קח לך עוד אישה, ובנה לה בית: הקמפיין הנשי שמסעיר את מצרים

הבחירות המקומיות ברשות הפלסטינית נדחו עד להודעה חדשה, וברשות אולי יתפנו עכשיו להכריע בסוגיה בוערת: צנזור שמות המועמדות. נשים מהוות 49% מהאוכלוסייה הפלסטינית, החוק הפלסטיני מ-1996 מאפשר להן להתמודד בכל מערכות הבחירות ללא כל אפליה, ואכן רבות מהן בוחרות לקחת חלק במערכת הפוליטית ולהתמודד על מקום במועצות הערים והכפרים. אולם החברה הפלסטינית היא עודנה מסורתית ופטריארכלית, ובין היתר פרסום שמה של אישה ברבים הוא דבר שאינו מקובל. אפילו בחתונות, פעמים רבות לא מופיע שם הכלה על ההזמנה ובמקומו מצוינות ראשי התיבות של שמה.

הסוגיה עלתה במערכת הבחירות הנוכחית שההכנות לה התקיימו במרץ בחודשים האחרונים, עד ההודעה על השהייתה. כאשר ברבות מרשימות המועמדים ברשויות המוניצפיליות השונות שמותיהן של הנשים המועמדות "צונזרו", במקומן הופיעה ראשי תיבות של שמן או תיאור ייחוסן לגבר - בתו של, או אחות של. כאשר פורסמו הרשימות בחודש שעבר החליטו הנשים הפלסטיניות לשים סוף לתופעה, ופתחו קמפיין ברשתות החברתיות תחת ההאשטאג "השמות שלנו הם לא בושה", בו תבעו לציין במפורש את שמות הנשים, בתקווה שבעזרת כוחה של המדיה החדשה הם יוכלו לשים סוף ל"צנזור" שלהן מהמרחב הציבורי.

"חתני את בעלך" הוא שמו של קמפיין רשת חדש שיזמו נשים מצריות, תחת ההאשטאג "תעדד שרע" ("לגיטימציה לפוליגמיה") הקורא לנשים – באופן מפתיע – לעודד את בעליהן לשאת אישה שנייה. הקמפיין עורר מעורבות ברשתות חברתיות, והעלה למוקד השיח את תופעת הפוליגמיה שהיא אומנם חוקית במצרים וניסיונות חקיקה שונים לאסרה נכשלו, אולם היא אינה נרחבת כבעבר. מאחורי הקמפיין עומדת ראניה האשם, קואצ'רית מצרייה ומוסלמית אדוקה, במטרה למצוא פתרון לרווקות, גרושות ואלמנות. לפני שנתיים נשא בעלה אישה אחרת, תחילה היא לא אהבה את הרעיון, אולם להפתעתה הצטרפות האישה הנוספת לבית פתרה את הבעיות שהיו להם במשפחה, ומכאן היא הסיקה שפוליגמיה היא הפתרון למשפחה בעידן המודרני.

כצפוי, זכתה היוזמה להתנגדות חריפה מצדן של מצרים ומצריות רבים שדחו את הצעתה של האשם. בפוסטים רבים הסבירו נשים כי מה שמתאים לה אינו יעבוד בהכרח לכל משפחה, שהקנאות של האישה לגבר שלה היא לא דבר שאפשר לוותר עליו, ובכלל שהפוליגמיה היא מנהג ישן שצריך לחלוף מהעולם, ולא להגביר אותו עכשיו מחדש. גם מגישת חדשות מצרית לעגה בשידור לרעיון החדש-ישן. האשם מצידה השיבה כי קיבלה מכתבי תמיכה מנשים רבות החיות בפוליגמיה והסכימו עם דעתה. לנשים המתנגדות היא השיבה כי היא אינה מאמינה בשוויון בין גברים ונשים: "יש רצונות ואינטרסים שונים בין גברים לנשים. כאשר מדברים על השוואת החובות ביניהן הנשים פתאום צועקות 'אבל אנחנו נשים'", הסבירה. הממסד הדתי במצרים בירך על מטרת הקמפיין, וממכללת א-זהאר, המוסד המוסלמי הבכיר, נמסר כי ריבוי נשים מותר כל עוד הבעל מקפיד לשמור על שוויון בין נשותיו, מבחינה חומרית ומבחינת היחס שהוא מעניק להן.

ואם כבר פוליגמיה, אז איך אפשר בלי אתרי הכרויות? ממש כמו בעולם המונוגמי, הטכנולוגיה המודרנית נותנת מענה גם לדוגלים בריבוי נשים, ומעכשיו יש "טינדר" גם לפוליגמים - האתר "פוליגמי.קום" שהושק השנה, תחת הסלוגן "זה הזמן לנסות משהו אחר". מייסדו אזאד צ'איוואלה, בריטי ממוצא פקיסטני, אומר שהאתר אינו מיועד למוסלמים בלבד, אלא פתוח לכל מי שבוחר באורח חיים זה. האתר מציע הרשמה לגבר שמחפש אישה נוספת, או לאישה שמחפשת בעל (ראשון), ומתהדר בסיסמאות כמו "משפחות שמחות וגדלות יותר". צ'איוואלה טוען בתוקף כי משפחות פוליגמיות חיות בכבוד וכי שיעורי הגירושין בהן לא גבוהים, אולם מודע ש"לא לכל אחד זה מתאים וצריך לבדוק טוב את הנושא לפני שנכנסים לזה". גם אתר מוסלימה.קום מיועד לאותה מטרה –נשים מצריות שמקבלות פוליגמיה ומחפשות להתחתן.

הזמר העיראקי קאט'ם א-סאהר נחשב לאחד מגדולי הזמרים הערביים החיים כיום, ואף זכה לכינוי "קיסר המוזיקה ערבית". על אף שכבר שנים רבות הוא אינו חי בעיראק, א-סאהר נותן גאווה גדולה למולדתו המדממת מפילוג ומלחמות, ואהוב בה מאוד.

אבל גם ה"קיסר" לא חסין משערוריות, ועיראק והעולם הערבי כולו סוער לאחר שברשתות החברתיות הופץ תיעוד של א-סאהר מאחד מביקוריו האחרונים בעיראק, בו הוא נראה פוגש ולוחץ את ידיהם של לוחמי מיליציית "אל-ח'שד אל-שעבי" בבגדד. אל-ח'שד אל-שעבי ("הגיוס העממי" בתרגום חופשי) הוא ארגון צבאי ענק המונה עשרות אלפי לוחמים, אשר מורכב ברובו הגדול משיעים ונתמך באופן גלוי על ידי איראן. קצינים בכירים איראנים בראשם מפקד כוח קודס קאסם סלימאני אף מפקחים על פעולותיו בשטח. הארגון אומנם פועל בברכת הממשלה העיראקית ונלחם לצד הצבא (ולצד הקואליציה האמריקאית) נגד דאעש כדי להשיב את השטחים שזה כבש בחזרה לידי השלטונות העיראקיים, אולם בשל עובדת היותו שיעי ושלוחה של איראן בשטחי עיראק הוא נתפס כגיס חמישי וישנה סלידה ממנו בקרב העיראקים הסונים, ובעולם הערבי הסוני כולו. פרסום התמונות עורר זעם על א-סאהר (הסוני) שנתפס בעיני מיליוני ערבים כגיבורם, ולאחריו אף נפוצו דיווחים כי נוסף על הביקור תרם הזמר מכיסו כ-5 מיליון דולרים לידי אל-ח'שד אל-שעבי.

אולם האמת קצת שונה: חיפוש של התמונות ברשת העלה כי הן לא חדשות אלא צולמו באוגוסט 2011, ארבע שנים לפני שאל-ח'שד אל-שעבי הוקם, כך שהלוחמים שאת ידם א-סאהר לוחץ הם בכלל חיילי צבא עיראק. סוכניו של הזמר מיהרו גם הם להכחיש את השמועות שנפוצו, והסבירו כי מדובר בביקור שערך בשנת 2011 מיד לאחר מינויו כ"שגריר" בעיראק של ארגון החינוך והתרבות של האו"ם (אונסק"ו), במהלכו סייר בבתי חלים ובתי ספר בכפרים באזורים מוכי המלחמה. כעת מקווה הקיסר שהפרשה לא תעיב על מכירת אלבומו החדש כתאב אל-חב (ספר האהבה) שיצא בימים האחרונים, חמש שנים לאחר אלבומו הקודם.