(אובמה הסיר את האמברגו בן 40 השנה על וייטנאם)
בסוף השבוע קיבלה המועמדת הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית הילרי קלינטון את התדרוך הראשון שלה מסוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית (CIA). זאת כפי המנהג שבו מועמדי המפלגות הגדולות נחשפים למידע חיוני בטרם הבחירות ובהמשך לתדרוך שעבר יריבה דונלד טראמפ לפני כשבועיים.
הפרטים ששמעו - ואלו שישמע מי מהם שייכנס לבית הלבן בינואר 2017 - יישארו חסויים שנים רבות, אולם בשבוע שעבר שחררה ה-CIA כ-2,500 תדרוכים יומיים שעברו הנשיאים לשעבר ריצ'רד ניקסון וג'רלד פורד. בין היתר, ב-28 אלף הדפים מוזכרים רגעים מרכזיים בהיסטוריה ואופי המידע החשאי שהועבר לנשיאים בזמנו. חלק מהפרטים נותרו חסויים. הם שוחררו ביום רביעי על ידי ראש ה-CIA ג'ון ברנן ועל ידי ראש קהילת המודיעין ג'יימס קלפר בספרייה הלאומית על שם ניקסון.
בין האירועים הבולטים באותן שנים שהוזכרו בתדרוכים שפורסמו היה הביקור ההיסטורי של ניקסון בסין, הפלישה לקמבודיה, ההפיכה הצבאית בצ'ילה, מלחמת יום הכיפורים וגם ההתפטרות הראשונה בהיסטוריה של נשיא מכהן. לאחר שניקסון עזב את הבית הלבן ב-9 באוגוסט 1974, החליף אותו סגנו פורד בשנתיים שנותרו לכהונתו השנייה של הנשיא הרפובליקני, שהסתבך בפרשת ווטרגייט.
שני הנשיאים התייחסו באופן שונה לגמרי לתדרוכים היומיים. ניקסון המבודד בחר שלא לקבל סקירה ישירה מצד גורמים ב-CIA, אלא את הסיכום שהעביר לו היועץ לביטחון לאומי שלו הנרי קיסינג'ר. לפי ספר מ-1996, שפירט על היחסים בין סוכנות הביון לנשיא ניקסון ופורסם אף הוא באותו יום, הוא נטר לה טינה בשל אמונתו בכך שהיא סייעה לג'ון קנדי לזכות ב-1960. פרט למפגשים רשמיים או טקסיים, ניקסון מעולם לא נפגש באופן אישי עם שלושת ראשי ה-CIA ששירתו תחתית. הייתה לו שיחת טלפון יחידה עם וויליאם אי קולבי, שעמד בראש הסוכנות בזמן פרשת ווטרגייט.
התדרוכים של ה-CIA כללו כעשרה דפים מדי יום ובהם מידע על המתרחש ברחבי העולם וניתוחים פוליטיים וכמה התייחסויות לתמונות לוויין ולאיסוף מודיעין בדרכים אחרות. פסקאות שנגעו למבצעים חשאיים ולסודות שנגנבו צונזרו. המסמכים שנחשפו מצביעים בעיקר על מגבלותיה של סוכנות הביון ועל חוסר הבנתה במתרחש באזורי הסכסוך בתקופת המלחמה הקרה.
ב-1972 ביקר ניקסון בסין והגדיר זאת "השבוע ששינה את העולם". עם זאת, התדרוך המודיעיני שחובר ביום הגעתו לבייג'ינג הקדיש לכך שתי פסקאות מתוך ארבעה עמודים. ה-CIA, כך נראה, גילה את ההירכיה הקומוניסטית רק במהלך המסע.
"תבנית ההופעות במהלך טקסי הפתיחה בפקינג (שמה הקודם של בייג'ינג, ג"א) בהשתתפות ניקסון מצביע על כך שראש הממשלה צ'ו אן-לאי נמצא בעמדה חזקה", ציינה סוכנות הביון. צ'ו תמך בשיפור היחסים בין ארצות לסין בהנהגתו של מאו דזה דונג, שבאותן שנים ניהל את מהפכת התרבות ההרסנית.
גם במזרח התיכון לא רשמה הסוכנות הצלחות מרובות להבין את מהלך העניינים. כך, למשל, ההפיכות בלוב ובסוריה ב-1969 וב-1970, שהעלו את מועמר קדאפי ואת חאפז אסד, נודעו בהפתעה לנשיא ניקסון. ב-6 באוקטובר 1973, ביום שבו פרצה מלחמת יום הכיפורים, נכתב בתדרוך כי "גם הישראלים וגם הערבים מודאגים יותר ויותר מהפעילות הצבאית אחד של השני, אבל לא נראה שאחד מהצדדים צפוי לפתוח במתקפה". פינוי אזרחי ברית המועצות ממצרים ומסוריה תואר כעדות למתיחות בין הצדדים וכסימן לכך שמלחמה לא עומדת בפתח. בפועל, הרכבת האווירית הסובייטית יצאה לדרך לאחר שקהיר ודמשק עדכנו את מוסקבה בכוונותיהן.
