שלושה שבועות אחרי שמשרד החינוך החליט להכניס לתכנית הלימודים בהיסטוריה כבר בשנת הלימודים הקרובה את המלצות ועדת ביטון, הוחלט אילו תכנים יוסרו לטובת הפרקים על יהדות ארצות האסלאם. מתכנית הלימודים לכיתה ט' ירד, בין השאר, הפרק העוסק בקריסת משטרים דמוקרטיים באירופה שהפכו לדיקטטורות, בהם פולין ואיטליה. לפני כמה ימים חתמה המפקחת הראשית על המקצוע (מפמ"ר) ד"ר אורנה כץ אתר על ה"אשנב" - מעין מיקוד למורים - לשנת הלימודים הקרובה.
תכנית הלימודים בפרק זה עוסקת ב"דמוקרטיות חדשות שקרסו". באיטליה, חומרי הלימוד עוסקים בגורמים להפיכת המשטר הדמוקרטי באיטליה למשטר פשיסטי ובמהלכים שהובילו לתפיסת השלטון על ידי בניטו מוסוליני. בחלק על פולין התלמידים לא ילמדו השנה על הקשיים בתהליך גיבושה של למדינה עצמאית ודמוקרטית, על היחס למיעוט היהודי, על הגורמים להתחזקות כוחות הימין ועל הפיכת פולין לדיקטטורה צבאית. תכנית הלימודים הנוכחית מבקשת מהתלמידים בין השאר להציג "עמדה מנומקת אם ניתן היה למנוע את הפיכת פולין או איטליה לדיקטטורות".
על פי הנחיות המפמ"ר, בתכנית הלימודים כן יישאר הפרק על דמוקרטיות שעמדו במבחן במחצית הראשונה של המאה ה-20, והמורים יבחרו להתמקד בבריטניה, בצרפת או בארצות הברית. ה"אשנב" כולל את כלל הנושאים שבתכנית הלימודים המלאה ומסמן את פרקי החובה ואת הפרקים שעליהם מתבקשים המורים לוותר.
מקצוע ההיסטוריה נלמד על פי תכנית שהתקבלה בתחילת העשור הקודם, תכנית שעל פי מורים להיסטוריה היא "מלאה ומקיפה ואף פעם לא יכול ללמוד את כולה". בכל פתיחת שנת לימודים מוציא הפיקוח על הוראת המקצוע "אשנב" ובו נושאי המיקוד לאותה שנה, מאחר שלא ניתן להקיף את כל חומר הלימוד בשש השעות השבועיות.
לדברי גורם בכיר במשרד החינוך, "אם כל פעם משרד החינוך היה אומר באופן רשמי מה לא לומדים זה היה יוצר מהומת אלוהים. מה עושים, מוציאים כל שנה את האשנב, שנועד לתת אינדיקציה כללית, איך לחלק את הזמן וכאלה ובתוכו מקבלים את ההחלטות הפוליטיות, מה ללמוד ומה לא. האשנב בצורתו הנוכחית היא דרך לעקוף את המהומה הפוליטית".
הוא הוסיף כי "פולין ואיטליה נלמדות במסגרת הנושא שנקרא לאומיות. זה נושא שלדעתי מיותר לחלוטין. הילדים מתקשים מאוד להתחבר אליו, גם מורים מעולים שיכולים לעשות מהנושא פלטפורמה לדברים האלו - וזה צריך להיות ככה - מתקשים לעשות את זה. ילד בן 14 או 15 קשה לו להתחבר לכאלה רעיונות מופשטים ואידאולוגיות - שגם סטודנטים מתקשים ללמוד אותם".
בתחילת החודש הודיע משרד החינוך כי המלצות ועדת ביטון בלימודי ההיסטוריה ייכנסו לתכנית הלימודים כבר בשנה הקרובה וחומרי לימוד על יהדות ארצות האסלאם יהיו חובה. "לימודי היסטוריה יכללו התייחסות מעמיקה ליהודים בארצות האסלאם, פעילות ציונית, פריחה תרבותית ופוגרומים", נמסר ממשרד החינוך.
שר החינוך נפתלי בנט אמר אז כי "עדכון תכנית הלימודים בהיסטוריה הוא בשורה גדולה לעם ישראל כולו. ליהדות ספרד והמזרח היסטוריה מפוארת ולה חלק משמעותי במפעל הציוני. היום הזה הוא יום של תיקון ישראלי גדול ואני גאה על כך מאד". במשרד הדגישו כי "מדובר בנושאים שהיוו חלק מתכנית הלימודים, אך לא נלמדו באופן מסודר בבתי הספר וכי בעקבות המלצות הוועדה הם יוגדרו כנושאי חובה ללמידה בתוך כיתות הלימוד".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד אכן ממשיך ליישם את המלצות דוח ועדת ביטון, ותכנית הלימודים בהיסטוריה תכלול בין היתר התייחסות מעמיקה לתפוצה היהודית בארצות האסלאם. בחטיבות הביניים לא יחול שינוי בהוראת הנושא 'הדמוקרטיות שעמדו במבחן', שכן נושא זה אינו חלק מתכנית הלימודים בחטיבה העליונה ולפיכך לא ניתן לוותר עליו גם בחטיבות הביניים. נושאים מסוימים שנלמדים מאוחר יותר, בחטיבה העליונה, כבר לא יהיו נושאי חובה בחטיבות הביניים. יודגש שההחלטה התקבלה בשיתוף עם נציגות מורי חטיבות הביניים".