צפו בדיווח לאולפן וואלה! NEWS
לפני שנתיים נשבע ארגון אנסאר בית אל מקדס אמונים לדאעש, קיבל מיליוני דולרים, שדרג את יכולותיו הצבאיות, כרת ברית אסטרטגית עם חמאס ומדי שבוע יוצא למתקפות נגד צבא מצרים בסיני. בצה"ל חוששים שהמטרה הבא תהיה ישראל. היכרות עם הארגון שפוגע בכבודה של מצרים ומאיים על הגבול הדרומי של ישראל
אם תרימו משקפת ותצפו במשולש הגבולות הפלסטיני-ישראלי-מצרי ממזרח למעבר כרם-שלום, לא תוכלו להתעלם מהשינויים בשטח. מבט מהיר ממערב למזרח מגלה מוצבים צבאיים מצרים בטווחים קרובים זה מזה שלאחרונה הרחיבו את חליפת ההגנה סביבם מחשש להתקפות פתע, מפקדים מצרים שנעים לאורך הגדר רק על גבי כלים משוריינים וטנקים ולא בכלי רכב קלים כבעבר, מחשש למטעני חבלה על תצפיתנים מצרים שמביטים לעומק השטח המצרי ולא הישראלי, מחשש שיופתעו על ידי חוליות טרור. אם זה לא מספיק, הרי שהצבא המצרי משקיע באמצעים טכנולוגיים שנועדו ליצור הדדיות ורצף במשימת ההגנה של כוחותיו באיזור איזור שבעבר היה שכוח אל וחסר חשיבות עבור הצבא. ואילו, המראה הפסטורלי לא משקף את המתח שמרחף באוויר.
בצד הישראלי נראה מנוף ועליו פועל אזרחי שמטפל במתקן התאורה ליד מוצב הסמוך לגבול, סוללות עפר גבוהות ותעלות שנחפרו על ידי כוחות ההנדסה של אוגדת עזה כדי לשבש ניסיונות חדירה בעתיד. בזמן שעיני הציבור בישראל נשואות לעבר הגבול העזתי ובכלי התקשורת מתבצע מעקב אחר הניסיונות לאתר מנהרות התקפיות של חמאס, מתנהלת מול צפון סיני, בגבול מצרים-ישראל, מערכה שלמה נגד ארגוני הג'יאהד העולמי ובראשם 'מחוז סיני' של ארגון דאעש הקיצוני.
הדי הפיצוצים שבוקעים מצפון סיני מדי שבוע כבר לא מרתיעים את האזרחים ואת חיילי גדוד צבר מחטיבת גבעתי שפועלים באיזור. מדובר בהפצצות של הצבא המצרי נגד ארגוני הג'יאהד העולמי, או, לסירוגין, בפיגועים עוצמתיים במיוחד של דעאש נגד הצבא המצרי, שסופר הרוגים ופצועים כתוצאה מהטרור הסלפי בסיני כמעט מדי שבוע. על פניו נראה כאילו מדובר בבעיה מצרית ותו לא, אך השנים האחרונות מלמדות כי גם על ישראל מוטב לפקוח עיניים טוב-טוב על המצב.
תזכורת לכך ניתנה באפריל 2016. בביטאון "מחוז סיני", המהווה שלוחה של "המדינה האסלמית", נכתב כי הארגון לא יושב בחיבוק ידיים ובקרוב הוא עשוי לתקוף את ישראל. מספר שבועות לאחר מכן התראיין רעול פנים מאחד הארגונים החמושים בסיני לערוץ 'אל ג'זירה' והבהיר כי האש שתכוון לעבר ישראל תגיע בתגובה להתקפות שמבצע צה"ל בסיני באמצעות מטוסי אף-16 ומזל"טים. כאילו לא די במתיחות האזורית שנוצרה סביב סיני, פרסמה בחודש שעבר סוכנות הידיעות 'בלומברג' כי ישראל מבצעת תקיפות נגד תאי טרור באמצעות מל"טים. ישראל לא הגיבה לדברים.
