שיטתית ועקבית של היקף תופעת הגזענות במערכת החינוך, שתכלול פרמטרים של התנהגויות שלפיהן ניתן לדרג את היקף 'הגזענות' ואת פעילויות בתי הספר לקידום חיים משותפים בהם". עוד טוען המבקר כי למרות שחוזר מנכ"ל מחייב את צוותי בית הספר לדווח על אירועי אלימות, משרד החינוך לא קבע בחוזר האמור גם את החובה לדווח על גילויי גזענות מכל סוג שהוא. גם בעדכון האחרון של החוזר, באפריל 2015, לא עשה כן.
זאת ועוד, קבע המבקר, טיוטת חוזר מנכ"ל שהציג צוות היגוי בפני מנכ"ל משרד החינוך במרץ 2011 בנושא החינוך לחיים משותפים לא גובשה באופן סופי עד היום, ולא הפכה למסמך מחייב. המבקר טוען עוד כי המשרד "לא עיגן את נושא החינוך לחיים משותפים בלימודי הליבה ובתחום החינוך החברתי-ערכי ולא פעל להגדלת היקף המפגשים בין קבוצות תלמידים משני המגזרים. המשרד גם לא פתח תקנה תקציבית ייעודית לנושא".
לא גובש תקציב ליישום התכנית
המבקר החל בהכנת הדוח על רקע חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים בקיץ 2014 וגילויי הגזענות הרבים שצפו בחברה הישראלית באותה עת. מאז, במהלך השנה שעברה "ניתנה ההנחיה של הנהלת המשרד להכין תכנית כוללת להתמודדות עם גזענות", אולם "טרם גיבש המשרד את המרכיבים המרכזיים והחיוניים של התכנית שיאפשרו את הוצאתה לפועל". המבקר טוען אף כי למרות שמשרד החינוך קבע בתכנית האסטרטגית שלו לשנים 2016-2014 יעדים בעלי זיקה לנושא החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות, "הוא לא גיבש תכנית תקציבית נדרשת ליישומם".
המבקר הציע המלצות ליישום התכנית. "על הנהלת המשרד להוביל את החינוך בתחום זה בעקביות, הן במסרים הן במעשים. על הנהלת המשרד לרכז את הסמכויות והמשאבים בידי גורם אחד כדי לאפשר לו לתכלל ולהוביל באופן אפקטיבי את נושא החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות על כל היבטיו. כמו כן, עליה לנקוט צעדים שיבטיחו את כינונם של היסודות הנדרשים לתכנית לחינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות בכל מערכת החינוך, לאורך זמן ועל פי מדיניות אחידה, ברורה ועקבית".
משרד מבקר המדינה בדק את שילוב הנושא בשלושה מקצועות - אזרחות, היסטוריה ומולדת. "הביקורת העלתה מכלול של מרכיבים חסרים בשילוב ערכים של סובלנות, של חיים משותפים ושל מניעת גזענות בהוראת המקצועות", נכתב. "הן בהיבטים של חוסר הסדרה והטמעה הן בהיבטים של הוראת עקרונות וערכים המחברים בין קבוצות האוכלוסייה והמגזרים השונים בחברה הישראלית". הביקורת מפרטת כי משרד החינוך לא הגדיל את היקף לימודי האזרחות לשכבות נוספות, למרות המלצות ועדת קרמינצר, וטוען כי "לימודי אזרחות במשך שלוש שנים בלבד, ובעיקר בסמיכות לבחינות הבגרות, מצויים בנחיתות יחסית לעומת מקצועות החובה האחרים".
בנוסף לכך כתב כי "על אף הקביעה בתכנית הלימודים החדשה כי ההתייחסות למעמד המיעוטים בחברה הישראלית תהיה נושא חובה, עלה כי ועדת מקצוע האזרחות לא גיבשה מתווה לכך". גם במיקודים ובבחינות הבגרות הנושא אינו מופיע.
מתרחקים מערבים, מדרוזים וממזרחים
במקצוע ההיסטוריה, עמד המבקר על ההבדלים בין זרמי החינוך השונים. "היקף הלימודים בנושאים הנוגעים להיכרות ההיסטוריה של הערבים ושל הדרוזים אינו תואם את הסף הנדרש בתכנית הליבה. זאת ועוד, תכנית הלימודים בהיסטוריה בחינוך הממלכתי כמעט שאינה נוגעת במאפייניהן התרבותיים ובמורשתן של האוכלוסיות השונות בחברה הישראלית, כגון עולי ארצות המזרח, עולי ברית המועצות ובני העלייה האתיופית. ההיעדר האמור מבטא אי-יישום ממשי של תכנית הליבה שנועדה כאמור לקרב בין האוכלוסיות והמגזרים השונים בחברה הישראלית במסגרת מערכת החינוך כולה".
בפרק נוסף מתייחס שפירא לתכניות להכשרת עובדי הוראה וטוען כי גם בהן לא שולבו נושאים הנוגעים לחינוך לדמוקרטיה, לסובלנות, לחיים משותפים ולמניעת גזענות. בנוסף לכך, לפי עקרונות "התכנית חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות" יש לשלב במוסדות להכשרת מורים יחידת לימוד אחת בנושא - אך גם זה לא נעשה.
