פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ניצחון בקרב על המים: המידע שאסף אלי כהן מאביו של אוסמה בן לאדן

      בסיוריו עם הגנרלים הסורים, התחבר המרגל הישראלי עם הקבלן הסעודי, אביו של הארכי-טרוריסט, שקיבל על עצמו את עבודות תעלת ההטיה של מקורות החצבני. המידע שאסף שירת היטב את ישראל. התיעוד שפורסם השבוע בו נראה המרגל הישראלי מוכנס לארון קבורה, מציף מחדש את פועלו

      ניצחון בקרב על המים: המידע שאסף אלי כהן מאביו של אוסמה בן לאדן
      צילום: מאצ'י הוף, עריכה: ניר חן

      בווידאו: אברהם כהן, אחיו של המרגל אלי כהן, בריאיון לאולפן וואלה! NEWS

      פרסום הסרט שמתעד את אלי כהן התלוי בכיכר מרג'ה בדמשק, וסביבו המון המביט במרגל הישראלי התלוי על הגרדום והורדתו לארון קבורה, מעוררים שוב את זכרו של אחד האישים הבולטים בעולם הביון של ישראל. ואולי זכרו מעולם לא נחלש. חשיפתו של אלי כהן, המרגל שהצליח לחדור ללב השלטון הסורי בתחילת שנות ה-60', פתח אז צוהר לעולמו של לוחם בעולם הצללים.

      הסרט שתיעד את שעות הבוקר של ה-18 במאי 1965, פורסם בעמוד הפייסבוק "אוצרות האמנות של סוריה" והחזיר באחת 51 שנים לאחור. המראה הקשה של הקצין הישראלי התלוי בלב הקהל המתגודד בכיכר העיר, מציף מחדש את סיפור פועלו ולכידתו של "האיש שלנו בדמשק", סיפור שעורר בשתי המדינות האויבות, ישראל וסוריה, עוצמה של רגשות כעס, תסכול, עצב וגאווה.

      אלי כהן (לשכת העיתונות הממשלתית)
      סיפורו עורר בשתי המדינות האויבות, ישראל וסוריה, עוצמה של רגשות כעס, תסכול, עצב וגאווה. אלי כהן (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)

      אלי כהן נולד במצרים בשנת 1924. בגיל 33 עלה לישראל וב-1960 גויס לאגף המודיעין של צה"ל. לאחר מסלול הכשרה ביחידה 188 של המודיעין, נשלח לסוריה, תחת זהות של איש עסקים מארגנטינה ובהמשך הפך להיות לוחם המוסד.

      תוך זמן קצר הצליח כהן להשתלב בצמרת החברה הסורית והשלטון במדינת האויב, וצבר מכרים וידידים שסיפקו לו מידע איכותי רב. מידע זה שרת את ישראל במאבקה עם סוריה, במספר תחומים שהיוו אז מקורות לסכסוכים בין המדינות. בין השאר העביר מידע חיוני על התוכנית של סוריה להטות את מקורות הירדן, על עסקאות נשק שונות ועל מהלכים בצמרת השלטון הסורי.

      כהן נעצר בתחילת חודש ינואר 1965 וכעבור ארבעה חודשים וחצי של חקירות ועינויים, הוצא להורג. עוצמת הסיפור משתקפת מהפרטים הרבים שהתפרסמו בימים שסביב הוצאתו להורג של אלי כהן. על חשיבותו ומעמדו ניתן ללמוד בין השאר מהצהרתו של השליט הסורי בעת שכהן נחשף - "חקרתי בעצמי את אלי כהן", התגאה אז שליט סוריה, הגנרל אמין אל-חאפז.

      אל-חאפז אף טען כי בעקבות פגישותיו עם המרגל הישראלי, בין כותלי הכלא, נחשפה זהותו האמיתית של כהן, שעד אז טען כי הוא כאמל אמין אל תאבת', מהגר סורי מוסלמי מארגנטינה שהתפתה לעבוד עבור ישראל עבור בצע כסף.