בצה"ל לא המתינו לקריאות ההשכמה מסיני והחלו לעסוק בנושא לפני מספר שנים. הדרמה החלה בפברואר 2011. נשיא מצרים חוסני מובראק העביר את סמכויותיו לידי סגנו עומר סולימאן על רקע המהומות האלימות בכיכר תח'ריר שהתפשטו ברחבי מצרים. בכך הגיעה כהונתו בת 30 השנים לסיומה. המחאה בקהיר עוררה את ההתנגדות למשטר המצרי גם בסיני. עשרות שנים של דיכוי וחיים בתחתית החברה המצרית התפרצו החוצה ובאו לידי ביטוי בין היתר באמצעות הקמת מליציות חמושות שחיו תחת החסות של שבטי הבדואים הגדולים במרחבים הפתוחים, ופחות בעיירות ובערי החוף. המשטר המצרי חשב שאם יותירו את תושבי סיני בבערותם, ייחלשו ויהיו לעד בשליטה. אולם הקונספציה קרסה ברגע אחד עם התמוטטות השלטון.
באוגוסט 2011 ניתן האות הראשון. 26 ק"מ מהעיר אילת, על קו הגבול בשטח הישראלי, התפתחה התקפת טרור של חמושים מסיני. שישה אזרחים ישראלים ושני לוחמים נהרגו. ביוני 2012 נבחר כנשיא מצרים מוחמד מורסי, איש תנועת האחים המוסלמים והאווירה הביטחונית והמדינית מבחינת ישראל נראתה קודרת במיוחד. חודשיים לאחר מכן השתלטו טרוריסטים על תחנת משטרה בצפון סיני, רצחו 16 שוטרים מצרים והשתלטו על נגמ"ש ומשאית. בזמן ניסיון חדירה לשטח מדינת ישראל באיזור משולש הגבולות (סמוך למעבר כרם שלום), נפלה משאית שמולכדה במטעני חבלה רבי עוצמה לתוך תעלה שנחפרה על ידי צה"ל במסגרת מוכנות לפיגועים בעתיד אך הנגמ"ש פרץ את הגדר, הצליח לחדור לשטח ישראל והושמד לאחר ירי מהאוויר ומהקרקע. רצח השוטרים המצרים בתקופת הרמדאן התקבל ברגשות מעורבים במצרים, שכן השוטרים ייצגו את המשטר הקודם שהיכה והרג מפגינים בכיכר תחריר.
ישראל לא מצאה אוזן קשבת במשטר המצרי החדש שחיפש בין היתר לחזק את החמאס ברצועת עזה ונשכה שפתיים עד לתפנית החדשה שהתרחשה ביולי 2013. עבד אל פתאח א-סיסי הדיח את מוחמד מורסי מתפקיד נשיא מצרים והורה להעמידו למשפט, כשברקע התעצם ארגון מרכזי אחד בסיני בשם 'אנסאר בית אל מקדס' ומטיל את אימתו על הצבא. בשירות הביטחון הכללי זיהו את האיום המתגבר שהתקרב אל הגבול הישראלי, החליטו להתחיל באיסוף מודיעין במרחב סיני ובתום התהליך קמה חטיבת סיני.
ההצלחות של ארגון הטרור מסיני זכו לתהודה רבה והביאו את מנהיג המדינה האסלמית אבו-באכר אל-בגדאדי להציע הצעה שהארגון לא יוכל לסרב לה: מיליוני דולרים ואמצעי לחימה תמורת שבועת אמונים לדאעש. בראשית שנת 2014 נפרד הארגון מהשם 'אנסאר בית אל מקדס' וכינה את עצמו 'מחוז סיני' של ארגון דעאש. הזמן חלף ולימינו ולשמאלו של 'מחוז סיני' קמו ארגונים נוספים בסיני כמו 'אלתכ'פיר', אל הג'רה. מרביתם התרכזו באזור שייח' זוויד בצפון סיני. המכנה המשותף לכולם: התקפות על צבא מצרים והתנגדות למשטר.
אז מי הם באמת לוחמי 'מחוז סיני' של דעאש?
עד לפני מספר שנים היו אלו חבורת מיליציות חמושות שנעו בסיני בחסות השבטים הבדואים כשהם לובשים גלביות, רעולי פנים, אוחזי רובי קלאצ'ניקוב וטילי נ"ט שמעת לעת פרצו מהאפלה וביצעו פיגועים רצחניים במיוחד. מעבר של מומחי ידע ממדינות שונות במזרח התיכון הפכו את 'מחוז סיני' לארגון סמי-צבאי מסוכן ביותר. השיפור באיכות המידע ואמצעי הלחימה הגיע כשחמאס החליט לייצא ידע, שיטות, אמצעי לחימה ומדריכים מרצועת עזה לסיני. אימוני חוליות בנשק התחלפו בתרגילי לוחמה זעירה ופלוגה שלא מביישים אף צבא סדיר ומודרני. המהלך האסטרטגי של חמאס כלל סיוע של שבטים בהברחת אמצעי לחימה מצירים שונים במזה"ת דרך סיני והמנהרות מתחת לאפם של המצרים היישר למחסני הנשק ברצועת עזה. הברית האסטרטגית בין חמאס לפעילי דאעש בסיני הגיע לשיא חדש כשהחמאס הסכים להבריח לרצועת עזה פעילים פצועים לטיפול רפואי דחוף ושיקום דרך המנהרות, בזמן שהצבא המצרי ניהל אחריהם מרדפים.
כך, באיטיות שמאפיינת ארגוני טרור, נבנה ארגון שמסוגל להוציא אל הפועל פיגועים מורכבים ביותר תוך כדי שהוא מתווה אידיאולוגיה שסוחפת אחריה את הצעירים המקומיים שהפכו למאגר גיוס עצום. בתחילה היו אלו פיגועים שכוללים הפעלות מטעני חבלה, ירי מנשק קל ובריחה מהמקום. בשנה האחרונה תורת הלחימה של 'מחוז סיני' עברה שדרוג דרמטי: כעת הפיגועים כוללים מטענים רבי עוצמה בכמות שגורמת לכלים ממוגנים להתפרק לחלקי פלדה קטנים ובמקביל ירי נ"ט, מקלעים, נשק קל ושיגור של פצצות מרגמה. ואם בעבר אחרי הפיגוע הייתה מתבצעת בריחה של הפעילים וצילום וידאו ותמונות של אותו כוח מצרי מובס לטובת העלאה לרשתות החברתיות, כעת אותם פעילים בדיוק מבצעים פשיטות על הכוח המותקף, לוקחים חיילים וקצינים בשבי ואוספים שלל איכותי שלאחר מכן משמש אותם בפיגועים אחרים נגד הצבא המצרי. פעילות שמעידה על התפתחות דרמטית וביטחון עצמי בעלייה.
במערכת הביטחון בישראל מצביעים על שינוי נוסף אצל פעילי 'מחוז סיני': מדים מנומרים בניגוד לגלביות שהיו בעבר - ומדים תואמים להפליא שנתפסו על ידי המאבטחים במעבר כרם שלום רגע לפני שהגיעו לידי חמאס בעזה. מדובר ברמז נוסף לשיתוף הפעולה ההולך ומתהדק בין הארגון הסוני הפלסטיני לארגון הסלפי בסיני, שמעביר את המצרים על דעתם ומקשיח את עמדתם בכל מה שקשור לרצועת עזה ולממשלת חמאס. לכן, מעריכים במערכת הביטחון בישראל כי לא מן הנמנע שבזמן מלחמה מול חמאס בעזה יפתחו פעילי דעאש חזית נוספות מגבול מצרים.
תהליך האבולוציה של "מחוז סיני" מדאיג ביותר את ראשי מערכת הביטחון בישראל. מול האויב המשותף בסיני וברצועת עזה הם מפתחים להגנת הגבול שיתוף פעולה צבאי-מדיני שלפי פרסומים "לא היה כמותו מעולם", ושיש לו פוטנציאל להתהדק ככל שהפיגועים בסיני מתגברים. רק בחודש האחרון ספג צבא מצרים עשרות הרוגים.
למה נערכים בצה"ל כשמדברים על גבול סיני?
