בשנה הקרובה יצוינו 50 שנה למלחמת ששת הימים, המלחמה שבה הדפה ישראל את מדינות ערב שעלו עליה והצליחה לכבוש שטחים מידי ירדן, סוריה ומצרים. סיני הוחזרה במסגרת הסכם שלום עם מצרים, רצועת עזה פונתה בהתנתקות, מזרח ירושלים ורמת הגולן סופחו בחוק למדינה, ואילו ביהודה ושומרון הונהגו ברבות השנים משטרים שונים. ההחזקה הישראלית בשטחים, שכוללת גם שליטה על נתינים זרים, מעולם לא הוכרה על ידי האו"ם, וגם בישראל הדבר נתון למחלוקת ארוכת שנים.
אחד הביטויים למחלוקת זו, שאינו יורד מסדר היום, הוא החרם הכלכלי המוטל על ההתנחלויות. דוגמה מהזמן האחרון לכך הייתה ההחלטה מהחודש שעבר של חברת התעופה בריסל איירליינס להפסיק להגיש לנוסעיה חלווה "אחווה" המיוצרת בפארק התעשייה בברקן - החלטה שלאחר מכן בוטלה.
למה מדינות העולם אינן מכירות בשטחים שנכבשו ב-67' כחלק מישראל, מי התחיל את הסנקציות הכלכליות על ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, מה זה בדיוק BDS, איך - ועל ידי מי - מתבצע סימון המוצרים המיוצרים בהתנחלויות ובפארקי התעשייה מחוץ לקו הירוק וסיבה אחת לפחות למה לא כדאי להחרים את המדינה. צפו בכתבה מאולפן וואלה על כל מה שאתם צריכים לדעת על הנושא, בפחות משלוש דקות.
לכל פרקי וואלה, הבנתי
וואלה, הבנתי: תולדות החרם הכלכלי על ההתנחלויות
9.9.2016 / 11:45