הוא נחשב לאחד החוקרים הטובים במחלקה לחקירות שוטרים, קשוח, לא מתפשר וכזה שלא עושה הנחות גם לקצינים בדרגים הגבוהים ביותר. הוא היה מעורב בתיקים החשובים ביותר שנוהלו נגד שוטרים שסרחו, אחד שהוביל את המחלקה לחקירות שוטרים להישגים חסרי תקדים. אלא שפסק דין חמור שניתן השנה מאיים להטיל צל על רב-פקד דובי שרצר, ראש זרוע חשיפה במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), זרוע העוסקת באיסוף מודיעין, בפיתוחו לחקירות יזומות ומופקדת על החקירות החמורות ביותר - וליצור תגובת שרשרת באחת היחידות הרגישות והחשובות במדינה.
כדור השלג התחיל להתגלגל במזכר לקוני המתאר שיחה עם עד מפתח שהתנהלה בחדר שירותים, שהוביל בסופו של דבר לאחרונה לפסק דין דרמטי שניתן בחודש יוני האחרון בבית המשפט המחוזי בבאר שבע וכלל ממצאים קשים בנוגע להתנהלות מח"ש. פסק הדין, שזה לכינוי "פסק דין סבג" כלל זיכוי מוחלט לארבעה שוטרים שהואשמו בהתעללות בעצור ממוצא אתיופי. פרט לאורן סבג, שהורשע בהטרדה מינית בתיק אחר, שלושת השוטרים האחרים - ציון חיון, יוסף בר ואבי עוזרי - עדיין בשירות במשטרה. התיק הזה מספק הצצה לעולם החקירות של מח"ש, ובייחוד לזה של זרוע חשיפה, יחידת המודיעין והחקירות.
בפסק הדין הנוקב כינה השופט יואל עדן את עדותו של שרצר "מגמתית ולא מהימנה", בהתייחסו לדברים שאמר ולהתחמקות משאלות שנשאל במהלך הדיונים. השופט עדן הוסיף כי לשרצר דעה קדומה נגד שוטרים לאחר שהחוקר העיד כי "בתיקים מהסוגים הזה, בכל התיקים, יש קשר שתיקה שמאוד קשה לפצח אותו. השוטרים מחפים אחד על השני". בעקבות כך קבע השופט עדן: "מדובר הלכה למעשה בנקודת מוצא שלילית ביחס לשוטרי ישראל".
זרוע חשיפה במח"ש היא יחידת העילית של המחלקה, מעין מקבילה ללהב 433, אשר בסופו של יום מגיעים לפתחה התיקים המרכזיים בהם עוסקת המחלקה ובראשם חקירות של ניצבים ובכירים נוספים במשטרה. תלונות של נחקרים, בעיות ארגוניות ושינויים מבניים שפוגעים בתפקוד: וואלה! NEWS ממפה את בעיותיה וקשייה של אחת היחידות המרכזיות והחשובות של שלטון החוק, ומספק הצצה נדירה לאופן שבו היא פועלת ולביקורת וללחצים המופעלים עליה.
שרצר הגיעה ליחידה בספטמבר 2014 ומאז היה מעורב בשורה של תיקים חשובים, חלקם בעלי חשיבות עצומה למערכת אכיפת החוק: פרשת רות דוד, ערן מלכה ורונאל פישר, חקירת ניצבים שנחשדו בעבירות מין ושלל פרשות נוספות.
מי שהמליץ על מינויו של שרצר לתפקיד ראש זרוע חשיפה הוא לא אחר מאשר תנ"צ אפרים ברכה ז"ל, שעמד בראש היחידה הארצית לחקירות הונאה. ברכה התבקש בשעתו להמליץ לראשי מח"ש על חוקרים שימלאו את אחד התפקידים המורכבים ביותר ראש זרוע חשיפה. תפקיד זה מאויש על ידי חוקר בכיר שמושאל מהמשטרה למח"ש. ברכה, שהתאבד על רקע חשיפת פרשת הרב פינטו, המליץ לראשי מח"ש על שניים מחוקריו: רפ"ק דובי שרצר וחוקר נוסף, מהחוקרים המצטיינים של יאח"ה. "אני נותן לכם את הקצינים הכי טובים שלי", אמר ברכה לראשי מח"ש. כשבסופו של דבר נבחר שרצר, עליו כתב ברכה: "הנך קצין בלתי רגיל, איכותי, בעל רמה מקצועית גבוהה ביותר ובעל פוטנציאל מצוין לקידום במשטרת ישראל".
ואכן, שרצר התברר כנכס יקר ביותר במחלקה לחקירות שוטרים. בשנתיים האחרונות הגיעה המחלקה להישגים חסרי תקדים: שמונה ניצבים במשטרה נחקרו במח"ש, חלקם הורשעו בפלילים, חלקם הורשעו בהליכים משמעתיים וחלקם מתמודדים כיום עם כתבי אישום כאלו שבאו לעולם בהתבסס בין היתר על חקירות שניהל שרצר. ומעל לכל: פיצוח חקירת רונאל פישר שהובילה לרעידת אדמה במשטרה ובעולם המשפט.
שרצר, כראש זרוע חשיפה, הוא החוקר הראשי בתיקים ומי שמוביל את הטיפול בהם. מעבר לכך, שרצר, הנושא דרגת רב-פקד, גם מנהל בעצמו חלק ניכר מהחקירות, ובמקרים רבים חוקר קצינים בכירים שדרגתם גבוהה משלו. מדובר בלי ספק בסיטואציה מורכבת ביותר, המצריכה לעתים פעולות חקירה לא שגרתיות ואולי אף אגרסיביות. חקירת שוטר לא דומה לחקירת עבריין מדובר במשרתי ציבור שסרחו, לעתים מעדו, בעלי מעמד ברשויות אכיפת החוק המכירים היטב את הליך החקירה.
אחד מאותם קשיים נוגע ל"קשר השתיקה" בין השוטרים שעליו העיד שרצר דבר שגרר ביקורת חריפה מהשופט עדן. "השופט בתיק סבג התחלחל מקשר השתיקה של השוטרים. אני אישית דיברתי בבתי המשפט על קשר השתיקה והדברים נפלו על אוזניו הקשובות של השופט צבי גורפינקל. זו לא דעה קדומה. השוטרים נמצאים בשוחות וקשה לצפות מהם שהם יפתחו אחד על השני. ולכן, ההזדעזעות של שופט נראית קצת מצחיקה", אמר בני צברי, לשעבר ראש צוות מרכז במח"ש וחוקר בזרוע חשיפה.
"באחד התיקים שניהלתי מפקד תחנה התקשר לשוטר שנחקר ואמר לו 'תתנהג כמו עבריין בחקירה', זה אומר שיש קשר שתיקה", הוא מוסיף. צברי עבד עם שרצר לפני פרישתו ואף חקר את ניצב בדימוס מנשה ארביב, מפקד יחידת להב 433. "נוצר ביני לבין דובי ממשק. התרשמתי מאדם אמין, ישר, שלא דופק חשבון".
עתה נראה כי לפחות בחלק מהמקרים, שיטות חקירה שהפעיל הקצין המוערך חרגו מהמקובל. גורמים שונים, ובתוכם בכירים לשעבר במחלקה לחקירות שוטרים מצביעים על דפוס פעולה בעייתי שנמשך עוד מימיו של שרצר כחוקר במשטרה. חלקם סבורים כי אותו דפוס פעולה מאפיין לא רק את שרצר, אלא גם את פעילותה של המחלקה כולה, דבר שלטענתם מצריך בחינה מחדש של האופן שבו מנוהלת כיום המחלקה לחקירות שוטרים.
הקולות נשמעו לאחר פסק הדין החמור שניתן לפני חודשיים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שלו כבר ישנן השלכות משמעותיות בכל הנוגע לנעשה במח"ש: לוואלה! NEWS נודע כי בעקבות פסק הדין קידומו של רפ"ק שרצר נבלם, וכי מסקנות פסק הדין נבחנות גם בימים אלו במשרד המשפטים. רק לאחרונה סיים שרצר בהצטיינות קורס פיקוד ומטה (פו"מ) שבמסגרתו היה אמור לקבל דרגת סנ"צ. כמו חוקרים בכירים במח"ש לפניו, שרצר הושאל מהמשטרה, שבאופן פורמלי אחראית על קידומו בדרגה. אלא שכאמור, קידום זה עוכב בעקבות פסק הדין.
עיניים רבות קראו את פסק הדין שניתן בבאר שבע. עיניים של סניגורים, נאשמים, נחקרים וחשודים, שמבינים כי נפל דבר בעולמה של מח"ש. למעשה, הקביעות החמורות של בית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד בכיר חוקרי מח"ש כבר משמשות בניסיון להטיל ספק בחקירות שבהן שרצר מילא תפקיד מרכזי כמו במקרה של פרשת רונאל פישר.