ב-1 בספטמבר 1973, נרצח נשיאה הסוציאליסטי של צ'ילה סלבדור איינדה במהלך ההפיכה הצבאית שהוביל הרמטכ"ל אוגוסטו פינושה, שלוש שנים אחרי שעלה לשלטון. ניצחונו הדאיג את ממשל ניקסון, שחשש ממשטר קומוניסטי נוסף שיוקם בחצר האחורית של ארצות הברית, עשור אחרי המהפכה בקובה.
ב-4 בנובמבר 1970, יממה אחרי ניצחונו, נכתב בחשש בתדרוך של ה-CIA כי "בין הצעדים הראשונים שלו היו למנות קומוניסט" לתפקיד השני בחשיבותו במשרד הפנים האסטרטגי. מאז הטילו הנשיא ניקסון וקיסינג'ר על ה-CIA לתמוך במתנגדיו של איינדה בתקווה שיודח מתפקידו, גם באמצעות הפיכה. רבים ממתנגדי החונטה האכזרית ששלטה בצ'ילה סבורים כי ארצות הברית ניצחה על ההפיכה, אולם במסמכים שפורסמו לא היה מידע על מעורבותה של סוכנות הביון במבצע.
"כולן בסוג של הלם מהתפטרות ניקסון"
ה-CIA נחשפה במערומיה גם בכל המתרחש בדרום-מזרח אסיה, זירה קריטית באותן שנים של המאבק הבין-גושי. ההתפתחויות בווייטנאם - שבה הייתה שקועה ארצות הברית עד צוואר - ובשכנותיה קמבודיה ולאוס זכו בתשומת לב נרחבת בסיכומי המודיעין של הסוכנות. כך, גם מידע פעוט שנדלה מההאזנות הסתר של המודיעין האמריקני הועבר לנשיא, כמו זה מ-4 פברואר 1974. אז נכתב כי תשדורת שיורטה ב-1 בפברואר מראה כי המורדים הקומוניסטים בקמבודיה, שלימים יקימו את המשטר הרצחני של החמר רוז', מתכוונים להתכנס ב-5 או ב-6 בפברואר, במיקום לא ידוע. "ידיעת הזהב" הזאת לא סייעה לממשל לעצור את עלייתם לשלטון.
ב-9 באוגוסט 1974 נכנס פורד לבית הלבן, והפך מסגן הנשיא לנשיא לאחר שניקסון הודיע על התפטרותו ערב קודם לכן. בשונה מוקדמו, הוא האמין בקשר ישיר עם סוכנות הביון והיה לנשיא הראשון שמקבל תדרוך בעל פה מדי יום, מנהג שבו המשיכו רוב יורשיו בתפקיד.
ביומו הראשון בבית הלבן, שמע פורד כי הפרישה של ניקסון זעזעה את העולם, מהלך שייצר יום שלו בעולם הכאוטי דאז. "אף לא אחת מעושות הצרות הפוטנציאליות הפיקה אפילו רעש כלשהו", נכתב בדוח, שהתייחס לברית המועצות, לסין, לקוריאה הצפונית ולמדינות אחרות. "כולן בסוג של הלם".
יתר הכהונה של פורד הייתה פחות מלבבת, במיוחד בווייטנאם. ב-1975 קיבל הנשיא דיווחים מדי יום על כך שכוחות הדרום קורסים מול הקומוניסטים מהצפון, שכבשו עיר אחר עיר. ב-28 במרץ קיבל פורד ניתוח מודיעיני שקבע כי ממשלת דרום וייטנאם "תוכל להחזיק מעמד עד לתחילת 1976". חודש לאמר מכן, ב-30 באפריל, כבש הווייטקונג את סייגון והממשלה הפרו-אמריקנית נכנעה וקרסה.
"הדגל הממשלה המהפכנית הזמנית הונף מעל ארמון הנשיאות היום בשעה 12:15 שעון סייגון, מה שסימן את סוף 30 שנות המלחמה בווייטנאם", נכתב בפסקה הראשונה של התדרוך שקיבל הנשיא באותו יום שבו הגיעה לסופה הרשמי המלחמה הכושלת שנילה ארצות הברית במדינה כדי למנוע את חבירתה לגוש הקומוניסטי.