וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"להעיף את נ' מהכיתה": כשההורים ובתי הספר נלחמים על גבם של הילדים

סיגל בן דוד

1.9.2016 / 17:00

"נשרף לי הלב, לא ישנתי בלילות. ככה מתנהגים?". חרם שארגנו לאחרונה הורים מהצפון על נ' בן ה-8, הוא דוגמה קיצונית נוספת לגבול המיטשטש בין מעורבות הורית להתערבות הורים בנעשה בבתי הספר בישראל. שני הצדדים רוצים בטובת הילדים, אבל הדרך להשיג אותה רק הולכת מסתבכת

תמונות אילוסטרציה של ילדים הולכים לבית ספר – בצפון הישן בתל אביב. ראובן קסטרו
איפה עובר הגבול בין מעורבות להתערבות כשזה נוגע להורים? תלמידים הולכים לבית ספר בתל אביב, אפריל 2016/ראובן קסטרו

נ' בן השמונה ספר את הימים עד החזרה לבית הספר וציפה בהתלהבות למפגש עם המורה והחברים. בכל יום הוא שאל את אמו מתי יגיע האחד בספטמבר. מה שהוא לא ידע זה שכבר בגילו הצעיר הוא מקבל קמפיין שעוסק רק בו, וקבוצת ווטסאפ משלו שנקראת "להעיף את נ' מהכיתה".

קבוצת הורים בבית הספר באזור הצפון בו למד ניהלו בשבועות שלפני סוף החופש קמפיין חרם אכזרי נגד נ', שהתרחש ברובו בווטסאפ, במטרה למנוע ממנו להתחיל את השנה בבית הספר. אם הוא יגיע, הם איימו, שאר 31 הילדים בכיתה ייעדרו.

בתחילת השבוע נדהמה אמו של נ' לגלות ממש במקרה את ההתנהלות המכוערת מאחורי גבה וגב בנה בקבוצת ווטסאפ, והתוודעה לראשונה לדרישת ההורים. איש לא פנה אליה. המכתב והטענות נשלחו ישירות למשרד החינוך ולמנהלת בית הספר ובו צוין כי אם נ' יעלה לכיתה ג' השנה עם ילדיהם, הם ישביתו את הלימודים.

מעורבות הורים בגן ובבית הספר כבר מזמן קיבלה פנים רבות ויש לה תחומי פעולה רב גוניים. את המנדט שלהם מקבלים ההורים מהזכות לפעול באמצעות תהליכים דמוקרטיים לשיפור איכות החינוך של ילדיהם, ומהרצון לקבל תמורה והשפעה נוכח תשלומיהם. מה שבעבר החל כלחצים לשיפור התנאים הפיזיים, צמח כיום לסוגיות כמו השפעה על תכני הלימוד, מעורבות בהרכב הצוות, ועד מאבקים פרטניים של אינטגרציה שילוב ילדים או מורים. החרם שארגנו ההורים נגד הילד נ' הוא שלב נוסף בטשטוש הגבול בין מעורבות הורים להתערבות מצד הורים בנוגע לקשר עם בתי הספר ומשרד החינוך.

כיתה ריקה בגמנסיה הרצליה. שרון בוקוב
ההורים איימו להשבית את הלימודים אם נ' ישוב לבית הספר. כיתה בגימנסיה הרצליה/שרון בוקוב
"סיימנו את השנה בשלווה ללא בעיות, ופתאום אני מגלה ממש במקרה את ההתארגנות האיומה הזו מאחורי גבי, שחתומים עליה רוב הורי הכיתה ואני שואלת: ככה מתנהגים הורים? לעשות חרם על ילד בן שמונה ולהשבית כיתה שלמה?"