בסוף חודש אוגוסט האחרון הוגשה בתיק פישר בקשה הנוגעת לשרצר, שהיה גורם מרכזי בחקירה שהתנהלה בתיק מורכב זה, שבמסגרתו נגזר עונש מאסר ממושך על ערן מלכה, קצין משטרה בכיר. בבקשה שהוגשה על ידי עו"ד אסף גולן ועו"ד איתן פלג המייצגים את הקבלן יאיר ביטון, אחד הנאשמים בפרשה, נכתב כי לאור הממצאים החמורים נגד שרצר מתבקשת מח"ש להעביר את כל המסקנות שהתקבלו בעניינו לאחר אותו פסק דין. "לאחר פסק דין סבג, התברר לנו שההתנהלות הבעייתית של שרצר, שעליה נמתחה ביקורת על ידי בית המשפט, דומה להתנהלות החקירה בעניינו של ביטון בתיק פישר. ההיסטוריה המשמעתית של שרצר היא עניין רלוונטי למשפט שלנו", אמרו הפרקליטים גולן ופלג.
גורמים המעורים בפעילות מח"ש מספרים על שיטות חקירה דומות שננקטו בתיקים אחרים: גיוס עדי מדינה במהלך "הפסקת סיגריה", הטחת עלבונות ולחץ לא סביר שאינו הולם את מעמד החקירה המופעל על הנחקרים.
"באחת החקירות שלו, הוא ישב במשך שעות מול הנחקר, במטרה להשפיל את האדם שמולו. אנחנו לא מדברים על פעולה אקראית שיכולה לקרות, אלא על התנהלות שיטתית", סיפר לוואלה! NEWS גורם משפטי שמכיר מקרוב את החקירות שמתנהלות במח"ש, בנוגע לתיק שנוהל נגד אחד הקצינים הבכירים ביותר במשטרה שנחקר בשנה האחרונה.
"הביטויים שבהם הוא משתמש לא מתאימים למישהו בתפקיד שלו. זה לא שוטר זוטר. להטיח בנחקרים שחלקם ניצבים ביטויים בוטים ועלבונות, זה לא מקובל. ההתנהלות שלו שערורייתית", סיפר גורם נוסף שלו היכרות עם שיטת החקירות הנהוגה במח"ש.
דוגמה ליחס של שרצר לנחקריו ניתן למצוא דווקא באחד התיקים שניהל כשהיה חוקר במשטרה, לפני שהושאל למח"ש פרשת הרפז. אחד מ"גיבוריה" של הפרשה הסבוכה שעירבה בכירים במערכת הביטחון הוא אל"מ ארז וינר, שבסופו של דבר הוחלט שלא להעמידו לדין. בפיו של וינר טענות קשות הנוגעות להתנהלותו של שרצר.
"שרצר לא הרביץ לי, אבל באופן כללי ההתנהגות שלו הייתה דוחה, בוטה ופרובוקטיבית. הוא בעצם לקח אותנו לבית המשפט עם בקשה לעצור אותנו. הסיבה היחידה לבקשה הזו הייתה רק בשביל להפחיד ולערער אותנו. לא הייתה סיבה אמיתית. הוא עצר אותנו בעילה של 'סכנה לביטחון המדינה'. אני, שכל חיי הייתי ביחידות קרביות, הוא אומר עליי שאני סכנה לביטחון המדינה? הוא לעג לתשובות שלי, זלזל והתנהג בצורה נכלולית. שאלו אותי על שיחת טלפון שנראתה להם בעייתית ושאחר כך התברר שהיא בעצם שטותית. החוקר הציג לי את השיחה, שאל אותי עליה, ואז נכנס שרצר, והתחיל להתנפל, לצעוק עליי: 'אתה חושב שתשחק איתנו? אתה תהיה בבית סוהר'. חבל מאוד שאנשים כאלו משרתים במשטרת ישראל ומקבלים לידם כוח".
וינר הוא לא היחיד שסיפר על יחס פוגעני מצדו של שרצר במסגרת פרשת הרפז. לפי פרסום ב"הארץ", מי שעוד ספג עלבונות משרצר במהלך כהונתו כשוטר, הוא לא אחר מאשר היועץ המשפטי לממשלה הנוכחי ד"ר אביחי מנדלבליט. לפי אותו פרסום, שרצר נתקל במנדלבליט, אלוף בצה"ל והפרקליט הצבאי הראשי לשעבר ובסנגורו עו"ד אייל כהן ליד המעלית בבניין להב 433, ושם הפטיר: "זה אלוף? זה עלוב".
