צרכני סלמונלה? אין לכם על מי לסמוך מלבד על עצמכם

טעות לחשוב שהלקח מפרשת זיהום הסלמונלה במוצרי יוניליוור וחברות נוספות הוא שיש להחמיר את הפיקוח הממשלתי על יצרני המזון. הציבור לא יכול לסמוך על הממשלה שתפקח עליהם, ובכלל לא ברור אם הוא רוצה.

רק לאחרונה אושרה "רפורמת הקורנפלקס", שנועדה להקל על תהליך האישור של ייבוא מוצרי מזון בסיכון נמוך לזיהום. על פי הרפורמה, מוצרים דוגמת קורנפלקס יוכלו להיות מיובאים על סמך הצהרת היבואן כי הם עומדים בתקנים, ומבלי שיעברו בדיקות מעבדה בארץ. הרפורמה עברה פה אחד בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, וחבריה התפארו בכך שהיא תביא לירידה ביוקר המחיה. כעת, חלק מאותם חברי ועדה הם בין הראשונים לטעון שמדיניות הדיווח העצמי של החברות נכשלה. המסקנה לדעתם היא, כנראה, שיש לחזור עתה לשיטה הישנה, או אולי אפילו להעביר את האחריות על בדיקות המעבדה מהיצרנים לממשלה.

סביר להניח, עם זאת, שחברי הוועדה הללו לא ילחצו בפועל להחזרת השיטה הישנה, משום שאף אחד לא רוצה לשאת באחריות לכך שמחירי המזון בתל אביב גבוהים בהרבה מאשר בברלין. בנוסף, ברור שהעברת הפיקוח לממשלה לא תפתור את הבעיה, אלא תוביל לשלוש השלכות עיקריות: הורדת האחריות מהיצרנים - משום שכל קלקול יגלגל את האשמה על פקחי הממשלה – ופגיעה ברמת הפיקוח, עליית מחירים בשל התייקרות מנגנון הפיקוח וכן אי-מתן מענה לבעיה המקורית: מניעת מוחלטת של סיכוי לטעות ולדליפת מוצר נגוע.

בסופו של דבר, מוצרים מזוהמים יגיעו לשוק, אך הנזק יהיה גדול יותר, משום שליצרנים לא תהיה שום סיבה לקחת אחריות ואילו הממשלה תתנער מאחריותה. למעשה, הצרכנים יכולים לסמוך רק על עצמם. הדרך הטובה ביותר למנוע מחדלי סלמונלה נוספים בעתיד היא לזכור אילו יצרנים לא עמדו בדרישות הבטיחות – ולהענישם. הימנעות מרכישת מוצרים מיצרנים ש"חטאו" תלמד אותם כי הנזק משיווק מוצר מקולקל ללא דיווח הוא פשיטת רגל. במקביל, יבינו גם הפוליטיקאים שלציבור באמת אכפת, ויפעלו לקביעת עונשים מתאימים ומשמעותיים.

ד"ר אביחי שניר הוא מרצה בבית הספר לבנקאות ושוק ההון במכללה האקדמית נתניה