במקרה של ר', אמו של נ', המעורבות הפכה להתערבות חסרת פשרות. "לא ישנתי לילות שלמים, נשרף לי הלב", מספרת ר' בדמעות, "התחלתי להתרוצץ בין מחלקות החינוך למנהלת בית הספר מזועזעת עד עומק הנשמה, חרדה מפני העומד לקרות לבני ומפני הפגיעה הרגשית והנזק הבלתי הפיך שעומד להתרחש עליו אם אכן יגיע לבד לכיתה באחד בספטמבר ויבין מה קרה".

נ' הגיע לבית הספר בו הוא לומד לפני כשנה ואובחן כלוקה בהפרעות קשב וריכוז הכוללות היפראקטיביות ואימפולסיביות והוא לומד עם סייעת צמודה. בתחילת השנה היו תלונות על בעיות התנהגות ואלימות והוא הושעה מספר פעמים. אולם מאז אפריל האחרון, טוענת האם שהוא השתפר פלאים. "הילד מטופל, תרופתית ובעזרת פסיכולוגים, טיפול בפסיכודרמה, סוסים ומה לא. מבחינה לימודית הוא מצטיין, חברתית באים אליו כל הזמן חברים הביתה, לכן אני מתקשה להבין מה רוצים הורים אלו ולמה לא פנו אליי?".

"סיימנו את השנה בשלווה ללא בעיות, ופתאום אני מגלה ממש במקרה את ההתארגנות האיומה הזו מאחורי גבי, שחתומים עליה רוב הורי הכיתה ואני שואלת: ככה מתנהגים הורים? לעשות חרם על ילד בן שמונה ולהשבית כיתה שלמה? איזו דוגמה אישית הם מעבירים לילדים שלהם? אלה אנשים חסרי לב".

ר' נפגשה עם מנהלת בית הספר ועם מחלקת החינוך ברשות, אשר הופתעו בעצמם לקבל את הדרישה הזו. לדבריה, מנהלת בית הספר השיבה להורים במכתב תגובה כי הילד עבר ועדת השמה וכל הגורמים המקצועיים סברו כי הוא מתאים לכיתה זו ולכן ימשיך ללמוד במסגרת זו ויעלה לכיתה ג' ככל שאר התלמידים.

"אני לא אתן להם להרוס את מה שאני בונה בזיעה ודמעות כבר שנתיים", היא אומרת, "איך אפשר לפגוע ככה? תבואו אליי, דברו איתי ותבינו קצת ממה שעובר עליי ועליו, ועל כמה מאמצים אנו משקיעים. הרי רק בשנה שעברה למדו בכיתה את הערך 'האחר הוא אני', ועכשיו הערך שהם מעבירים הוא חרם, אפליה ואכזריות. הרי היום זה הבן שלי, מחר זה ילד אחר".

sheen-shitof

עוד בוואלה!

זה כל כך טעים ופשוט: מתכון לבננות מקורמלות

בשיתוף חברת גליל
תלמיד. ShutterStock
"איך אפשר לפגוע ככה? תבואו אליי, דברו איתי ותבינו קצת ממה שעובר עליי ועליו"/ShutterStock
"בדרך כלל המטרה היא שלילד שלו יהיה טוב יותר, או לחילופין לשפר את איכות בית הספר והחוגים. יש הורים שיפעלו כדי לשדרג את הצוות או להחליפו, וכיום כמעט כל האמצעים כשרים ואיום השביתה הפך פופולרי מאוד"

יומיים לפני תחילת הלימודים נפתר המשבר ולאחר הידברות של מנהלת בית הספר עם ההורים בסיוע מחוז הצפון של משרד החינוך, בוטלה השביתה. אולם דוגמה זו ממחישה אולי יותר מכל את כוחם העולה של הורים במערכת.

אורן זך, מדריכת הורים ומורים לילדי ADHD: "הורים לא תמיד רואים את המצוקות של הילדים ולפעמים גם חוששים שתופעות כמו הפרעות קשב והיפראקטיביות 'ידביקו' את הילדים שלהם" .