כשמפקד בה"ד 1 לשעבר תא"ל ערן ניב ניסה להטמיע את תעוקת הקרב - הבלבול וההפתעות בלחימה שמאפיינות שדה קרב בעידן הנוכחי - הוא הוביל סדרת אימונים שזכתה לכינוי "ברבור שחור". להתכונן לאירוע שלא בהכרח נערכת אליו ובמספר מוקדים במקביל ברמות קושי שונות. הרעיון עדיין מרחף בפיקוד דרום ומשפיע על תהליכי חשיבה של מפקדים בגזרה.
למרות זאת, בצבא מעריכים כי בשלב זה פועל "מחוז סיני" על פי סדר ברור. כרגע הוא "מטפל בכופרים ממצרים" ולאחר מכן או במקביל הוא "יטפל בישראל". שלבי ההשתנות לא ברורים. אין הערכה מתי תתהפך הקערה שתוביל אותו להתנגש בצה"ל או ביישובים סמוכי הגדר בגבול. "חשוב מאוד להבין מה הארגון הזה חושב וכיצד הוא מתכוון לפעול, אם בכלל, בשלב הבא", הסביר גורם ביטחוני. "אם הוא מבצע התקפות במספר מוקדים על צבא מצרים בו זמנית אנחנו מבינים שזה עניין של החלטה שלו, מתי הוא ינסה לאתגר גם את צה"ל. הארגון כרגע לא מעוניין להתגרות בישראל. זה יכול להשתנות על בסיס סדר עדיפות. השינוי בסיני מתבצע בקצב מסחרר, גם בתעוזה וברב ממדיות. אף אחד לא פוסל גם התקפה אווירית, ניסיונות השתלטות כולל בני ערובה. כל המרכיבים שמעידים על ארגון חזק. אף אחד לא מזלזל בתרחישים".
הצבא המצרי סופג אבדות, חושש לנוע על הצירים ודואג לאבטח את עצמו לדעת אבל במקביל פועל באגרסיביות כמעט ללא מעצורים נגד "מחוז סיני", ולמרות האבדות שהוא סופג בשנה האחרונה, הוא גם קוצר הישגים. במקביל לניסיונות לרסק את 'מחוז סיני' באמצעות הפצצות קיצוניות הוא פועל לנתק את התמיכה בו בקרב האוכלוסייה בסיני. לפעילות המצרית יש אפקט. פעילי הארגון כבר לא נעים בחופשיות ובטח לא בשיירות גלויות. ועדיין, בתוך המוגבלות הזו, מוצא הארגון את הדרך להסב נזק עצום לצבא המצרי.
אם ההתגוששות המצרית תימשך ללא התקדמות דרמטית היא עלולה להוביל את המשטר בקהיר למספר דרכי פעולה: המשך פעילות ההתשה מול הארגון עד להכרעתו, כשכרגע, המשימה הצבאית של מצרים נעה בין כבוד עצמי לנקמה. האפשרות השנייה היא שינוי דפוסי הפעולה ובחינה של הכנסת כוחות מאסיביים באישור מדינת ישראל (בכפוף לנספח הצבאי של הסכם השלום). השלישית, והמסוכנת ביותר עבור ישראל, היא החלטה על ויתור על איזורים שלמים שיופקרו, בהם הצבא המצרי לא ינוע, כי יש קו אדום למחיר שמצרים מוכנה לספוג. המהלך הזה עשוי להפוך את האיזור לגן עדן עבור טרוריסטים. אמנם מדובר בתרחיש קיצוני, אך באופן תיאורטי, אם הצבא המצרי ימשיך לספוג אבדות כבדות, אסור לפסול שום תרחיש על הסף - במיוחד כשבסיפור הזה מתערבבים השכם וערב שנאה וטינה.
בצה"ל צריכים לשאול את עצמם שאלות ברורות: האם סדר הכוחות והמשאבים שהוקצו לגזרה מספיקים כדי לבלום התקפות מורכבות של פעילי מחוז סיני? מה יקרה אם המודיעין לא יתריע? אל מול טענות אלו אמר השבוע גורם ביטחוני בכיר בישראל כי מערכת הביטחון שדרגה מהותית את המוכנות שלה בגבול סיני, וכל מה שמכוון נגד מדינת ישראל ויש לו כוונה ממשית לפגוע, יפגע.