חוקר לשעבר במח"ש, אמר כי חקירתו של מנדלבליט, חרגה לחלוטין מהנורמה המקובלת. "יושב סנ"צ, רפ"ק, וחוקר את היועמ"ש בתיק הרפז. האמירות שהוא אמר לו בחקירה היו צריכות להדליק תמרור וזרקור לגבי ההתנהלות שלו. מי שמכיר אותו מבין שפסק הדין בבאר שבע הוא לא הפתעה". מנדלבליט פסל את עצמו מלדון בעניינו של שרצר ומהשלכות של פסק דין סבג שלפי החלטת השופט היה צריך לעבור ליועץ המשפטי לממשלה, ונמצא בימים אלו בבדיקה של פרקליט המדינה. גם למח"ש ברור כי הביטויים הקשים של בית המשפט בב"ש נגד שרצר ישמשו מעתה כל נאשם, אולם למרות זאת הוחלט בפרקליטות שלא להגיש ערעור, מה שהופך את דברי השופט לכלי ניגוח מידי כנגד היחידה כולה.
פסק הדין זעזע את מסדרונות המחלקה היושבת בהר חוצבים בירושלים, שפתחה בבדיקה פנימית וממצאיה נבחנים היום על ידי פרקליט המדינה.
גורמים אחרים המעורים בפעילותה של המחלקה לחקירות שוטרים מזכירים גם את שמו של קודמו בתפקיד של שרצר סנ"צ שחר חמדי. חמדי הוא גיסו של ערן מלכה, אחת הצלעות המרכזיות במשולש שבו חברים גם רות דוד ורונאל פישר. גם הוא הושאל למח"ש מהמשטרה, אך עזב את תפקידו במפתיע לפני כשנתיים. לדברי אותם גורמים, חמדי "נזרק ממח"ש ולא עזב מרצונו". חמדי, אף הוא חוקר מוערך במח"ש, היה מעורב בחקירת תיקו של ניצב ניסו שחם וכן בחקירתו של ניצב מנשה ארביב במסגרת פרשת פינטו. אותם גורמים מספרים שהתנהלותו של חמדי בחדרי החקירות הייתה חמורה אף יותר אף יותר מזו של מחליפו שרצר. חמדי צפוי לסיים בקרוב את תפקידו כמפקד תחנת שרת, תפקיד שקיבל לאחר שסיים את תפקידו במח"ש, ולעבור לתפקיד אחר במסגרת סבב המינויים הקרוב במשטרה.
חלק מרכזי בטענות נוגעות לשיטת גיוס עדי מדינה בתיקים רגישים ובהן פרשת רונאל פישר. הפרשה שמחברת את קצין המשטרה ערן מלכה, פרקליטת מחוז תל אביב רות דוד והסניגור הפלילי המוערך רונאל פישר, היא אחת החמורות שנחקרו במח"ש בשנים האחרונות. הקשר המתואר בכתב האישום בין שלושת הצלעות של משולש השחיתות לבין גורמים בעלי אינטרסים אחרים מטיל צל כבד על מערכת אכיפת החוק ומעיד, אולי יותר מכל, על הצורך במח"ש.
אלא שגם כאן נטען כי הרצון להשיג את התוצר החקירתי המבוקש, הוביל לחריגה מהכללים. כבר בדיונים בבית המשפט המחוזי בירושלים הועלתה טענה לגבי הסכם עד המדינה אותו ניהל שרצר עם מלכה. לפי טענות אלו, המשא ומתן עם מלכה, שגויס כעד מדינה, כלל לא תועד וזאת בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לפיה: "יש לתעד משא ומתן עם המועמד להיות עד מדינה לקראת כריתת ההסכם". בדברי התגובה של קרן אלטמן, עורכת הדין מטעם מח"ש, השיבה: "הגורמים שמנהלים משא ומתן אצלנו לא נוהגים לתעד את השיח איתם. כאשר השיח מבשיל מתגבש הסכם שמוצג ומפורט". בכל הנוגע להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, אמרה עו"ד אלטמן כי זו מתייחסת רק על שיחות שנוהלו עם עד המדינה עצמו ולא עם עורכי דינו.
