אירופה במשבר: מרקל ניסתה לשדר אחדות - וקיבלה סטירת לחי מאיטליה

(שר החוץ הבריטי ג'ונסון עם שרת החוץ של אירופה, מוגריני, ביולי)

ביום שישי האחרון התכנסו ראשי 27 מדינות האיחוד האירופי בברטיסלבה, בירת סלובקיה, לפסגת חירום על עתיד הגוש. פרישתה של בריטניה הטילה צל כבד על המפגש - הגם שלא נידונה בהחרבה - שלא הצליח לטשטש את הפילוג העמוק באירופה, בעיקר סביב משבר המהגרים.

מצג החזית האחידה התנפץ כבר בסיומה של הפסגה עם התבטאויותיהם של כמה ממנהיגי האיחוד, בראשם ראשי ממשלת איטליה והונגריה. "אני לא מרוצה מהמסקנות על הצמיחה או על ההגירה", אמר מתאו רנצי, שלא השתתף במסיבת העיתונאים המשותפת של מרקל ושל נשיא צרפת פרנסואה הולנד. גרמניה, צרפת ואיטליה מובילות את הנהגת האיחוד, אולם רומא נמצאת בחילוקי דעות עמוקים עם ברלין ועם פריז סביב משבר המהגרים והמשבר הכלכלי.

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה, הוא ממתנגדיה הגדולים ביותר של מרקל ושל מדיניות המהגרים מזמינת הפנים שלה. הוא תקף את סירובה של הקנצלרית להגביל את מספר המהגרים הנכנסים ליבשת והזהיר כי הזרם יישאר במתכונתו הנוכחית עד אשר תשתנה עמדתה "ההרסנית והנאיבית".

אורבן ניצל את המשבר כדי להדק את אחיזתו במדינה ומבקריו טוענים כי הוא פוגע בשלטון החוק ובחופש הביטוי. הסוגיה ההונגרית העיבה על הפסגה עוד בטרם החלה, לאחר ששר החוץ של לוקסמבורג קרא להשהות את חברותה באיחוד – ואפילו לסלקה – בשל יחסה לפליטים.

דבריו של הבכיר רק חידדו את ההבדלים בין מדינות מזרח אירופה החברות באיחוד לבין הציר המרכזי יותר. הונגריה, יחד עם פולין, צ'כיה וסלובקיה, מובילות את האופוזיציה למרקל בתוך הגוש ולתכנית לפיזור מהגרים בהתאם למכסות. כוחם העולה הגביר את ביטחונן ביכולת שלהן להשיג את מטרותיהן. הן דורשות שכל הסכם פרישה עם בריטניה לא יפגע בזכויות אזרחיהן העובדים בממלכה, ולא הן יטילו עליו וטו.

השיחות בין לונדון לבריסל על עזיבת האיחוד טרם החלו רשמית, מאחר שהממלכה טרם הפעילה את סעיף 50 באמנת ליסבון. ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי הבהירה כי הן לא יתחילו במהלך השנה הנוכחית, אך ראש המועצה האירופית, דונלד טוסק, אמר כי ייתכן שהחל יצאו לדרך בפברואר.

בסיום הפסגה, נמסר בהצהרה משותפת של 27 ראשי המדינות כי הם מחויבים להציע לאזרחים "חזון אטרקטיבי לאיחוד שעליו הם יכולים לסמוך ולתמוך בו". באיחוד חוששים שהמשך המשבר יחזק את עוד יותר את מפלגות הימין הקיצוני ביבשת, לקראת הבחירות הקרובות בצרפת, בהולנד ובאוסטריה.

הם הציגו "מפת דרכים" ובה מטרות וצעדים שבהם ידונו בפירוט רב יותר בחצי השנה הקרובה, שאחריה תתקיים פסגה ברומא. בין היתר, הם הסכימו על חיזוק ההגנה על הגבול של בולגריה עם טורקיה, על הידוק שיתוף הפעולה בין סוכנויות הביטחון שלהם ועל האצת ההשקעה. החודשים הקרובים, כפי שהגדיר זאת ראש הנציבות האירופית ז'אן קלוד-יונקר, יהיו קריטיים עבור האיחוד המפולג.