פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לתקוף את חיזבאללה וחמאס במקביל: "הבור" החדש של חיל האוויר

      בקיץ 2014 הבין צה"ל שנוכח השינויים הדרמטיים במזרח התיכון עליו לבנות מחדש את זרוע האסטרטגית שלו, כדי לתת מענה לכל סוגי האיום – מתקיפת משלוחי נשק ועד יכולת להשמיד אלפי מטרות במלחמת לבנון השלישית. וואלה! NEWS עם מבט על המהפכה השקטה שעבר חיל האוויר

      מטוס בז חיל האוויר (דובר צה"ל)
      צה"ל החל בקיץ 2014 את הבנייה מחדש כדי להתמודד עם האיומים המשתנים. מטוס F-15 של חיל האוויר (צילום: דובר צה"ל)

      הגבינה זזה מהר במזרח התיכון ומי שלא מתאים את עצמו לשינויים חשוף להתקפות במקרה הטוב. עד לפני מלחמת האזרחים בסוריה, שהפכה לגן עדן עבור ארגוני טרור אסלמיים, כל מטוס קרב של חיל האוויר הישראלי שנראה באוויר ביום שבת היה סימן לאירוע מאוד חריג שהתרחש באזור, מאחר שבצה"ל לא מתאמנים ביום שבת. בשנים האחרונות ההזנקות אל הגבול הצפוני בגלל אירועים חריגים ביום שבת הפכו לפעולה שכיחה, אך כל גיחה כזו מחייבת דריכות וחדות גם אם היא נועדה לבחון תנועה חשודה בקרבת הגבול או לחימה באש על הקרקע בין מורדים לצבא הסורי שעלולה לזלוג לשטח מדינת ישראל. זו תמצית ההתמודדות המורכבת עם ארגוני טרור ללא כתובת.

      חיל האוויר הישראלי הכין את עצמו לשינוי הזה כבר בקיץ 2014, בימי הפסקת האש של מבצע צוק איתן. המטה הכללי אישר ארגון מחדש בחיל האוויר, שכמותו לא בוצע עשרות שנים. להק אוויר פוצל לשני להקים: להק שאחראי על הפעילות המבצעית של החיל, ולהק שאחראי על האימונים, הכשרות ותורת ההדרכה. האנשים במפקדות אלו אינם זוכים לתהילה ונמצאים מאחורי הקלעים, אך בעת מבחן לתפקודם ותרומתם תהיה משמעות מכרעת.

      מטרת השינוי הייתה להתאים את מבנה חיל האוויר למשימות המורכבות, שכללו את קליטת מערכות ההגנה האקטיביות כמו "כיפת ברזל" ו"שרביט קסמים" וכן משימות מבצעיות התקפיות בשגרה, במערכה שבין המלחמות (מב"מ) ולקראת מלחמות עתידיות. המהירות בה קמו ארגוני טרור ונפלו משטרים חייבה את צה"ל ליצור גמישות, להפיל חומות ולשנות סדרי עולם. חיל האוויר הנוכחי שונה מאוד מזה שהיה לצה"ל עד 2014, והוא נערך מחדש כדי לספק מענה לכל משימות ההתקפה וההגנה שמחייב המזרח התיכון המשתנה. כיצד המטה הזה עובד, ואיך הוא צפוי לתפקד בשגרה, במבצעים רחבי היקף ובמלחמה? וואלה! NEWS משרטט את המבנה החדש של חיל האוויר והאופן שבו החיל יממש את עצמתו.

      מערכת שרביט קסמים, בסיס חצור. פברואר 2016 (שי מכלוף)
      הארגון מחדש כלל קליטת מערכות חדשות. מערכת "שרביט קסמים" בבסיס חצור, פברואר 2016 (צילום: שי מכלוף)

      השינוי החילי בהובלת בכירי חיל האוויר כלל מיקוד וקשב רב לגבי שלוש ראשי מחלקות: התקפה, הגנה והשתתפות, ונועד להביא להשפעה גדולה על משימות צה"ל והעצמת יכולות חיל האוויר. מרכיבים כמו מודיעין, תכנון, שליטה ובקרה עברו לאחריות תת-אלוף אחד. השלב השני כלל בניית 18 צוותי לוח"ם (לוחמה משימתית) לנושאים מגוונים שעוקבים ומטפלים בחיזבאללה, חמאס, פינוי אוכלוסייה בשעת הצורך ועוד משימות. לתפקיד כראש להק מבצעי אוויר (רמ"א) נבחר בקיץ 2014 תא"ל תומר בר, טייס קרב מנוסה מאוד שבעבר פיקד על שתי טייסות קרב, כיהן כראש מחלקת מבצעים בחיל האוויר, מפקד בית הספר לטיסה ומפקד בסיס תל נוף לשעבר. נורקין ובר הובילו את השינוי הגדול.

      חיזבאללה שמעסיק רבות את צה"ל שינה את פניו בעשור האחרון והקים לפחות 240 בסיסים ומחסני נשק בכפרים השיעים בדרום לבנון שכל אחד מהם כולל בין עשרות למאות רקטות וטילים שמכוונים לעבר שטח מדינת ישראל. כל אחד מהם מחייב את צה"ל לאיסוף מודיעיני ותכנון לקראת תקיפה בעתיד.

      למרות האתגר והקושי, המאמץ המודיעיני של צה"ל נושא פירות. אם במלחמת לבנון השנייה היו בבנק המטרות מאות יעדים לתקיפה כיום יש אלפי מטרות, והן הרבה יותר איכותיות כהגדרת בכירי צה"ל. השאלה שנשאלת ברקע היא איך לפגוע באויב כדי לגרום לו לתפקוד לקוי? כיצד להביא לפגיעה קשה באויב באחוזים ניכרים ולמנוע ממנו לממש את התכניות שלו? זהו עוד אתגר עבור הלהק החדש של חיל האוויר.

      ראש המטה המבצעי של החיל תא"ל תומר בר (דובר צה"ל)
      הראשון שפיקד על הלהק המבצעי החדש. ראש מטה חיל האוויר תא"ל תומר בר (צילום: דובר צה"ל)

      הרובד הנוסף הוא מערכה חשאית להחלשת ציר הרשע, המכונה בצה"ל המערכה שבין המלחמות (מב"מ), והכוונה היא לתקיפות עמומות ומבצעים מורכבים. הדרג המדיני הגדיר קווים אדומים לגבי כל מה שנע במזרח התיכון ועלול לסכן את מדינת ישראל. בהתאם, הועברה הנחייה למערכת הביטחון לפעול לסיכול העברות אמצעי לחימה בין היתר. שר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון הצהיר על כך בפומבי מספר פעמים כי לא יהיו בנושא הזה פשרות.

      למרות ההיגיון הרב בשינוי הארגוני, בכירי חיל האוויר לשעבר הרימו גבה כששמעו על המהפכה. גם תא"ל בר, שהיה בעבר ראש מחלקת מבצעים בתקופות עמוסות במיוחד וכן במבצע עופרת יצוקה, חשב שאין צורך בשינוי מאחר שהחיל מתפקד כראוי. אך הזמן חלף, המשימות והעומס על חיל האוויר התגברו ונקלטו מערכות חדשות, ביניהן עוד סוללות כיפת ברזל, מערכת שרביט קסמים ומערכת חץ 3 התקדמה מאוד בניסויים. במקביל מתבצעת היערכות לקליטת מטוס האדיר (אף-35). השינויים בחיל ובאזור חייבו שינוי.

      המסר הכללי היה ברור: בעידן הנוכחי חיל האוויר לא מתבקש רק להוביל את הפצצה אל היעד ולהשמידו, אלא להפעיל הרבה היגיון ומחשבה בתכנון המתקפה שתפגע באויב במרכזי הכובד שלו, להפיק מהלומת אש מדויקת, ולבסוף לשמור על יחס אפקטיבי בין מאמץ ההגנה להתקפה, כשברקע עלולות להתפתח מספר זירות במקביל בצפון ובדרום. ובתמצית: התקפה יעילה וקטלנית יותר מבעבר במספר גזרות במקביל, תוך כדי הגנה על העורף.

      לוקהיד מרטין חשפה את מטוס ה-F-35 לייטנינג הראשון של מדינת ישראל, טקסס, ארצות הברית. יוני 2016 (מערכת וואלה! NEWS , בת' סטיל, לוקהיד מרטין)
      טקס חשיפת מטוס ה-F-35 שיימסר לצה"ל, יוני 2016 (צילום: בת' סטיל, לוקהיד מרטין)

      ראש להק מבצעי אוויר תא"ל בר, שנבחר לאחרונה לתפקיד ראש מטה חיל האוויר המוגדר גם כסגן מפקד החיל, חי בשגרה ללא יום וללא לילה. כך גם מרבית חייליו. כאחראי לפעילות המבצעית של חיל האוויר הוא זמין 24 שעות ביממה ומודע לכל תנועת כלי טיס ולכל אירוע חריג בו יש הקשר אווירי. "מדובר באנשי מטה", הסביר קצין בכיר בשיחה עם וואלה! NEWS, "אך בשונה משאר אנשי המטה של חיל האוויר בקריה הם עונדים תג עם חץ. ברורה לכולם המשמעות והחשיבות של החץ".

      מתחת לראש להק מבצעי אוויר פועלים מספר מוקדים רבי השפעה, ביניהם ראש מרכז השליטה (רמשל"ט). מרכז השליטה פועל 365 ימים בשנה ובראשו עומד קצין בדרגת סא"ל. בדרך כלל אלו יהיו מפקדי טייסות לשעבר שהפעילו כוח ושרתו ב"בור" בעבר. לצדו של הרמשל"ט תמיד יהיה זמין 'מפקד חיל אוויר תורן'. קצין מנוסה בדרגת אל"מ ומעלה שעבר הכשרה מתאימה לקבלת החלטות משמעותיות מ"הבור" וניהול המשימות, בדרך כלל במקרים מיוחדים כמו סיכול ממוקד, מצבי חירום כמו מבצעים ומלחמה. פעמים רבות ימצא את עצמו גם ראש להק מבצעי אוויר יושב בכיסא הזה ומקבל החלטות דרמטיות.

      האחריות כוללת שליטה במודיעין בזמן אמת והפעלת כוח במגוון תרחישים, כולל איתור מטוס נוסעים אזרחי שמתקרב לגבולות המדינה ולא מזדהה והמערכת נדרשת לבחון את הפלתו מחשש שמדובר בפעולת טרור. "ראש מדור יירוט יפעיל את הסירנה ב'בור', הוא גם יפעיל את כוננות 'זנק' תוך זמן קצר מאוד. אחר כך יגיע השלב בו יהיו מעורבים הדרגים הבכירים ביותר בצבא ובמדינה. כל המעורבים באירוע שכזה עוברים הכשרה מסודרת". אומר הקצין הבכיר, ולדבריו לקראת סיכול ממוקד תהיה זו החלטה משותפת לחיל האוויר והשב"כ היכן נכון לפתוח את חמ"ל השליטה, כשההחלטה תיפול בהתאם ליתרון היחסי של הגופים.

      יחידה מובחרת בחיל האוויר (דובר צה"ל)
      צוותי לוח"ם שמעבדים מידע ומפיקים משימות, וקצינים ששפה משותפת עם גורמים נוספים ויוזמים פתרונות בזמן אמת. חייל ביחידה מובחרת של חיל האוויר (צילום: דובר צה"ל)

      כחלק מהיערכות להתפתחות במזרח התיכון והניסיון להיות ערוך וגמיש לכל משימה הוקמו בשנתיים האחרונות 18 צוותי לוח"ם בראשות סא"ל. לכל אחד מהצוותים תא תחת נושא שונה כגון: חמאס, חיזבאללה, פינוי אוכלוסייה ועוד. בחירום יתווספו לכל תא שכזה קצינים בכירים במיל'. בזמן אמת יתבקש כל אחד מהתאים לתרגם את המידע המודיעיני שהצטבר בתא ותכנון המטרות לפעולה מעשית. בנוסף לכך, אותם 18 צוותי לוח"ם אחראים גם על פיתוח תורות לחימה של יכולות ההגנה, ההתקפה וההשתתפות של החיל.

      לצדם ב"בור" פועל הצמ"א (צוות מחקר אופרטיבי). אחד השולחנות המסווגים ביותר ב'בור' של חיל האוויר סביבו יישבו כל נציגי קהילת המודיעין בין היתר מהמוסד, שב"כ ואמ"ן. שם מסונכרנת עבודת חיל האוויר עם המידע המודיעיני. לדבריו של קצין בכיר בחיל האוויר, בשנה החולפת הופעל הצמ"א, וזו עדות למלחמה שמנהל צה"ל בצללים כדי לפגוע באויב ולייצר בו תחושת חדירות. הפגנת עוצמה שמטרתה להפגין עליונות שתוצאת הקצה שלה היא השגת הרתעה.

      ב"בור" ממוקם חדר המוגדר כסודי ביותר, תא שאליו מגיע המידע המודיעיני וקציני התכנון צריכים להפיק עזרים לתקיפה, או בשפת הטייסים נקודת ציון (נ.צ) מדויק. הקצינים שיישבו מול מערכות תכנון מחליטים לא רק במה תוקפים אלא איך תוקפים. מעל כל התאים פועל במקרים חריגים ביותר מעין מוצב פיקוד עליון של חיל האוויר.

      תומכי חיזבאללה צופים בנאומו של חסן נסראללה, דאחייה, ביירות, 16 בפברואר 2016 (AP)
      במלחמה הבאה בלבנון יחכו לחיל האוויר אלפי מטרות. תומכי חיזבאללה צופים בנאומו של חסן נסראללה, פברואר 2016 (צילום: AP)

      לדבריו של הקצין הבכיר בחיל האוויר אחד האתגרים של להק מבצעי אוויר הוא בעיקר בפיתוח רעיונות ויוזמות מול האיומים. בעבר מרבית הרעיונות היו צומחים בטייסות השונות, אך כיום מאחר שצוותי הלוחם הפכו למוקדי ידע הם מייצרים לא מעט פתרונות ודרכי חשיבה יצירתיים. האתגרים הנוספים הם הובלת המב"מ מאחר שמרבית הפעילות מבוצעת מהאוויר, אך לא רק. גם העשייה בפיקודים המרחביים צברה תאוצה בשנתיים האחרונות, ובשגרה הוצבו ראשי ענף זירה, קצינים בדרגות סא"ל בפיקודים שמתאמים את הפעילות, יוצרים שפה משותפת ויוזמים פתרונות בזמן אמת.

      "המטרות שלנו הן הגנת שמי המדינה, עליונות אווירית, תקיפה בעומק, וסיוע", הסביר הקצין הבכיר והוסיף, "המטה המבצעי הוא חלק ממשולש שקשור לחטיבת הפעלה באמ"ן וחטיבת המבצעים במטה הכללי, אבל הוא בהחלט משפיע מאוד על מפת הכאב. היכן נכון ואיך לפגוע באויב".

      משימת הקצה תהיה המלחמה. בה יידרש חיל האוויר להוציא אל הפועל את עוצמתו במשכי זמן קצרים ומדודים תחת תיאום ודיוק, כדי למנוע בעיות בטיחות, וזאת תוך ניסיון לשמור על עמימות ולתקוף את האויב בהפתעה גמורה. השאלות בסוגיה הזו הן רבות. כמה מתוך אלפי המטרות נכון לתקוף בשלב הראשון? באילו פרקי זמן? האם לתקוף מטרות איכות או ללכת על כמות? מה יכאיב יותר לאויב ויביא להפסקת אש? אין ספק שהרעיון לרכז שליטה מבצעית במקום אחד בחיל האוויר תוך הקמת מוקדי ידע מגוונים והתמחות מקבילים לגופי המודיעין היה נכון מאוד, ומותאם לאתגרי צה"ל במעגלים הקרובים והרחוקים. אמנם הרעיון עדיין לא עבר את מבחן האש במלחמה, אך הפעילות בשגרה ובמב"מ מוכיחה כי המטה אפקטיבי מאוד. כדי לבחון את הכיוון בו בחר החיל כל להק מבצעי אוויר מתורגל לפחות מספר פעמים בשנה. לא כולל תרגילים בהם נבחנת כשירות החיל כולו.

      אחרי ששקע האבק על הדיון האם נכון היה להקים את המטה המבצעי, שעורר בתחילת דרכו ביקורת, מתחיל כיום הדיון על האופן בו יתמודד צה"ל עם בנק המטרות אחרי התקיפות, ואיך הוא יאסוף יעדי תקיפה חדשים בזמן אמת.