פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האזינו לאויב: חיזבאללה עדיין מורתע מישראל

      השקט בצפון אינו מקרי. להבנת הארגון, מספיקה פעולה אחת לא מחושבת כדי לחצות את הקו האדום שהציבה ישראל ולהנחית על עצמו מכה הרסנית שייתכן ולא יוכל לקום ממנה. פרשנות

      עצרת לציון עשור למלחמת לבנון השנייה, בינת ג'בל, לבנון, 13 באוגוסט 2016 (רויטרס)
      שאיפה לעמימות. עצרת לציון עשור למלחמת לבנון ה-2 (צילום: רויטרס)

      הודעת שב"כ, ולפיה נעצרה חוליית טרור של חיזבאללה שפעלה ביהודה ושומרון במטרה לגייס ערבים מקומיים כדי לבצע פיגועים בישראל מצטרפת לסיכולים רבים אחרים של הארגון מול הניסיונות לבסס תאי טרור באזור.

      ניסיונותיו החוזרים ונשנים של חיזבאללה להוציא לפועל פיגועים בישראל והתקפותיו נגד צה"ל לאורך הגבול הצפוני עשויים ללמד כי ארגון הטרור השיעי אינו מורתע מישראל, גם לא לאחר מלחמת לבנון השנייה. עם זאת, בחינה מדוקדקת של האירועים, והשוואה למאזן הכוחות לפני המלחמה, עשויות להעיד כי חיזבאללה עושה ככל יכולתו כדי להימנע מעימות נרחב שעתיד להביא עליו הרס וחורבן משמעותיים.

      המטרה: פגיעה עקיפה בישראל

      התנהלות הארגון מאופיינת באסטרטגיית עמימות, שנועדה לפגוע בישראל בדרך עקיפה, למנוע קישור בינו ובין פעילות הטרור, ולחשק את ישראל מלהגיב נגדו בעוצמה. חיזבאללה אמנם מבצע פיגועים לעתים רחוקות, אך גם אז הוא מקפיד שלא לחצות את ה"קזוס-בלי" הישראלי ולהגיע לעימות נרחב.

      כך, נמנע הארגון באופן כללי משיגור רקטות לעבר יעדים אזרחיים בישראל. בין 2000 ל-2006 שיגר חיזבאללה 20 רקטות ישירות לעבר ישראל, שעליהן לקח אחריות. מאז המלחמה ועד ספטמבר 2015, לעומת זאת, הוא עמד מאחורי שיגור של שתי רקטות בלבד, בעוד תשע רקטות שוגרו באופן עקיף, על ידי ארגוני טרור שונים שלאו דווקא פעלו בפקודתו.

      לאורך העשור האחרון חיזבאללה פעל אמנם בסמוך לגדר באמצעות טילים נגד טנקים, אך חשוב לשים לב למאפייני הפעילות: התקפות ממוקדות מאוד, נגד יעדים צבאיים, וכאלה שהתרחשו כתגובה למהלך צבאי ישראלי נגד הארגון בלבנון ובסוריה. סביר להניח כי הקברניטים בישראל אף לקחו זאת בחשבון.

      במקביל, הגביר הארגון באופן משמעותי מאז המלחמה את ניסיונותיו לבצע פיגועים נגד יהודים בחו"ל: 10 ניסיונות לפיגועים מעין אלה נרשמו בשנים האמורות, בעיקר כיוון שמדובר במבצעים המתיישבים עם שאיפתו לעמימות וליכולת להתנער מאחריות. בחירת חיזבאללה לצמצם את ניסיונות הפיגועים מאז המלחמה מנוגדת ליוזמות הישראליות הרבות נגד יעדיו האסטרטגיים באותה תקופה: 15 תקיפות לאחר המלחמה, לעומת חמש לפניה.

      המספרים עשויים להצביע על השפעת גורם חיצוני, כמו מלחמת האזרחים בסוריה שמעסיקה את הארגון השיעי ושוחקת את משאביו, אך השוואה בין פעילותו לפני שנכנס לבוץ הסורי (ינואר 2013) לעומת פעילותו לאחר מכן מעמידה בשוויון את ניסיונותיו לפגע בישראל: שמונה לפני ושמונה אחרי. נתון זה מצביע על כך שמעורבות חיזבאללה בסוריה משפיעה על יחסו לישראל, אך אינה מפחיתה מההרתעה הישראלית כלפיו.

      בשורה התחתונה, להבנת הארגון, מספיקה פעולה אחת לא מחושבת כדי לחצות את הקו האדום שהציבה ישראל ולהנחית על עצמו מכה הרסנית שייתכן ולא יוכל לקום ממנה

      עומר דוסטרי הוא מתמחה במכון למחקרי ביטחון לאומי ועוזר מחקר במוקד הסייבר של "סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון"