ערן מתגורר עם משפחתו בסמוך ללונה פארק בתל אביב. לכאורה, מפגן של רומנטיקה במיטבה וחלומו של כל ילד. למעשה, אין סיבה להסתנוור מהמיקום האטרקטיבי. בעצם, יש סיבה להסתנוור, יותר מדי סיבות להסתנוור. ערן, רעייתו ושלושת ילדיו לא יכולים ליהנות ממרפסת ביתם בלי להיגרר בכפייה למופע אורות מרצד ובוהק של הגלגל הענק, המצופה כולו נורות לד עוצמתיות ומקרין הבזקי אור בעוצמה גבוהה עד כדי ס?נוו?ר וכאב.
"זה אור משוגע", מתאר ערן את הגלגל הענק ליד ביתו. "קשה להסתכל, וזה נראה כמו סערת ברקים לתוך העין. הגלגל פועל עד שעה מאוחרת בלילה, בגודל של חצי מגרש כדורגל, כל הזמן מקרין אור ומרצד, גם במרפסת וגם ברחוב כשנוסעים ברוקח בלילה זה עלול להיות מסוכן. אתה מרגיש שאתה נוסע בתוך מסך טלוויזיה".
בצד אחר של העיר, התעוררו לפני כשנה תושבים ברחוב הירקון לתוך מה שתואר כמתקפת צבי ים קטנים שאיבדו את המצפן הטבעי אל הים ופלשו בהמוניהם לבתים ולכביש הסואן. הסיבה לטעות תאורת יתר. רוב הסיכויים הם שערן, צבי הים, ושאר תושבי תל אביב חשופים למה שמכונה "זיהום אור", שבמקרים מסוימים גורם לפגיעה ממשית באיכות החיים, בבריאות, בבעלי החיים ובטבע.
ערן וצבי הים לא לבד. 61% מאוכלוסיית ישראל חשופה בלילה לרמות אור גבוהות, ואנחנו המדינה השביעית בעולם מבחינת החשיפה לזיהום אור. 80% מאוכלוסיית העולם חשופה לזיהום אור, והנתון הזה אמור להדאיג את כולנו כי לא מדובר רק בקוסמטיקה לשמיים או בטרוניות של חובבי אסטרונומיה, אלא בהשלכות הרות גורל עבור האנושות כולה - החל מנדידת ציפורים, דרך הפרעות שינה וריכוז ועד מחלות כמו סרטן.
אין פינה של חושך. מפת זיהום האור של ישראל
עד לפני מספר עשורים יכולנו להרים את העיניים מעלה ולראות מראה מרהיב של שמיים זרועי כוכבים. אבל כיום שמונה מתוך עשרה ילדים בעולם לא יראו את שביל החלב ממקום מגוריהם. אם תביטו לשמיים בלילה, כמעט בכל עיר ופרבריה תראו בעיקר הילה כתומה בקו הרקיע. ההילה הזו היא מה שמכנים מדענים "זיהום האור". עוד אחד ממחירי הק?דמה.
פרופסור נעם לוין מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים מסביר: "במהלך האבולוציה כדור הארץ התפתח במחזור סדיר של יום בהיר ולילה חשוך. עם ההתפתחות הטכנולוגית הארכנו את שעות היום בעזרת תאורה מלאכותית שחורגת מהתבנית הרגילה של הטבע. החריגה היא בשלושה משתנים: בזמן, באורך הגל שלא תואם ללילה, ובעוצמות שלא אמורות להיות. מאחר שיש לזה השלכות שליליות, קראו לזה זיהום. בשל עודף תאורה ברחובות ובערים, חלק גדול מהאור התפזר בשמיים ונוצרה הילה הממשיכה קילומטרים רבים, וכבר כמעט שלא ניתן להבחין בכוכבים".
זיהום אור לא משפיע רק על תצפית חווייתית בכוכבים, אלא גם על הבריאות שלנו, על המערכת האקולוגית, על הבטיחות ועל רמת צריכת האנרגיה העולמית. פרופסור אברהם חיים מאוניברסיטת חיפה חוקר את התחום במשך שנים ולא חושש להפנות זרקור אל עבר האחראים בעיניו: "שר הבריאות עושה ניסויים בתושבי ישראל", הוא מצהיר, "מדינת ישראל היא אחת המזוהמות המובילות באור מלאכותי בלילה ויש לזה השלכות ישירות על בריאות הציבור".
פרופסור חיים מצא שישנו קשר בין תאורת לילה לבין דיכוי ייצור הורמון המלטונין שפועל רק בחושך, ומכאן שישנה סכנה לחשיפה של שורה של כשלים בגוף שעלולה להוביל לעלייה ברמות התחלואה של נשים בסרטן השד ושל גברים בסרטן הערמונית. "גידלו אותנו שאור זה טוב וחושך זה רע, אבל הגוף לא מותאם לכך. מאז המצאת הנורה על ידי אדיסון התחלנו לבטל את החושך בלילה ולהאריך את שעות האור. אבל הגוף שלנו זקוק לחושך, כי רק בחושך הוא משחרר את המלטונין שהוא אחד האנטיאוקסידנטים החשובים בגוף. מחקרים בארץ ובעולם מוכיחים כיום שתאורה מלאכותית ברחוב, בבית, או ברכב, משבשת את ייצור המלטונין עד כדי דיכוי שלו. זה עלול לגרום לשיבוש הורמונלי, אלצהיימר, פגיעה בעיניים, השמנה, דיכאון ואפילו סרטן".
פרופסור חיים מתריס גם מפני השימוש בטכנולוגיות חדישות כגון תאורת ה"לד" (LED) ונסמך על ניסוי שנערך בטכניון לפני כשנה וחצי בו בחנו את רמת יצור המלטונין אצל עכברים. "הניסוי הראה שבחושך היה ייצור מלא של מלטונין, בשימוש בנורת להט הייתה ירידה, ובתאורת לד המלטונין דוכא משמעותית".
לטענת פרופסור חיים, הנורות הישנות יותר שברחובות, ההלוגן והנורות בעלות הגוון כתום, מדמות אור ירח ולכן מדכאות בשיעור נמוך יחסית. נורת הלד מדכאת את הגוף פי חמישה, כי יש בה רכיב גדול של אור כחול בעל אורך גל קצר האופייני לשעות הבוקר וזה גורם לשיבוש מערכות מסוכן בריאותית.
איגוד הרופאים האמריקאי בארצות הברית (AMA) הכריז ב-2016 שתאורת לד במרחב הציבורי היא בעייתית בין היתר בשל רמות הסנוור שבה. אצלנו עברו גופים ציבוריים גדולים כגון נתיבי ישראל ורשויות מקומיות רבות לתאורת לד במרחב. גם השילוט המסחרי בערים, על גבי בניינים וקניונים הפך מרצד ועוצמתי ברובו. לאחרונה התחבטו בשאלת השימוש בלד גם במשרד הביטחון, והכריעו שעיר הבה"דים לא תרושת בתאורת לד. כך החליטה גם הנהלת כביש 6.
ד"ר אורי דומן, יו"ר הוועדה הישראלית למאור, סבור שמתנהל קמפיין נגד הלד. "זיהום אור קיים מכל תאורה, ללא הבדל. נכון שבלד יש מידה מסוימת של החמרה בס?נוור, אבל בתכנון נכון זה נעלם. השיבוש של מחזור החיים לא חדש והוא דובר בעבר גם על הפלורסנט, אז נכון שיש סיכונים אבל אי אפשר לחזור לתקופת האבן. זה מחיר הק?דמה". דומן מסכים שיש מחסור בתקינה מספקת ובדיקות, וכי גופי הפיקוח מתייחסים להיבטים הבטיחותיים בלבד. "חסר יישום בשטח של התקן הפוטוביולוגי ושל תקנים נוספים, וזה מה שמסכן את הבריאות".
במשרד הבריאות מסכימים כי חשיפה לתאורה בשעות החשכה גורמת להשפעה על המלטונין, אולם טוענים כי אין הוכחה מדעית לקשר בין תאורת לד לתחלואה בסרטן. ולשם המניעה הם מקדמים מפרט מחמיר לנורות הלד במרחב הציבורי.
רשויות מקומיות רבות משדרגות את פנסי הרחוב בשאיפה להגברת המאור וחיסכון בעלויות. ביישוב תימרת שבעמק יזרעאל, ביצעו פיילוט והתקינו תאורה מסוג לד בעמודי החשמל. לאחר מספר חודשים התגלה כי עמודים אלה הפכו מסוכנים ומחשמלים. לדבריו של פרופ' חיים, תאורה זו אינה מותאמת לזרם החלופי הקיים בחברת החשמל בישראל, ואם לא נעשות הסבות והתאמות מקדימות לגופי התאורה, התוצאה עלולה להיות התחשמלות.
במחקר שנעשה בארץ על ידי הדוקטורנטית עתליה קשת-סיטון חולקו שאלונים בדרום הארץ ונבדקו הרגלי שינה ותאורה של נשים חולות ובריאות 10-15 שנה לפני גילוי מחלת הסרטן. ההרגלים שנבחנו הם איכות שינה, תזמון שינה, הרגלי צפייה בטלוויזיה, הרגלי קריאה לפני השינה, עוצמת תאורה סובייקטיבית וסוג התאורה.
"המטרה הייתה לבדוק האם הרגלי השינה והשימוש באור מעלים את הסיכון לחלות בסרטן שד. הממצאים הראו כי נשים שישנו זמן רב יותר, נשים שישנו עם תריסים סגורים וכן כאלה שקראו עם מנורת קריאה הקטינו את הסיכון לחלות בסרטן שד. מאידך גיסא נשים שהתגוררו בקרבת מוקדי תאורה חזקים - חלו יותר".
מחקר אקולוגי נוסף של קשת-סיטון בדק את הקשר בין עוצמת תאורת רחוב בעיר אשקלון לבין שכיחות מקרי סרטן שד. ממצאים ראשונים מראים כי במקומות בהם יש יותר תאורה, יש גם יותר נשים חולות. ככל שעוצמת התאורה עלתה, כך עלה גם מספר החולות.
תאורת יתר קיימת כמעט בכל פינה. ברחובות, בכבישים, בשכונות המגורים, בתי עסק, שילוט מסחרי כולם מאירים את שמי הלילה שלנו. אבל גם בתוך הבית אנו חשופים לסכנות האור וניתן לנחש שהסכנה תלך ותתעצם, בעיקר כשמדובר בילדינו, בני דור המחשב והסמארטפון, כשהחשש העיקרי הוא מפני הפרעות שינה המובילות לדיכאון והפרעות קשב וריכוז.
עמית גרין, דוקטורנט באוניברסיטת חיפה, חקר את ההשפעה של החשיפה לאור לא מכוון כמו האור הכחול המופץ ממסכי המחשב, הטאבלט והסמארטפון. הוא מצא שחשיפה לאור כחול קצר בעוצמה גבוהה שיבשה את המנגנונים הפיזיולוגים של הנבדקים כמו טמפרטורת הגוף ועלייה נורמלית של מלטונין. התוצאה הייתה פגיעה באיכות השינה, קושי להירדם ושינה שטחית ולא רציפה. הנבדקים דיווחו בבוקר על עייפות, מצב רוח רע, וקושי בקשב וריכוז. "כשאנחנו יושבים שעות בפייסבוק, נדמה לנו שאנו עסוקים בתוכן אבל בעצם אנחנו מאירים בפנס לתוך המוח אור כחול. המשמעות של זה היא שהמוח מקבל סיגנל שעכשיו בוקר ולכן כל המדדים 'מתפרעים', השינה מופרעת וכל התפקוד היומיומי והביצועים הקוגניטיביים ייפגעו".
מאבק האור בחושך
במשך מיליארדי שנים חיים היצורים על פני כדור הארץ לפי מחזורי האור והחושך. כשהחי והצומח חיים תחת משטר תאורה מלאכותית, זה "דופק" גם את השעון של הטבע.
בכל שנה מתנגשות בצפון אמריקה 100 מיליון ציפורים בבניינים מוארים. בשנה שעברה התעוררו תושבי רחוב הירקון בתל אביב וגילו שכנים חדשים: מאות צבי ים שרק בקעו מהביצה מסיירים מבוהלים בין בתים ומכוניות. לוולדים יש בדרך כלל מנגנון טבעי שמכוון אותם מהביצה שבחוף ישירות לכיוון האופק המנצנץ שהוא הים. בשל כמות האור המלאכותי העצומה בחוף תל אביב, המכניזם השתבש והם מצאו עצמם בכביש.
ד"ר נועם לידר מנהל אגף אקולוגיה ברשות הטבע והגנים מודאג. "כמות האור שאנו משתמשים בה היא בזבזנית ויקרה, וגורמת לזיהום. מערכת אקולוגית צריכה שכל הרמות שלה ישמרו מים, צמחים, טורפים ואם לא נשמור על התאורה הטבעית שהיא סיגנל של שעון עבור הצומח והחי, יפגע מין אחד ויגרור אחריו עוד מינים עד להכחדה. הציפורים שנודדות בלילה סוטות מהמסלול, עץ בשדרה שיש עליו 24 שעות ביממה אור לא יחזיק מעמד וימות. זה פוגע בסוף גם באדם. ברגע ששעון אחד משתבש, כולם יושפעו".
זווית נוספת שמעלה פרופ' חיים היא שילוב של תאורת לד בחלק מפנסי המכוניות ורמת הס?נוו?ר בכבישים. "אין ספק שזה מסנוור, גם כי הלד היא תאורה נקודתית מאוד והבעיה היא בפיזור שלה. אם אני נהג שכיר שנוסע גם בלילות, עלולה להיות לי פגיעה בעין. חוקרים בספרד בדקו את תאי רשתית העין תחת תאורת "לד" לבן הכולל אור כחול, הם גילו ש 94% מתאי הרשתית מתו. כלומר, ניתן להסיק שתאורה כזו גורמת נזק ישיר לרשתית העין".
שמואל אבואב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, מציין כי באופן יחסי יש יותר תאונות דרכים בלילה והן אף יותר קטלניות. "אנו נתקלים לא פעם בתלונות של נהגים שטוענים כי תאורות שונות מסנוורות ומסכנות אותם. משרד התחבורה חייב לבצע בדיקה מקיפה באשר להשפעתם של פנסי לד (LED) בכלי הרכב ובצדי הכבישים, כדי למנוע את כניסתם של פנסים לא תקניים אשר עלולים לסכן את הציבור".
תגובת משרד התחבורה: "יבוא כלי רכב לישראל, ובכלל זה כלי רכב עם פנסי לד, מבוצע בהתאם לתקינה האירופאית. פנסי לד המאושרים על ידי התקינה האירופאית, הנם אלה העומדים בתקן ECE 112. תקן זה מגדיר שימוש בתאורה לבנה ומציב קריטריונים לעוצמות וספקטרום התאורה, טמפרטורת הצבע ועוד, במטרה למנוע כל סיכון בריאותי או אקולוגי".
רובנו מוטרדים מזיהום האוויר והסביבה, אבל מעטים ערים לכך שבשעה שהעולם מדבר גבוהה על קיימות, מ?חזור ומדדי איכות סביבה, מתרחש לו בשקט זיהום האור. הפתרון, אומרים החוקרים, מתחיל בראש ובראשונה בפיתוח מודעות הציבור לתופעה והשלכותיה.
ובהמשך יש עוד מה לעשות: יישום תקנים ברורים, הסבות גופי תאורה תואמת, הכוונה של תאורת רחוב תמיד כלפי מטה, כיוון נכון של תאורת כבישים ועידוד המחקר, כמובן. חלק מהחוקרים אף סבורים שנדרשת עוד עבודת פיתוח על תאורת הלד.
ברשות הטבע והגנים הכניסו תקנים והסברה של תאורה נכונה. בנוסף החלו בהקמת שמורות טבע ללא אור בכלל, כמו מכתש רמון שיהפוך לשמורת "אור כוכבים". גם האגודה הישראלית לתאורה מקיימת השתלמויות בנושא לכל מתעניין. ברמה הביתית ניתן ומומלץ להפחית את כמות החשיפה למסכים בלילה, להאיר רק את האור הדרוש נקודתית ולהפחית צריכה של אור ככל שניתן.
בעולם נדרשים לסוגיה. בצ'ילה למשל הרחיקו לכת וחידשו את פנסי הרחוב כך שלא יפריעו לתצפיות המרהיבות בכוכבים שם. בפריז, עיר האורות, מייחסים חשיבות נכבדה לזיהום האור ועוברים בכל לילה החל מהשעה אחת אחר חצות ועד שבע בבוקר לתאורה מעומעמת, ואם בעיר האורות יכולים, אז גם בכל מקום אחר בעולם.
ב-42% משטחה של ישראל לא ניתן כיום לצפות בגלקסיית שביל החלב. בתרבות האנושית תמיד הייתה סקרנות טבעית בכל הנוגע לשמיים ולכוכבים. אחד מאוצרות הטבע הגדולים של החיים על הכדור הזה היא היכולת להרים את עינינו מעלה לכוכבים, ליהנות מזוהרם ולדעת שזאת חוויה אותה חולקת האנושות בכל מקום בעולם. כיום קשה ליהנות מהמראה המרהיב הזה. לא כי הכוכבים אינם, אלא כי אנחנו בני האדם לא שומרים מספיק גם על החושך בעולמנו.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: המשרד מכיר את סוגית זיהום האור בישראל וכן מכיר בחשיבות הנושא. אין כיום תקן אחד לנושא. עם זאת, הנושא שולב בתוך תקן בנייה ירוקה ביוזמת המשרד להגנת הסביבה, כך שהוטמעו קריטריונים למניעת זיהום אור במבנים חדשים או משופצים הנבנים לפי התקן לבניה ירוקה.
המשרד פועל בשטח על ידי מתן תמיכות בשלטון המקומי להחלפת תאורת רחוב ונקיטת אמצעים למניעת זיהום אור, בהם: הכוונת הפנסים למניעת זיהום אור ושימוש בנורות עם סיכוך של הספקטרום הכחול, לצמצום נזקים בריאותיים. המשרד אף ביצע הדרכה לחברות התשתית הממשלתיות בנושא, ובכלל זה נתיבי ישראל ורכבת ישראל, לקידום המודעות לנזקי זיהום אור אשר עשויים לנבוע מפעילותן.
ניתן להפחית את זיהום האור בישראל על ידי קביעת הוראות מחייבות בנושא תאורת כביש ותאורת רחוב ומבנים. הסמכות לקביעת הנחיות מחייבות אלו היא של משרד התחבורה והוועדה הארצית לתכנון.