אם חשבנו שכניסתו של ליברמן לממשלה מבשרת על סגירת הדלתות לשותפים נוספים, הרי שטעינו. הסוד הגלוי ביותר במערכת הפוליטית נחשף השבוע - נתניהו והרצוג מנהלים מגעים להצטרפותו של המחנה הציוני לקואליציה. אמנם הסיבוב הקודם הסתיים בצורה די כואבת, אך המשחק הפוליטי טרם נגמר וממשלת אחדות עדיין על הפרק.
מיום הקמת הממשלה מנסה ראש הממשלה להרחיב אותה, יש שיאמרו די בצדק לאור השיטה הפוליטית הנהוגה בישראל, אולם נדמה שזה הפך לספורט לאומי עוד לפני שהג'ודו קיבל מקום של כבוד. כבר אחרי כהונתו הראשונה הוא הבין את הנוסחה: ממשלה צרה היא מתכון בטוח להקדמת הבחירות. כבר בשלב הזה הוא הפך לאוהד של ממשלת ה-61 פלוס על פני ממשלה שמרכיבה חצי מהכנסת ועוד אחד.
צלקות סיום מושב החורף של הכנסת עדיין צרובות בפניו. נתניהו לא שוכח כיצד שני חברי הכנסת הזוטרים מהליכוד - דודי אמסלם ואברהם נגוסה - מנעו העברת חוקים ואפילו כמעט והפילו את הקואליציה, שכן, רק יציאה לפגרה מנעה עוד ביזיונות שהיו מטילים כתם נוראי על יציבות הממשלה. אז גמלה בליבו ההחלטה שצריך, באותה השעה במיוחד, ממשלה רחבה.
כך, רגע קט לפני סיום הפגרה הצטרף ליברמן לקואליציה. אך יש לומר ביושר: נתניהו רצה גם את בוז'י כשותף בכיר ולכן הוא מנסה להכניס את מפלגת העבודה לממשלה, גם אם השניים מכחישים.
לממשלת אחדות יש מחיר ואפילו כבד עד מאוד: הענקה המונית של תיקים לשותף המצטרף. בייחוד כשהשותף העתידי חייב לעשות את הבלתי ייאמן ולצרף סיעה שרובה המוחלט מתנגד בעיקשות להצטרפות לממשלת נתניהו.
מחירון האחדות
כרגע מה שברור הוא שתיק החוץ מחכה לבוז'י והליכוד ישלם במספר שרים כמו הנגבי ואולי אקוניס. כולנו יתנו את תיק הכלכלה, ש"ס יתנו את תיק הנגב והגליל והבית היהודי ייתן את תיק החקלאות.
כל זאת במידה והממשלה מורחבת על הבסיס הקיים. אך תמיד נמצאת האופציה של הצרחה, כמו בשחמט. כך למשל מפלגת הבית היהודי תצא והאפשרויות יורחבו, כאשר לתיק החוץ נוספים תיקי הבית היהודי: ציפי לבני למשפטים ויחימוביץ' וכבל לחינוך וכלכלה.
צריך לזכור כי אפשרות זו כבר עלתה בעבר ואפילו כמעט והגיעה להבשלה, כאשר בנט ראה את ליברמן קופץ כיתה לתפקיד שר הביטחון. הוא רצה את תיק החוץ ועשה שרירים, כאשר באה הדרישה ההזויה של מזכיר צבאי לכל חבר קבינט. אז התעצם המשבר עם נתניהו ואז גם נולד הרעיון של צירוף המחנה הציוני לממשלה במקום בנט.
בכירים בעבודה חיכו רק ל-"כן" מנתניהו, שעה שאיילת שקד הבינה כי צריך לרדת מהעצים, וביחד עם ליצמן הביאו לפשרה.
נדמה כי השחקנים מבינים היטב שעליהם להתנהל בחוכמה בכדי לצלוח את הסיבוב הנוכחי ולזכות בתיקים בהם הם חפצים. מסתמן כי המגעים ימשיכו להתנהל במחשכים, ואנחנו נמשיך להיראות מופתעים, עד שבוקר אחד נתעורר לממשלת האחדות לה חיכינו, רק לא ברור מי יהיה חבר בה.
אריק זיו הוא פרשן פוליטי ומייסד אתר "ליכודניק"