הגישה הסלחנית נגד מתעללים בבעלי חיים אינה משיגה את מטרתה, ועלולה אף להניב תוצאות הפוכות. הקלה בעונשם של עבריינים שהורשעו בהתעללות מסיגה לאחור את המאבק הממושך להחמרת רף הענישה ומחלישה את ההרתעה נגד ביצוע המעשים.
נדמה היה כי הצורך בהחמרת הענישה חלחל למערכת המשפט המקומית כשבית משפט השלום בקריית גת גזר עונש מאסר בפועל של 15 חודשים על מי שהטיח בקיר גורת כלבים, הרג אותה והיכה כלבה אחרת. פסק הדין העביר מסר ברור, ולפיו החוק הישראלי יפעל ביד קשה למיגור התופעה הנוראית. אולם, עד מהרה התערב בית המשפט המחוזי בבאר שבע בפסק הדין, הקל בעונש וגזר על העבריין עבודות שירות בלבד.
השאיפה להגן על כל יצור חי
מחרידה העובדה כי עבריינים שהובאו לדין - באותם מקרים מועטים שבהם הוגשו כתבי אישום - זכו לעונשים קלים ביותר ביחס לעבירות שביצעו, לרוב קנסות מגוחכים ועונשי מאסר על תנאי. אדם שהשליך את כלבו מהקומה הרביעית והרגו נקנס ב-300 שקלים, ואדם שקשר כלב לרכבו והביא למותו בייסורים קשים נענש ב-3 חודשי מאסר על תנאי. בעל כלב אחר שתלה אותו על עץ והתעלל בו למוות נדון ל-6 חודשי מאסר על תנאי ומי שהורשע בריצוץ ראשי חמישה חתולים נענש בעבודות שירות ובמאסר על תנאי.
הצורך להחמיר בענישה נובע מהשאיפה להגן על כל יצור חי, ובוודאי על חלשים וחסרי ישע הזקוקים להגנה. לבד מכך, על פי מחקרים, התעללות אינה פוגעת רק בחיות אומללות, אלא מסתיימת גם במעשי אלימות של המתעללים כלפי בני אדם. ההגנה על בעלי חיים היא ערכית וחינוכית וקו הסיום שלה הוא מיגור האכזריות וקהות החושים.
על בתי המשפט למגר את התופעה באמצעות העלאה משמעותית של רמת הענישה למתעללים. אין סיבה שישראל הנאורה והמפותחת תתייחס בקלות דעת למי שבחר להתעלל בבעלי חיים. עונשי מאסר ממושכים בפועל, בנוסף לקנסות כבדים, ישיגו את המטרה, בדומה לנהוג בעולם.
היועץ המשפטי לממשלה כבר החליט לאמץ את מסקנות הוועדה הבין-משרדית שעסקה בנושא, וכעת יש לדאוג לביצוע ולאכיפת המדיניות. יש לקוות שבתי המשפט יצטרפו למהלך ויזעקו יחדיו את זעקת בעלי החיים.
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און הם שותפים במשרד בר-און, כהן, עורכי דין