      בראיון לעיתון הלבנוני "אל אוסבוע אל ערבי", שתוכנו פורסם ב"מעריב" שלושה שבועות אחרי הוצאתו להורג של כהן, טען השליט הסורי: "כאשר הסתכלתי בעיניו, שעה ששוחחתי עמו בבית הכלא, פקפקתי אם הוא ערבי. שאלתי אתו כמה שאלות בענייני הדת המוסלמית. הרגשתי במבוכתו. ביקשתי ממנו לקרוא את 'הפאתחה' (הפרק הראשון בקוראן שהוא גם משמש כתפילה מוסלמית חשובה) והוא קרא כמה פסוקים ושתק. אחרי כן הסביר לי כהן שהוא עזב את סוריה בהיותו קטן, ומשום כך אינו זוכר היטב את פסוקי הקוראן. רק אז הבנתי שפקפוקי נכונים והוא יהודי ולא מוסלמי. שוב שאלתי אותו שאלות בקשר לדת האסלאם והוא שתק".

      ידיעה על אלי כהן בעיתון מעריב 08.06.65 (סריקה , JPRESS)
      ידיעה על אלי כהן בעיתון "מעריב" מה-21 במאי 1965 (מקור: JPRESS, סריקה: מערכת וואלה! NEWS)

      אל-חאפז המשיך להאדיר את עצמו וסיפר כי בשירותו הצבאי כבר רכש ניסיון בחקירת מרגלים יהודים שהסתננו לסוריה. אגב, לימים, בראיון שנתן לרשת "אל ג'זירה" בשנת 2001 שינה אל-חאפז גישה וניסה להמעיט מחשיבות המידע שאלי כהן הצליח לדלות מהצמרת המדינית והביטחונית בסוריה. באותו ריאיון טען שחשיבות המידע הייתה אפסית.

      בדברים שאמר לאחר הוצאתו להורג של אלי כהן אמר אל-חאפז כי לא הסתפק בפגישה בודדת עם המרגל הישראלי, ושנפגש עם כהן בבית הסוהר עוד מספר פעמים. הוא הביע הערכה לכהן כשאמר, "נוכחתי לדעת שהאיש הזה הוא בעל יכולת שליטה עצמית וכי הוא יודע לעמוד בעוז רוח בשעות קשות".

      השליט הסורי הוסיף וסיפר כי בפגישות הציע לכהן לעשן. "הוא סירב. אחרי כן התברר לי שהוא גם לא שותה משקאות חריפים".

      אדם נוסף שפגש בכהן בכלא הסורי היה עיתונאי של אותו עיתון לבנוני "אל אוסבוע אל ערבי". הפגישה בין העיתונאי הלבנוני למרגל הישראלי נערכה זמן קצר לפני שכהן הוצא מבית הסוהר לגרדום בכיכר העיר. בכתבה שפרסם שמואל שגב ב"מעריב", יום לאחר הוצאתו להורג של אלי כהן, מצוטטת הכתבה מהעיתון הלבנוני.

      "לא בגדתי בישראל", אמר כהן וצוטט כמי שאמר כי יצא בשליחות המסוכנת כדי להבטיח את עתידם של אשתו, שלושת ילדיו ואמו. "שאלתי אותו פרטים על עצמו ועל מניעיו", כתב העיתונאי הלבנוני. "הוא שליח בי מבטים מהורהרים, החריש קמעא ואחר השיב בקול חדגוני: 'סיפרתי לחוקרים את כל הידוע לי. אין לי מה להוסיף'".

      ידיעה על אלי כהן בעיתון מעריב 19.05.65 (סריקה , JPRESS)
      ידיעה על אלי כהן בעיתון מעריב מה-19 במאי 1965 (מקור: JPRESS, סריקה: מערכת וואלה! NEWS)

      באותה כתבה נחשפת משימה נוספת שאלי כהן נטל על עצמו: מצוד אחר פושעי מלחמה נאציים שלאחר מלחמת העולם השנייה מצאו מסתור בסוריה. הנאצי ששמו מוזכר בכתבה זו, כמו גם בכתבות נוספות מאותם ימים הוא "רוזלי", שלביתו הגיע כהן בלוויית ידידו מאג'ד שייח אל ארד, בן 55 בזמן המשפט. אותו חבר נידון לחמש שנות מאסר בשל קשריו עם המרגל הישראלי.

      הודות לחושיו החדים, אלי כהן קשר קשר עם אותו מאג'ד בדרכו לסוריה, בזמן ההפלגה על האנייה מגנואה שבאיטליה לביירות שבלבנון. מאג'ד התגלה במשפט כטיפוס הרפתקן, שבזמן מלחמת העולם השנייה שהה בגרמניה וקשר קשרים עם "חוגים גרמניים שונים". בהמשך, בזמן מלחמת קוריאה, נסע לקוריאה וניסה למצוא עבודה מטעם מוסדות האו"ם, לאחר מכן היגר לארגנטינה ובשובו למצרים עסק במסחר.

      מאג'ד הכחיש במשפט כי לקח את כהן לביתו של הנאצי, בניגוד לעדותו של כהן. אלי כהן העיד כי מאג'ד הוא שלקח אותו לביקור בביתו של אותו גרמני. לדבריו הוא ביצע משימה זו בעקבות מברק שקיבל מישראל "בתקופת אייכמן".

      כהן העיד כי נשאל על ידי מפעיליו האם יש גרמנים בסוריה והוא שאל על כך את מאג'ד שנידב לו את המידע. אותו גרמני בשם "רוזלי" ששמו מופיע במשפט, היה ככל הנראה הנאצי פראנץ ראדמכר שהיה מקורב לאייכמן ומהאחראים לרצח יהודי בלגרד. ראדמכר נמלט לדמשק וידוע כי אלי כהן נפגש איתו.

      תיעוד נדיר של אלי כהן בדמשק לאחר הוצאתו להורג (מערכת וואלה! NEWS)
      כהן לאחר הוצאתו להורג בכיכר מרג'ה בדמשק, 1965 (צילום מסך)

      לא ברור אם איתור נאצים בדמשק הוגדרה כאחת ממטרות פעולתו של אלי כהן בדמשק. מה שכן ידוע היא חשיבות המידע שהעביר בנוגע למוקד המתיחות המרכזי בין ישראל וסוריה באותם ימים - המלחמה על המים.

      חששה של ישראל באותם ימים, בטרם שלטה על מקורות הירדן, היה כי סוריה תטה את הנחלים המזינים את הירדן, מקור המים העיקרי של ישראל באותה תקופה. כהן עמד במשימה זו בהצלחה רבה ביותר. לצד העדויות על קשרים קרובים עם בכיר בשירות השידור הסורי, שלושת הסיורים בגבול הישראלי-סורי, ביחד עם האחיין של הרמטכ"ל הסורי, התחבר כהן עם הקבלן הסעודי בן לאדן. מדובר ככל הנראה במוחמד בן לאדן, אביו של אוסמה בן לאדן. בשיחה עם וואלה! NEWS אושש סגן-אלוף במיל' גדעון מיטשניק, לשעבר ראש ענף היסטוריה ומורשת באגף המודיעין של צה"ל, את הטענה כי קרוב לוודאי אכן מדובר באביו של הארכי-טרוריסט.

      מוחמד בן לאדן מסעודיה הקים ב-1931 חברת בנייה שהפכה עם השנים לקונצרן ענק. בין 22 נשותיו הייתה גם חמידה, אישה סורית מהעיר לטקיה, אמו של אוסאמה, אחד מ-50 ילדיו.

      אלי כהן העיד במשפטו כי הכיר בסוריה את הקבלן בן לאדן, "שקיבל על עצמו את עבודות יישור ופילוס התוואי של תעלת ההטיה של מקורות החצבני". לדבריו, את אותו מידע העביר במברקים לישראל. המידע ששאב אלי כהן על מפעל ההטיה הסורי היה מדויק להפליא, רב ערך ושירת את ישראל במלחמה על המים.

      לצורך איסוף המידע על מפעל ההטיה, העיד אלי כהן כי בין מקורותיו היה גם מישל סעס, "מהמהנדסים הראשיים העוסקים בהטיית מקורות הירדן", דברי כהן.

      ידיעה על אלי כהן בעיתון מעריב 21.05.65 (סריקה , JPRESS)
      ידיעה על אלי כהן בעיתון "מעריב" מה-21 במאי 1965 (מקור: JPRESS, סריקה: מערכת וואלה! NEWS)

      לאחר חשיפת הפרשה אחד העיסוקים הרבים היה השאלה בנסיבות חשיפתו של אלי כהן. בין הפרסומים השונים עלתה טענה, בעיקר מצד מצרים, כי הם זיהו את תמונתו של אלי כהן והם שהסגירו אותו לשלטונות סוריה.

      המצרים טענו כי בעת סיור של הגנרל עלי עאמר, ראש המטה של הפיקוד הערבי המשותף, אלי כהן היה האזרח היחיד שנראה בתמונות שתיעדו את הסיור לאורך הגבול עם ישראל. על פי העיתון הלבנוני "אל מוחארר", קציני מודיעין מצרים זיהו את כהן והסגירו את זהותו לסוריה.

      כהן, חשוב לציין, נעצר ונחקר ב-1954 במצרים אחרי התפוצצות פרשת "עסק הביש". כהן שכר אז דירה לחבר הרשת, שמואל (סמי) עזאר. הוא נחקר ושוחרר אחרי שהתברר כי לא היה לו קשר לרשת המודיעין הישראלית.

      לאחר שעלה ארצה נבדקה אפשרות לגייס אותו ליחידה 188 באמ"ן, שיעודה היה לפעול בארצות ערב. לאחר שהתברר כי נחקר לאחר "עסק הביש", הוחלט לא לגייסו. אולם ב-1960 נמצא כי ניתן לגייסו ליחידה.

      עם זאת, הסורים שללו את גרסת המצרים, כאילו הם זיהו את אלי כהן. חאפז אל אמין טען כי לאחר שהתברר לשלטונות סוריה כי כהן התחנך באלכסנדריה, נעשתה פניה באיגרת רשמית למצרים. "למרות שחיכינו בקוצר רוח, התאחרה התשובה בקהיר, רק לפני זמן קצר קיבלנו תשובה, כי שלטונות מצרים אינם יודעים דבר על אלי כהן". שלטון הבעת' הסורי התעקש כי רק בשל פעולות מעקב של המודיעין הסורי, נחשף אלי כהן.

      מפקדת החזית: המבנה של הצבא הסורי מאות מטרים מהגבול בו ביקר גם המרגל הישראלי אלי כהן (ספק 500 , אמיר בוחבוט)
      מבנה של הצבא הסורי בו ביקר אלי כהן יחד עם מפקדת החזית, מרץ 2013 (צילום: אמיר בוחבוט)

      העצב העמוק על מותו בקרב הציבור הישראלי והאיבה העמוקה בין ישראל לאויבותיה, אף גרמו למתח פנימי בתקופה שלאחר הוצאתו להורג, בעיקר ביישובים מעורבים. כך היה בעכו כחודש לאחר מותו של אלי כהן. בעת שבעיר נערך מרוץ לפיד לזכרו, נטען כי צעיר ערבי צעק "בוז לאלי כהן" ו-"צריך לתלות עוד יהודים". במקום פרצה קטטה גדולה ודווח כי צעירים ערבים הוכו על ידי יהודים ושוטר שהגיע למקום, הותקף אף הוא. עוד דווח כי רחובות העיר העתיקה היו ריקים מאדם וראש הממשלה לוי אשכול קיבל עדכונים על הנעשה בעיר.

      בבת-ים, עיר מגוריו של המרגל, נערכה כשבועיים לאחר תלייתו "הפגנת זעם נגד מעשה הרצח של אלי כהן". בהפגנה נכחו מעל 7,000 בני אדם ודוד בן-גוריון נשא דברים. באותו יום נערכה גם אזכרה רבת משתתפים בחיפה.

      מותו של גדול המרגלים הישראלים גרר אחריו גל אדיר של פעולות הנצחה ברחבי ישראל. מפעלי ספורט, בתי כנסת, שמות רחובות וכיכרות, גנים ציבוריים, בתי ספר, ספרי תורה ומפעלי הנצחה נוספים נשאו את שמו של כהן לאחר שנתלה.

      במשך שנים מקווה משפחתו של כהן שעצמותיו יועלו ארצה לקבר ישראל, אך המציאות הסבוכה בסוריה הופכת משאלה זו לרחוקה. השבוע דיווחה רשת לבנונית כי המורדים בסוריה ישיבו את גופת אלי כהן, אך לאחר מכן הוסר הדיווח מאתר הרשת. אלמנתו נדיה סיפרה לוואלה! NEWS ש"אם יחזירו את עצמותיו של אלי לקבורה בישראל - זה יהיה נס", ובישראל עדיין מייחלים לאחד שכזה.