זך טוענת כי 80% מההורים הפעילים בהנהגת הורים ובוועדי הכיתות עושים זאת מתוך מניע סמוי או גלוי. "המניע הוא לאו דווקא שלילי. בדרך כלל המטרה היא שלילד שלו יהיה טוב יותר, או לחילופין לשפר את איכות בית הספר והחוגים. יש הורים שיפעלו כדי לשדרג את הצוות או להחליפו, וכיום כמעט כל האמצעים כשרים ואיום השביתה הפך פופולרי מאוד".

"מאידך, גם בתי הספר לא תמיד משתפים פעולה באופן מלא. מנהלות רבות חושפות את שיבוץ הצוות והמחנכות רק יומיים שלושה לפני האחד בספטמבר, כדי שלא ייווצר לחץ של הורים, אבל בעצם כך הן מונעות דיאלוג ויוצרות תסכול. ניתן לומר שברוב המקרים יעדיפו בתי הספר ועד מעורב אך לא מתערב ופחות פעלתן".

בית ספר נטעים-מיתרים באר שבע - הפגנת תלמידים על צפיפות בכיתות. משה אוחיון, מערכת וואלה! NEWS
הורים ותלמידים מוחים על הצפיפות בכיתות בבית ספר בבאר שבע, ספטמבר 2016/מערכת וואלה! NEWS, משה אוחיון

לפני פחות מ-150 שנה נולדה התפישה החינוכית שמכונה "מהפכת דיואי" ששמה את הילד במרכז. פרופסור יהודה בר שלום, ראש בית הספר לחינוך בקריה האקדמית אונו, מעביר אחריות להורים. "בעידן המתירני בו רווחת ההנחה לתת לילד לצמוח רק בחיוביות היא הרסנית בעיני להורה ולילד. ההורים כיום נוטים לחשוב שמוטב לעטוף את הילד בחוויות חיוביות על כל פיפס של קושי, וזה לא מאפשר לילד לפגוש תסכול ולהתמודד לבד".

"המתכון הבריא להתנהלות נבונה של ההורים ומערכת החינוך, הוא כאשר בית הספר רואה בהורים שותפים ושמח על מעורבותם, אולם גם שם גבולות ואומר - תסמכו עלינו. הוא צריך ליצור כללים ברורים להתנהל מולו. יש להורים נטייה לפעמים להפחיד את המערכת, ופה צריך להיות ברור מי איש המקצוע".

עורכת הדין שגית קניאל מכפר תבור, אם לשלוש בנות שכיהנה כחברת ועד הורים מספר שנים, דווקא חושבת שחובתם של ההורים להיות מודעים ולבדוק את המערכת. "כהורה מודע, אני פועלת למימוש זכויותיי, וכל השיח של מעורבות או התערבות הוא עיוות שנועד לשים את ההורים במקום נוח למערכת. אנחנו הפה של ילדינו וכאזרחים אנחנו זכאים לקבל חינוך איכותי חינם. ברגע שמבינים שאנו מקבלים שירות מבינים גם שזכותנו לדאוג לקבל את השירות המיטבי עבור ילדינו.

"הבעיה היא שיש אזורים אפורים. משרד החינוך מוציא חוזר מנכ"ל יפה ובפועל נותן להורים לפרש אותו כפי שנוח להם ועוצם עיניים מהתוצאה. למשל מסיבות הסיום. יש נוסח ברור בו מוגדר תקציב צנוע, איסור על מופעים ראוותנים, ובפועל מה שאנו רואים זה מסיבות גרנדיוזיות בעשרות אלפי שקלים עם בימאים ותקליטנים ומי משלם את כל זה? נכון, ההורים בכספי תל"ן (תכנית לימודים נוספת). כשפונים למפקחת היא טוענת שזה מה שההורים רוצים, אבל יש איסור מפורש, אז מי אמור לאכוף אותו אם לא מפקחת משרד החינוך?".