ממשרד החינוך נמסר: "משרד החינוך רואה בחינוך לדמוקרטיה, לחיים משותפים ובמאבק בגזענות ערך מרכזי, ובמסגרת התכנית האסטרטגית של המשרד ניתן דגש מיוחד לנושא זה. במסגרת זו הוגדרה תכנית עבודה כוללת שתחייב את כל היחידות, ובכלל זה מטלות ומדדים לביצוע. במשרד פועל מטה לחינוך אזרחי, שמרכז את החינוך לסובלנות ולחיים משותפים, וכן את החינוך למאבק בגזענות. כמו כן, משרד החינוך פועל לחיזוק הקשרים הבין תרבותיים במגוון רחב של פעולות חינוכיות: הנהגת השפה העברית מהגן ועד התיכון במגזר הערבי, ערבית מדוברת מהיסודי ועד התיכון במגזר היהודי, שיבוץ מורים מהמגזר הערבי בבתי ספר יהודיים - וההפך - קידום הסובלנות ומניעת הגזענות נקבעו כאחד מהיעדים המרכזיים של המשרד בתכנית האסטרטגית לשנים 2019-2016, ועידוד מפגשים בין המגזרים השונים בשנת הלימודים תשע"ו כ-35אלף תלמידים השתתפו בפעילויות של חיים משותפים.
"באשר לטענה על היעדר מדידה של תופעת הגזענות: ועדה תוך משרדית שגיבש המטה לחינוך אזרחי עוסקת במהלך השנה האחרונה בגיבוש מסמך המלצות לחינוך לדמוקרטיה ואורח חיים דמוקרטי על פני הרצף הגילאי. בשנה הנוכחית יתקיים פיילוט בהכשרות מורים בנושא. ובנוסף, נבנה מדד שיאפשר לבתי הספר ללמוד על מיקומם ועמדותיהם ביחס לחינוך לדמוקרטיה ואורח חיים דמוקרטי, על מנת שיוכלו להבנות תהליך הדרגתי שמותאם למוסד החינוכי, לצורך קידום הנושא. כמו כן, קידום ערכים דמוקרטיים קיבל ביטוי ביחידות השכלה כללית שנבנו על ידי המטה לחינוך אזרחי, וביניהם יחידת לימוד חדשה.
"באשר להתמודדות עם גזענות: בקיץ האחרון נבנה מדד גזענות על ידי לשכת המדען הראשי במשרד, בשיתוף עם גורמי משרד וגורמים חיצוניים. ייחודו של המדד הוא באבחון תוך בית ספרי לגבי אוכלוסיות מגוונות כלפיהן מובעת או עשויה להיות מובעת גזענות בכיתה.
"בשנת הלימודים הנוכחית אף הורחבו סקרי האקלים והסביבה הפדגוגית, ונוספו מדדים שמתייחסים לסובלנות כלפי השונה והאחר. לפי דיווחי רוב התלמידים, בתי הספר בהחלט עושים מאמצים לקידום סובלנות כלפי השונה. עוד נוסיף כי מתוכננת בדיקת כלי לפיתוח כלים לאיסוף מידע על מקרים של אפליה או גזענות. כמו כן, בתמונה החינוכית ובמיצ"ב נקבעו הסובלנות ומניעת הגזענות כאחד המדדים המרכזיים עליהם נמדדים בתי הספר.
"באשר לטענה על אי יישום של תכניות לחיים משותפים: המטה לחינוך אזרחי פועל לקידום החיים המשותפים במשך מעל לעשור. המשרד מקצה בכל שנה שעות לבתי ספר שבוחרים ללמד תכניות לחיים משותפים. כמו כן, המטה אף מעודד בתי ספר המקיימים עבודות חקר משותפות או מטלות ביצוע משותפות, באמצעות הקצאת שעות. זאת בנוסף לתקציב תוספתי לקיום מפגשים בין קבוצות בחברה הישראלית.
"באשר לטענה על אי שילוב נושא החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות: הנושא מעוגן בתחומי הדעת השונים. באשר לטענה על התכנית מולדת, חברה ואזרחות - הפיקוח על יישום התכנית מתבצע על ידי המפקחים הכוללים במחוזות בחינוך היסודי.
"באשר לטענה על היעדר הכשרה ופיתוח מקצועי של המורים: השתלמויות בנושאים אלו מתקיימות לאורך השנים, מאז הקמת המטה, וציבור גדול של מורים לקח בהן חלק. האגף להכשרת מורים ימליץ לשלב יחידת לימודי חובה בנושא זה לכל הסטודנטים במכללות להוראה. לקראת שנת הלימודים הבאה תגובש תכנית פיתוח מקצועי מקיפה וכן תיושמנה תכניות הפיתוח המקצועי שנבנה בקיץ האחרון.
"יודגש שמ?נהל חברה ונוער הציב יעד להגדלת המפגשים הבין מגזריים, ונושא זה נמצא בתכנית העבודה. בשנת תשע"ו גובש אף מתווה חדש לחינוך לערכים שכולו מכוון לקידום חיים משותפים. כמו כן, בתכנית הליבה לשעת המחנך כ-60% מהתכנית עוסקת בהיבטים הקשורים בנושא".