פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בכירים במועצת יש"ע בנו על קרקע פלסטינית פרטית - ולא יורשעו

      הפרקליטות הגיעה להסדר עם יו"ר מועצת יש"ע הנוכחי אבי רואה ועם קודמו פנחס ולרשטיין, שבמסגרתו יודו בחלקם בבניית מתקן לטיהור שפכים על אדמה פלסטינית. השניים יודו בביצוע עבירה פלילית של מתן היתר שלא כדין וישלמו קנס של 2,500 שקלים

      בכירים במועצת יש"ע בנו על קרקע פלסטינית פרטית - ולא יורשעו
      צילום: ראובן דה-רוס, עריכה: גדי וינסטוק

      (בווידאו: ציון 40 שנה להקמת עפרה, בשנה שעברה)

      יו"ר מועצת יש"ע וראש המועצה האזורית בנימין אבי רואה, וקודמו בתפקיד פנחס ולרשטיין יודו כי נתנו היתר לבנות מתקן טיהור שפכים על אדמה פלסטינית פרטית, אולם לא יורשעו בעבירה פלילית - כך הודיעה היום (חמישי) הפרקליטות לבג"ץ. במסגרת הסדר מותנה שהושג בין הפרקליטות לבין השניים, הם יודו בביצוע עבירה פלילית של מתן היתר שלא כדין וישלמו קנס של 2,500 שקלים.

      ההסדר הושג בשל חלקם של ולרשטיין ושל רואה בבנייה הבלתי חוקית של מתקן לטיהור שפכים בעפרה שנבנה על אדמותיהם של תושבי הכפרים הפלסטיניים עין יברוד וסילוואד. מארגון "יש דין" נמסר כי מדובר בפעם הראשונה בה אישי ציבור מודים בעבירה פלילית בגין מעורבותם בבנייה בלתי-חוקית.

      עוד בוואלה! NEWS:
      230 אלף רקטות על ריכוזי אוכלוסייה: תרחיש האימים למלחמה כוללת
      ראש אגף התנועה החדש: נחשד בעבר בנהיגה בשכרות - וסירב לבדיקת ינשוף
      מטה טראמפ חשף את הדוח הרפואי של המועמד: "מצבו מצוין"

      פנחס ולרשטיין, ממקימי עופרה, אפריל 2015 (דרור עינב)
      מעמד הקרקע "היה ידוע לכל". יו"ר מועצת יש"ע לשעבר פנחס ולרשטיין בעפרה (צילום: דרור עינב)

      לטענת הארגון, הכשרת הקרקע והבנייה של מתקן טיהור השפכים החלו לפני כתשע שנים, למרות שמעמד הקרקע "היה ידוע לכל". בשנת 2012 נחקרו ולרשטיין ורואה במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בחשד לביצוע עבירות של הסגת גבול ובנייה ללא היתר. רואה, שהיה סגן ראש המועצה בעת שהחלה הבנייה, נחקר גם בחשד להנפקת תעודה כוזבת. הוא הודה כי ידע שמדובר על קרקע פרטית וכי חתם על היתר בנייה פיקטיבי שאפשר את הבנייה. ולרשטיין הודה שהוא הורה על תחילת הבנייה למרות שלמועצה לא היתה בעלות על הקרקע.

      כשנתיים אחר כך, הודיע היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה ויינשטיין, כי הוחלט שלא להגיש כתב אישום נגדם, בין השאר משום שלא הוגשו כתבי אישום דומים בעבר. בעקבות החלטת היועץ עתרו בעלי הקרקעות בסיוע ארגון "יש דין" לבג"ץ, בטענה שההחלטה אינה סבירה ובטענה כי יש להעמיד את ולרשטיין ורואה לדין.

      אבי רואה, ראש מועצת יש"ע וראש מועצת בנימין (שימוש חד פעמי , שירן גרנות, עיתון הארץ)
      קנס של 2,500 שקל. רואה (צילום: שירן גנות, הארץ)

      במהלך הדיון בבג"ץ מתחו השופטים ביקורת על התנהלות הפרקליטות. "זה לקחת קרקעות של אחר ולעשות בהם כרצונם", אמר השופט צבי זיברטל, "המדינה צריכה להגן על מי שהיא מופקדת על שלומם, על ביטחונם ועל רכושם". בית המשפט עדיין לא אישר את ההסדר שהושג בין הפרקליטות לבין ולרשטיין ורואה. בית המשפט נתן ל"יש דין" 20 ימים להגיב על ההסדר בטרם יוחלט אם לאשר או לדחות אותו.

      מ"יש דין" נמסר בתגובה כי "מדובר בתיק שמשווע לכתב אישום פלילי. אין להקל ראש בעובדה שלראשונה הפרקליטות מייחסת משמעות פלילית לבנייה בלתי חוקית על קרקע פלסטינית, אולם מצער כי הדבר קרה רק בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישו בעלי האדמות ויש דין לאחר שהפרקליטות לא ראתה לנכון להגיש כתב אישום בתיק. לאור הענישה המקלה בה נקטה הפרקליטות ולנוכח חומרת העבירות, העותרים ישקלו האם לדרוש מבית המשפט לפסול את ההסדר המוצע".