הפגנת הורים בבית הספר שבח מופת – תל אביב. מגד גוזני
הורים מפגינים בבית הספר "שבח מופת" בתל אביב, ספטמבר 2016/מגד גוזני
נירה מרום, מנהלת בית הספר "יחד" בגבעת אלה: "אנו עורכים הפרדה ברורה בין קבלת החלטות פדגוגיות ופעילויות לימודיות לבין החלטות ופעילויות קהילתיות, ובכך מתאפשרת האבחנה בין מעורבות להתערבות"

בבסיס הרעיון לשיתוף פעולה בין ההורים לבתי הספר עומד עקרון ההדדיות. הציפייה מההורה היא לא להעמיד את המערכת בפני מבחנים אינסופיים, ומהמערכת לנהוג בשקיפות. אולם האם ידעתם לדוגמה שזכותכם כהורים לקבוע 25% מתכנית הלימודים של ילדיכם? להחליט בפועל אילו תכנים יבחרו וילמדו בשנה מסוימת. עובדה זו נעלמת מרוב ההורים ונשאלת השאלה למה.

נירה מרום, מנהלת בית הספר "יחד" בגבעת אלה, רואה צורך אמיתי בהעמקת השותפות והמעורבות של הורים, אולם הגבולות ברורים. "ההורים הם בעלי יכולת נפלאה לתרום ולקדם את העשייה והיעדים שלנו. אנו עורכים הפרדה ברורה בין קבלת החלטות פדגוגיות ופעילויות לימודיות שנדרשות ברמה המקצועית של הנהלת בית הספר והצוות החינוכי, לבין החלטות ופעילויות קהילתיות, המיישמות עקרונות ויעדים שנקבעו; ובכך מתאפשרת האבחנה בין מעורבות להתערבות".
אז היכן עובר הקו הדק שבין זכויות ההורה לבין התנהלותה המקצועית של המערכת? במקרים רבים הם עולים על מסלול התנגשות. הורים בבית הספר "רבין" בכפר תבור וביניהם עורכת הדין קניאל, ביקשו לראות את תוצאות המיצב הפנימי שנעשה ונתקלו בהתנגדות חריפה.

"בית הספר לא נעתר לבקשה ובחר לשמור לעצמו את הנתונים בטענה שההורים מתערבים לו בפדגוגיה", אומרת קניאל. "אנחנו כהורים נדרשים להשקיע במורים פרטיים מכספנו כי הרמה נמוכה, ואז אומרים לנו 'אל תתערבי בפדגוגיה'. מותר לי ואפילו חובתי היא להציף את הקשיים ולנסות לבחון יחד פתרונות כמו תגבור פרטני או למידה דיפרנציאלית. אם לילדה שלי מגיעה עזרה, אני לא רואה בזה התערבות אלא מימוש זכויות ושוק חופשי של דעות שמטרתן משותפת: לשפר ולתקן את המערכת מבינוניות לקו העליון . במקרה זה, במקום שכספי הורים ילכו על יוגה ויעשירו חברה חיצונית עליהם להיות מושקעים בתגבור לימודי אמיתי במקומות החלשים - שזה ייעודם המקורי על פי חוזר מנכ"ל".

בית ספר נווה עוז, פתח תקווה, 31 באוגוסט 2015. ראובן קסטרו
בית הספר "עוז" בפתח תקווה, אוגוסט 2016/ראובן קסטרו
"הורים שותפים הם כאלה שלא מנסים לתפוס עמדת כוח או להשליט דעה, אלא כאלה המקיימים שיח מקדם, שמביאים את הפרופסיות שלהם. כשיש ועד משמעותי אני כמנהלת מרגישה שאנחנו לא לבד במערכה"

להורים מתנדבים יש תרומה משמעותית בפיתוח הקהילה הבית ספרית, במיוחד במציאות של קיצוצי תקציב. הם מקימים ועדות, יוזמים פעילויות, מסייעים לצוות המורים, פועלים לגיוס משאבים, ומקדמים את העשייה בהיבטים רבים.