גורמים המעורים בפרטי פרשת פישר מספרים על עשרות הפסקות סיגריה במהלך עדותו של מלכה, שחלקן לא תועדו. הם גם מציינים כי אין תיעוד גם בנוגע למשא ומתן שהתנהל עם ע', עדת המדינה, שעוסק בטובות ההנאה שקיבלה כמו גם במשא ומתן הנוגע להטבות הכלכליות שקיבל מלכה. בנוסף, הם מעלים טענות הנוגעות לחקירתה של ע', שכללה לדבריהם, יחס אגרסיבי החורג מהמקובל. החשש הוא שאם אכן יתקבלו טענות הסניגורים בנוגע לביצוע פעולות חקירה שלא על פי דין, יהווה גיוס עדי המדינה ניצחון פירוס שיתברר כקטלני מבחינת התביעה, כפי שקרה בתיק בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
"אני לא הייתי נוהג בצורה כזו", מסביר שלום עמר, חוקר לשעבר במח"ש שחקר את פרשת פישר בשלביה הראשונים. "יש כל מיני שיטות: לפעמים אתה יכול להוציא בטוב יותר ממה שאתה מוציא ברע. הגישה שלי הייתה לבוא בטוב". אלא שלדברי עמר, חשוב לקחת בחשבון גם את מבחן התוצאה. "בסופו של דבר הם סיפרו לשרצר ולא לי. אצלי ערן מלכה הכחיש ואמר שהוא לא מרגיש טוב ופונה לבית חולים, ואצל שרצר הוא סיפר לו אחד לאחד מה שהיה איתו". עמר מוסיף ומתאר את הקשיים שעומדים בפני חוקרי מח"ש, בשל תפקידם הייחודי. "אנחנו חוקרים שוטרים שיודעים את החוקים ולפעמים מנצלים את זה לרעתם, כמו שערן מלכה גרם לזה שנאשפז אותו כשחקרתי אותו. שום דבר כאן לא שחור ולבן".
סוגיה אחרת הנוגעת להתנהלותו של שרצר ולהתנהלותה של מח"ש נוגעת לחקירות שוטרות שהיו קורבן לעבירות מין שבוצעו על ידי שוטרים, לעתים קצינים בכירים מאוד. גורם נוסף הבקיא בתיקי מח"ש אמר לוואלה! NEWS כי במספר מקרים, דווקא המתלוננות הן אלו שנפגעות במהלך החקירה. גם במקרה זה צוין שמו של שרצר. "יש כמה קצינות משטרה שנחקרו על ידו ואמרו שההטרדה המינית היחידה שהם עברו בחיים שלהם היא בחדרי החקירות של מח"ש". לדברי אותו גורם, בפני המחלקה לחקירות שוטרים ומחלקת המשמעת של משטרת ישראל, נמצאים סרטונים מחדרי החקירות, המתעדים "התנהגות שאינה הולמת קצין חוקר" כלפי המתלוננות, וכי סרטונים אלו "יגרמו מבוכה גדולה מאוד למשטרה".
בהקשר זה ניתן להזכיר את המקרה של קצינה בכירה המשרתת גם כיום במשטרה שזומנה להעיד במח"ש נגד ניצב חגי דותן, שהורשע לאחרונה בבית הדין המשמעתי של המשטרה בעבירה של הטרדה מינית, לאחר שמח"ש סגרה את התיק הפלילי בעניינו. הקצינה נשאלה במח"ש האם הוטרדה אף היא ואמרה לחוקריה כי היא לא נפגעה על ידי דותן. בתגובה, נתקלה ב"מסע הפחדה ואיומים" שכלל איום כי תיחקר בחשד לביצוע עבירה פלילית אם לא תספר את "האמת". במכתב שנשלח בתחילת שנת 2015 ליועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין ולפרקליט המדינה שי ניצן, תוארה התנהלות צוות החקירה שהוביל שרצר.
"לאורך כל החקירה הופעלו לחצים פיזיים ונפשיים, צעקות, מניעת אוכל ושתיה והושבתה במשרדי מח"ש בירושלים למשך שעות ארוכות ובניגוד לחוק. החוקרים נהגו כאילו מדובר עבריין שביצע עבירה חמורה ולא בקצינת משטרה, עורכת דין, שאינה חשודה בדבר וכל 'חטאה' הוא שאמרה אמת בחקירתה ולא נכנעה ללחצי החוקרים למסור גרסה שמתאימה למטרותיהם".
בשיחה עם עו"ד איל גולדנברג, המייצג את הקצינה, עולות טענות חמורות על היחס שניתן לקצינת המשטרה, אותה ראו כנפגעת עבירה, בניגוד לעמדתה. "אף שהיא לא נחקרה באזהרה, ובצדק, משום שלא הייתה חשודה, הם דרשו ממנה להיבדק בפוליגרף. כשהם אמרו לה את זה היא אמרה שהיא רוצה להתייעץ. אמרו לה שהיא לא יכולה ושהיא צריכה לתת תשובה באופן מידי . דובי שרצר צרח עליה ואמר לה: 'אין זמן להתייעצות. תתני עכשיו תשובה. אם לא, מבחינתנו זה סירוב לבדיקת פוליגרף על כל ההשלכות'".
ההשלכות, לדבריו של עו"ד גולדנברג, היו חמורות. "היא סיימה לפני החקירה קורס פו"מ (פיקוד ומטה) והתקן שלה עלה לדיון חודשיים קודם לכן. הם השתמשו בזה נגדה ורמזו שאם לא תשתף פעולה ייפגע הקידום שלה מרפ"ק לסנ"צ. דובי שרצר אמר לה את זה בעצמו: 'את חייבת להתלונן כי את קצינת משטרה'. אם ככה הוא התנהג לקצינת משטרה שהיא גם עורכת דין ותיקה, איך מרגישה שוטרת בת 20 שנחקרת על ידו? הרושם המאוד קיצוני היה שכל מה שמעניין אותם היה דבר אחד: שהיא תפליל את חגי דותן. דובי שרצר היה אובססיבי בעניין הזה. הוא רצה את הראש של דותן ולא עניין אותו כלום בדרך". גם צופה מבחוץ, מתאר גולדנברג, היה יכול להבחין בהשלכות הנפשיות של הליך החקירה שלה. "נתנו לה זמן להפסקת צהריים במהלך החקירות בחיפה, והיא נכנסה לדבר עם פרקליט מחוז חיפה (אזרחי) שהיא מיודדת איתו. כמה ימים אחר כך הוא אמר לה שהיא נראתה כמו אישה שנאנסה".
מספר חודשים לאחר פנייתו, הגיבה פרקליטות המדינה לטענותיו של גולדנברג. בתגובה נכתב כי טענותיה של הקצינה אינן תואמות את המציאות, וכי היחס שזכתה לו היה ברובו "נינוח וחברי". יחד עם זאת, נכתב כי אותה קצינה אכן הוזהרה כי תיחקר באזהרה אם יתברר שלא אמרה אמת בחקירתה.
גורם משפטי הסביר כי קיים הבדל בין נפגעות מין שהינן שוטרות שמעידות במח"ש לבין נפגעות עבירות מין אזרחיות שמעידות במשטרה. אותו גורם הסביר כי ההבדל נובע מכך שבמקרים רבים, מי שיוזם את החקירה בתיקי מין בהם מעורבים שוטרים היא מח"ש, שמגיעה למתלוננות דרך מידע שהתקבל אצלה, בעוד שבדרך כלל, בחקירות שמתנהלות במשטרה, מי שיוזמת את התלונה היא בדרך כלל הנפגעת עצמה או אחד מקרוביה. בשל הבדל זה, קיים קושי בגיוס שיתוף פעולה של מתלוננות המשרתות בשורות המשטרה שלא פנו מיוזמתן והתלוננו נגד שוטרים אחרים.
"היום למעשה זרוע החשיפה פורקה"
הטענות נגד שרצר מועלות על רקע ביקורת נוספת, המגיעה דווקא מצד שני בכירים לשעבר במח"ש המספרים על מהפיכה שאירעה בשנים האחרונות במחלקה לחקירות שוטרים, שכללה את חיזוקו של מערך התביעה על חשבון מערך החקירות.
"פעם זרוע חשיפה הייתה ימ"ר קטן. היה בה אגף מודיעין וחקירות, האזנות סתר וכל מה שדרוש למערך חקירות ומודיעין יעיל", אמר בכיר לשעבר במח"ש. "היום למעשה זרוע החשיפה פורקה. שרצר אחראי רק על החקירות ולא על המודיעין". לדבריו של אותו בכיר, השינוי הוביל לכך שהחלטות אידיאולוגיות באות על חשבון המאמץ החקירתי. אחד המקרים שאותו הוא מציין הוא הפיגוע שאירע בשוק מחנה יהודה שאירע בנובמבר 2015. סרטון שתיעד את אותו הפיגוע עורר בזמנו שאלות בנוגע לאפשרות של שימוש מוגזם בירי נגד שתי המחבלות, שאחת מהן נהרגה ואחת מהן נפצעה קשה. "סגירת התיק נגד השוטר שירה במחבלת המספריים תמוהה בעיני. זה היה לפני המקרה של אלאור אזריה ומח"ש יכלה לקנות את עולמה בתיק הזה. איך שאני מבין את הסרטון, השוטר שם היה צריך לעמוד לדין".
לדבריו של עו"ד אריה צוק, לשעבר ראש זרוע חשיפה במח"ש, החלשת מערך החקירות וחיזוק מערך התביעה אירעו לאחר פרישתו של הרצל שבירו, שעמד בראש מח"ש, ושל סגנו, עו"ד שלמה (מומי) למברגר המכהן כיום כפרקליט מחוז תל אביב.
"פעם כשמח"ש התחילו להגיש כתבי אישום הייתה תרעומת רצינית מאוד על כך שאין הפרדה בין הגוף החוקר לגוף התביעה. במח"ש אמרו אז שיש אצלם שני גופים נפרדים, החקירות והמודיעין והתביעה. ובאמת, בתקופתו של הרצל שבירו, וסגנו למברגר, הרצל היה אחראי על החקירות ומומי היה אחראי על הפרקליטים. לא היה ערבוב. ברגע שהרצל פרש, בתהליך די קצר, ראש מח"ש וסגנו, האחראים על התביעות ועל התובעים, החלו לקבל החלטות אופרטיביות במהלך חקירה, מעבר לאלו שמקבל פרקליט מלווה בדרך כלל", אמר צוק.
אותן החלטות, לדבריו, מהוות התערבות ישירה של צמרת מח"ש בהחלטות ובהתנהלות הדרג המקצועי. "הם קובעים את מי לעצור, מתי לעצור, כולל כניסה לחדרי חקירות. רואים את זה בתיק בבאר שבע באופן ברור, כשסעדה (משה סעדה, סגן ראש מח"ש א.ס.) מנהל שיחה עם עד נחקר במהלך החקירה". עובדה זו צוינה בביקורת שמתח השופט עדן על התנהלות מח"ש.
השינויים שהתחוללו במח"ש הובילו לפרישתו של צוק, כיום סניגור פלילי, בעקבות חילוקי הדעות ביניהם. צוק הוא לא היחיד שסיים את תפקידו כראש זרוע חשיפה לפני התקופה הקצובה לו. אבי ורצברגר, מייסדה של זרוע חשיפה במח"ש הורשע בהטרדה מינית ונאלץ לסיים את תפקידו. במקומו של ורצברגר מונה נצ"מ (בדימוס) אלכס אור, שהיה היחיד שסיים כהונה מלאה כראש זרוע חשיפה. לאחריו כיהן בתפקיד אריה צוק, שעזב אותו אחרי תקופה קצרה יחסית. ירש אותו בתפקיד שחר חמדי, שפרש אף הוא מתפקידו לפני שהשלים את כהונתו, וכיום מכהן בו דובי שרצר. חילופים תכופים אלו בתפקיד כה בכיר מעידים, אולי יותר מכל, על המורכבות הרבה הטמונה בו.
במסגרת הביקורת של צוק על השינוי שהתחולל במח"ש הוא אינו שבע רצון מהליך "אזרוח מח"ש" שיזם ראש המחלקה לחקירות שוטרים, עו"ד אורי כרמל. הליך זה כלל גיוס אזרחים לשורות המחלקה, כשבעתיד הוא עתיד לשנות גם את זהותו של ראש זרוע חשיפה. במצב כיום גלום קושי נוסף בתפקיד זה, הנובע מכך שקידומו של ראש זרוע חשיפה נתון בידי המשטרה, דבר שהעלה חשש כי הוא לא יוכל למצות את החקירות נגד קציני משטרה בשל החשש לעתידו המקצועי.
"תהליך האזרוח של מח"ש הוא מבורך בסך הכול. היום מי שמנהל את מח"ש הם חבר'ה צעירים ומלאי רצון טוב", אמר צוק. "הבעיה שהם חסרי ניסיון. אנשים שמעולם לא ישבו בחדר חקירות ולא גבו עדות ממתלוננת מתערבים במהלך החקירה. את הסימפטומים לתהליך הזה רואים בתיק בבאר שבע. אני הלכתי הביתה כי נמאס לי להילחם", אמר צוק. לדבריו, מינויו של שרצר, קצין בדרגת רב פקד, באווירה בה מתנהלת מח"ש כיום, הפך אותו למעין "יס מן", כזה שאינו קורא תיגר על פרקליטי מח"ש, וזאת בניגוד למצב בעבר, בו ראש זרוע חשיפה, חוקר משטרתי בעל ניסיון מוכח, היה יכול להביע עמדה עצמאית, גם בפני היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה. "זוהי התסמונת שמתארת ברברה טוכמן בספרה 'מצעד האיוולת'. מורידים את האנשים שיש להם דעה עצמאית וזה נגמר בכישלון. אתה רוצה אומרי הן? אתה מקבל אותם. שרצר הוא לא עיקר הבעיה, הוא בסך הכול מרצה את הממונים עליו".
במשרדי מח"ש בהר חוצבים בירושלים מבינים כיום שפסק הדין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע פתח תיבת הפנדורה שלא תיסגר במהרה. הצורך לבחון את התנהלות החקירות במח"ש הוא קריטי, דווקא משום שמדובר בגוף שמפקח על אוכפי החוק ואמור להתנהל ללא רבב. וכפי שכתב השופט עדן בפסק דינו: "מח"ש הוצבה למשמר על המשטרה והתנהלותה. מהראיות שהובאו בפניי ביחס לחקירה זו עולה תמונה המעלה את הצורך במשמר גם של מי אשר הופקד על המשמר".
תגובת המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה: "בשנתיים האחרונות חקרה מח"ש חשדות לביצוע עבירות מתחום טוהר המידות ועבירות מין מצד קציני משטרה ושוטרים בכירים, וזאת במסגרת מהלך אכיפה חסר תקדים, בעל חשיבות ציבורית וארגונית מן המעלה הראשונה. חקירות אלו הביאו, בסופו של יום, להעמדה לדין, פיטורין או שחרור משירות של חלק מהחשודים, באופן שעורר מודעות ארגונית במשטרה ומודעות ציבורית לסולם הערכים הראוי. חקירות אלו, רובן ככולן, בוצעו ע"י צוות חשיפה במח"ש, בניהולו של רפ"ק דובי שרצר. למרבה הצער, אנו עדים לאחרונה לתופעה נפסדת שבה גורמים בעלי עניין מקרב הנחקרים פועלים כדי לפגוע בפעילות מח"ש ולהלך אימים על חוקרי המחלקה.
"רפ"ק שרצר הושאל למח"ש כקצין חקירות מצטיין ממשטרת ישראל על פי המלצות מפקדיו, כחלק מתוכנית קידומו, ובהתאם להערכותיו המקצועיות הגבוהות שקיבל במשטרה. באשר למקרה המוזכר בכתבה, יש לזכור כי מטבע הדברים חקירה איננה הליך פשוט. היא עלולה לגרום עוגמת נפש למעורבים בה ונכרכת בה פגיעה מובנית בפרטיותו של אדם. יש לזכור כי במצב מורכב זה נדרשים החוקרים לאיזון עדין בין הצורך לפעול במרץ ובנחישות, ובין הצורך למזער עד כמה שניתן את הפגיעה בנחקרים ובנפגעי העבירה. במצב דברים זה, פועלים חוקרי מח"ש כפי שנדרש מהם, באיזון הנדרש בין האינטרסים השונים, לצורך מיצוי החקירה והגעה לחקר האמת.
"באשר לפסק הדין בעניינו של אורן סבג (אשר פוטר ממשטרת ישראל על רקע הרשעתו בתיק אחר), נציין כי לאחר לימוד ובחינת פסק הדין הגיעה הפרקליטות לכלל מסקנה, כי הגם שראוי היה לדעתה כי מתן פסק הדין יידחה לצורך השלמת איסוף הראיות החדשות והצגתן לבית המשפט, הרי משעה שבית המשפט המחוזי החליט שלא לעשות זאת, אין מקום להגשת ערעור בעניין זה, שכן לא מתקיים המבחן המשפטי המחמיר הנדרש לצורך הגשת ערעור בנושא של הגשת ראיות חדשות לבית המשפט העליון. לפיכך הוחלט שלא להגיש ערעור בגין המגבלות המשפטיות הקיימות.
במקביל, על פי החלטת פרקליט המדינה, יילמד פסק הדין ביסודיות ותיבחן השאלה אם יש מקום להפקת לקחים בעקבותיו".
לעניין אי קידומו של שרצר נמסר מהמשטרה בתגובה: "הקצין מושאל למח"ש מאז שנת 2014 וממשיך בתפקידו גם בימים אלו. משטרת ישראל לא נקטה הליך משמעתי כלשהו כנגדו. הליך הקידום והמיון של קצינים במשטרת ישראל, מתבצע באופן סדור ובהתחשב במכלול פרמטרים, מקצועיים ואיכותיים. מדובר בהליך רב שלבי שמתבצע תוך שקיפות, איזון ובקרת איכות מתמדת, המאפשרת בחירת הרף העליון של הקצינים לקידום".