במקרים נדירים, הורים כמו איתן הרשקו, אב לשלושה ממושב יד רמב"ם, אפילו מקימים בית ספר במו ידם. "כל השנים לקחתי חלק פעיל בוועד ובהנהגה. המשמעות של זה היא לפנות המון זמן לישיבות, פגישות והפעלות על חשבון זמן עבודה או משפחה, אבל אני בדעה שזו המורשת שלנו כבני אדם ואעשה הכול לשפר את רווחת ילדיי. כשמבנה הגן של בתי היה רעוע ודולף, מיד פניתי למועצה ולמשרד החינוך, לחצנו על כל הגורמים הרלוונטיים, כולל במשרדי ממשלה, וכיום יש גן חדש. בבית הספר פעלנו לפיצול והקמת מבנה חדש. שיפצנו, צבענו ,שתלנו, וכיום אנו מעצבים ביחד עם הנהלת בית הספר את אופיו. הכול תמיד בתהליך של הידברות ותקשורת טובה, אבל כשצריך נדע ללחוץ וגם להפגין. הכי חשוב שיש רצון משותף".

בעיני ארנה פישר, ראש מנהל חינוך בעיריית נצרת עלית, ועד לפני כחודשיים מנהלת בית ספר תיכון בעיר, ועד הורים משמעותי הוא ועד שמאפשר להוציא אל הפועל את מדיניות בית הספר. "הורים שותפים הם כאלה שלא מנסים לתפוס עמדת כוח או להשליט דעה, אלא כאלה המקיימים שיח מקדם, שיש להם נוכחות בבית הספר, שמביאים את הפרופסיות שלהם או העשרה כדי למלא את החלל הקיים לצערי במשולש בית ספר-ילדים-הורים. כשיש ועד משמעותי אני כמנהלת מרגישה שאנחנו לא לבד במערכה. בכל מחלוקת תפקידי היה לגרום להורים להבין שאני רוצה את טובת הילד בלבד לפני טובת המערכת. אני בעד שקיפות מלאה של המערכת, ורוב מקרי התלונות היו בנושא קיצוצים. אז דאגתי להסביר, לחפש פתרונות וגם להתגמש. אני מאמינה שכשמסבירים – אז מבינים". בסוגיית התשלומים אומרת פישר כי היא מכירה בזה שהורה לא חייב לשלם על פי חוק, והדרך שלה לפתור זאת הייתה להציע הנחות ומלגות.

בחינת בגרות במתמטיקה, תיכון קריית שרת חולון, מאי 2013. בן קלמר
בחינת בגרות במתמטיקה, תיכון קריית שרת בחולון, אוגוסט 2016/בן קלמר

סוגיית תשלומי ההורים היא אחת הבוערות שעולה בכל שנה מחדש. התחושה בקרב הורים רבים היא שמערכת החינוך רואה בהם לפעמים "ברז מזומנים" שתפקידו לממן פעילויות, ולמרות זאת הציפייה מההורים היא למינימום התערבות. זאב גולדבלט, יו"ר ועדי ההורים היישוביים, מסכים לטענה. "אני טבעתי את המונח 'מס גולגולת' ואנו פועלים בוועדות הכנסת ומול משרד החינוך על מנת לבטל לגמרי את תשלומי ההורים ולאמץ מסקנות ועדת לנגרמן לגביה דרך בטל"א, אבל זה בוודאי לא יקרה מחר בבוקר".

לאחרונה הוביל הפורום מספר מהלכים ועורר עליו תגובות נזעמות של הורים בדף הפייסבוק הרשמי של העמותה, בדבר העברת הגבייה של הורים סרבני תשלום לרשות המקומית ומניעת הפעילות מהילד.

עורכת הדין שרון כץ מהרצליה, יו"ר ועד הורי הגנים בעיר, היא אחת האימהות הפעילות בנושא תשלומי הורים ולאחרונה יצאה נגד המהלך. "איפה הסמכות החוקית ואיך עושים גבייה מנהלית לתשלום שהוא רשות? אם ילד נמצא בגן ומתקיים חוג שממומן על ידי ההורים, מה בדיוק יעשו? מדובר בחוק חינוך חינם. ואסור שהילדים יענשו על לא עוול בכפם".

בימים אלה עורכת כץ "דיבייט" ומזמינה הורים מהרצליה וכל הארץ לנהל דיון פתוח עם כל הצדדים ובהשתתפות חברי כנסת, כשהמטרה היא להביא את כל המידע לידי ההורים. "ועד ההורים בחולון העביר בשנה שעברה רשימת הורים שלא שילמו לעירייה על מנת שתבצע גבייה, ובית המשפט פסק שמהלך זה לא חוקי. זו בריונות לשמה, לאיים על ההורים בכוח ומרוקן את המהות של תשלומי רשות".

קניאל מצטרפת אף היא לטענה. "חשוב שהורים ידעו שמלבד תשלום עבור ביטוח תלמידים בסך 49 שקלים, שהוא תשלום חובה כל יתר התשלומים הם תשלומי רשות. זו בחירה חופשית". יו"ר הפורום אגב, מכחיש את קיומו של סעיף המאפשר הוצאת הילד מפעילות וטען כי מדובר בטעות בפוסט.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
צילומי מסך מעמוד הפייסבוק הרשמי של פורום ועדי ההורים הישובים בתגובה להחלטה שלהם להפעיל גבייה של מנגנוני הרשות המקומית/מערכת וואלה!, צילום מסך

חלק מההורים חשים שמשלמים מחיר אישי לא פשוט במקביל לעשייה ולתרומה. "ניהלתי מאבק גדול לשיפור התזונה בגנים והצלחנו להביא את הנושא לכנסת, לשנות את התפריט ולהגביר פיקוח", מספרת כץ, "לא היו בדיקות מעבדה וילדים היו חולים ועם שלשולים. נאבקתי בעירייה ובמערכת עד שהצלחנו. המחיר היה קריאות אישיות והכפשות, שאני רודפת פרסום ופוליטיקאית, סגרו בפניי מקומות וחסמו אותי בדרכים שונות. אבל אני פה ואמשיך כדי שהורים ידעו איך הדברים פועלים ולא יעבדו על אוטומט".

גם איתן הרשקו מעיד כי המחיר הוא חלק בלתי נפרד. "אני משלם מחיר של זמן פרטי ואפילו מוציא כסף מכיסי לפעמים, ובנוסף ישנה התדמית שמלווה אותי כל השנים בעקבות מאבקים ומחאות, גם כשהכול חוקי וללא אלימות או התרסה מכוונת".

אהבת הורים היא אחד מכוחות הטבע הגדולים ביותר. הם מפקידים בידי המערכת את הדבר היקר להם מכל ומוכנים להירתם ולסייע למען ילדיהם והבטחת איכות חייהם. זה דורש זמן, מאמץ, מידע ולפעמים גם משאבים כלכליים. עצמתם של הורים ביקורתיים הכרחית, אך גם עלולה ליצור פגיעות כפי שקרה במקרה של נ'. דומה שבתקופה בה הגבולות בין התערבות למעורבות הורית מיטשטשים, על דבר אחד יסכימו ההורים ומערכת החינוך: טובת הילד מעל לכל. השאלה איך משיגים אותה תוך כדי מימוש הפוטנציאל של הילד תישאר פתוחה.

שרון כ"ץ, יו"ר וועד הגנים העירוני בהרצליה, אוגוסט 2016. ראובן קסטרו
"אמשיך כדי שהורים ידעו איך הדברים פועלים ולא יעבדו על אוטומט". שרון כץ/ראובן קסטרו

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully