פתרון זמני ל-11 שנה: מאות ממשפחות ההתנתקות עדיין ללא בית קבע

ממשלות ישראל הבטיחו כי לכל אחד ממפוני גוש קטיף יימצא בית, אך בשנים שחלפו מאז הפינוי הדרמטי - רבים מהם מצאו את עצמם עומדים נואשים מול סחבת בירוקרטית וקשיים כלכליים. "אין מי שידפוק על השולחן ויעשה לזה סוף"

צילום: 'הביתה', עריכת וידאו: ניר חן, עריכת תוכן: לירן מוסלי ברן וסיגל סיריוס, תחקיר: עומר שליט ואסתי סדקה, הפקה: תום רוכלין.

למרות ההבטחה שלכל מפונה מגוש קטיף יימצא פתרון, עד היום, 11 שנים לפינוי ההתנחלויות מרצועת עזה, לא כולן נכנסו לבתי הקבע. מבדיקת וואלה! NEWS עלה כי כ-180 משפחות עדיין מתגוררות במבנים זמניים. מנתוני הבדיקה עולה כי משנה שעברה לא חל שינוי מהותי עבור רוב המשפחות.

מ-180 המשפחות, כ-20 החלו בבניית בתיהן בעבר אך נותרו ללא כסף ומתקשות להמשיך בבנייה. 40 משפחות שחוו בעיות כלכליות בבניית הבתים, עובדות כעת על מציאת פתרון בדמות העברת הקראווילות שלהן למגרשים שהוקצו להן. 30 משפחות נוספות משתייכות לקהילת בני מנשה, שעל פי חוק ההתנתקות לא זכאיות לפיצויים משום שלא התגוררו פרק זמן ארוך מספיק בגוש קטיף. הנותרים מחולקים בין אלה שקיבלו היתר והחלו בבנייה ועל פי הערכות, ייכנסו תוך שנתיים לבתי הקבע שלהם, לבין אחרים שטרם קיבלו היתרי בנייה.

לקריאה נוספת:
בשנה שעברה - למרות השקעה של מיליארדים: רבים ממפוני גוש קטיף לא נכנסו לבתי קבע
המכתב שראש הממשלה שכח לשלוח למנהיגי העולם | דעה

טוב לדעת (תוכן מקודם)

איסטנבול פתוחה - מרחק שעה מפתרון טבעי וקבוע להתקרחות נשית

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה
חושבים על העברת קראווילות לאדמות שהוקצו. אתר המבנים בניצן (צילום: ויקיפדיה, A&D)

אחת הקבוצות שחבריה טרם נכנסו לבתי הקבע ורובם אף לא קיבלו היתרים והחלו בבנייה, היא מפוני המושב השיתופי קטיף. בזמן הפינוי גרו במושב כ-60 משפחות, 45 מתוכן יצאו מהמושב כקהילה אחת וחיפשו התיישבות חלופית בתוך תחומי הקו הירוק.

סיפורה של הקהילה ממחיש את אופן התנהלות ממשלות ישראל בנושא, כפי שמתאר זאת יורם אוהב ציון, מזכיר ומרכז המשק של המושב כרמי קטיף הסמוך למושב אמציה, וסגן ראש המועצה האזורית לכיש. "חודשיים אחרי הפינוי התלבטנו בין כמה מקומות להתיישב בהם, כשהמטרה הייתה להשתקע בתוך הקו הירוק, אך במקום שקיים בו צורך בחיזוק ההתיישבות. אחד המקומות שחשבנו עליו היה במזרח לכיש, חבל ארץ מתפתח שהיה צריך חיזוק", סיפר.

"גם הצבא יישר קו וביצע בצורה מושלמת את הגירוש. שנייה לאחר מכן - שום דבר. כאילו מישהו חשב שזה יסתדר מעצמו, אבל זה לא עובד ככה"

"לפני שהכרענו על החלופה הזו נמסר לנו ממשרד ראש הממשלה שאם נלך לאמציה, מושב שיתופי כמו שהיה לנו בגוש קטיף, זה יהיה קל יותר מכל הבחינות, ובהן הבחינה התכנונית. קיימנו הצבעה מהירה והחלטנו לקבל את ההצעה. הסכמנו גם כי הובטח לנו שבאמציה נתחיל תוך שמונה חודשים בבניית בתי הקבע ונהיה הראשונים לצאת לבנייה".

אך הבטחות לחוד ומציאות לחוד, ומיד לאחר מכן החלו הקשיים והעיכובים. "לצערנו הרב, התחילו לצוץ בעיות מקבילות בכמה תחומים. נדרשנו לזוז לגבעה אחרת ממה שהיה מתוכנן בהתחלה, קמו התנגדויות של ארגוני סביבה למיקום החדש, ונאלצנו להתנהל מול גורמים ממשלתיים ומשפטיים כדי להתגבר על כך". אוהב ציון מעיד שבהתחלה כשביקשו שישנו את התוואי, הבטיחו שלא יהיו התנגדויות, אבל ברגע שהכול התחיל, קמו לא מעט התנגדויות. "בהמשך מצאו בעבודות בורות ועתיקות שלקח המון זמן להתמודד איתם, וכך זה נמשך ונמשך ואין מי שדופק על השולחן ועושה לזה סוף", סיפר בייאוש.

"ההבדל בין רוצים ללא רוצים מספיק". אוהב ציון (צילום באדיבות המצולם)

אוהב ציון מציין את ההבדל בין מבצע ההתנתקות שהסתיים ביעילות ובמהירות, לבין מלאכת הבנייה המורכבת והאיטית שטרם נגמרה. "מלאכת הגירוש הייתה פשוטה ומהירה כי היה מי שדפק על השולחן ודרש שהדבר יתבצע והתוכנית תיושם וכל הגורמים, כולל הצבא שיישר קו וביצע בצורה מושלמת את הגירוש. שנייה לאחר מכן - שום דבר. כאילו מישהו חשב שזה יסתדר מעצמו, אבל זה לא עובד ככה".

הוא סיפר כי הקהילות מאוד מחוברות ביניהן ורצו להמשיך כקהילות, אולם לא היה אף אחד שירתום את הכוח שהיה במבצע כדי לבנות לקהילות האלה את משכנן החדש ויתייחס לעניין כאל תכנית לאומית שצריך לבצע. "זה ההבדל בין רוצים ללא רוצים מספיק", הוסיף. בפועל, רק לאחר מסכת עיכובים ארוכה מאוד, והתערבות של השרים אורי אריאל וזאב אלקין, החלו התושבים לקבל היתרי בנייה ובתיהן של 18 משפחות החלו כבר להיבנות.

הפיצוי הכספי נשחק - עכשיו הזמן לקחת משכנתא

למרות הקושי הגדול מהפינוי עצמו ומהעיכוב הארוך, אוהב ציון סבור כי הקהילה חזקה. "העיכוב מקשה מאוד אבל לשמחתנו יש לנו קהילה חזקה ומגובשת". הוא מתנחם בכך שאף משפחה לא עזבה את הקהילה, אבל מסביר: "זה לא קל לחיות כבר 11 שנה במקום ארעי". "בנוסף לכך, במהלך השנים הפיצוי הכספי הלך ונשחק והמפונים, שכבר לא צעירים, צריכים להתחיל עם בניית בית ולקיחת משכנתא וזה גורם ללא מעט חששות". עם זאת, מרגיע אוהב ציון, "הקהילה מגובשת ועוזרים אחד לשני".

"הגירוש היה פשוט ומהיר". פינוי גוש קטיף (צילום: גטיאימג'ס, gettyimages)

ועד מתיישבי גוש קטיף מסר בתגובה כי הוא מלווה את משפחות המפונים כבר מהימים הראשונים להתנתקות ועד היום. "צוות שלם מתוך הוועד נפגש עם שרים, חברי כנסת ואישי ציבור משפיעים על מנת לסיים את הסאגה המתמשכת הזו". לפי הוועד, "מדינת ישראל הבטיחה בשנת 2005 שתמצא פתרון לכל מתיישב, אולם בשנת 2016 אנחנו רואים שעדיין יש משפחות ללא בית קבע". אך יחד עם זאת, אמרו בוועד כי הם שמחים מאוד שרוב רובן של המשפחות מתגוררות בבתי קבע וממשיכות בחייהן. "הוועד עשה ועושה מאמצים רבים על מנת להביא את כולם לבתי קבע ויש להודות גם לחברי הכנסת והשרים שעזרו למתיישבים במהלך השנים הרבות הללו".

סקר: יותר משליש מאמינים שהתיישבות יהודית בעזה אפשרית

בזמן שבפועל רוב המשפחות עסוקות בבניית בתיהן בתוך הקו הירוק, רבים מבני הציונות הדתית מאמינים כי בעשור הקרוב יחזרו יהודים להתיישב ברצועת עזה. לפי סקר שנערך בימים אלה על ידי מכון "מסקר" בקרב בני הציונות הדתית, 38% מהנשאלים סבורים כי התיישבות יהודית ברצועת עזה עשויה לקרות בתוך כמה עשורים, ואילו 33% סבורים כי היתכנות זו אינה אפשרית.

את ממצאי הסקר מאשש ארי אודס, חבר הנהלת ועד מתיישבי גוש קטיף בריאיון לאולפן וואלה! NEWS. "החלום שלנו להקים מחדש את גוף קטיף עדיין קיים", אמר. "זה לא יקרה מחר בבוקר, אבל צריכים להתקיים שני תנאים. שלא תתקיים שם מדינת טרור והתנאי השני הוא הרצון של עם ישראל שזה יהיה בקונצנזוס. הקמנו תנועה תודעתית שמטרתה לשכנע את עם ישראל שזה הבית שלנו". לדברי אודס, ליוזמתו הצטרפו בשבועיים האחרונים 10,000 מתפקדים. "יש לנו אחריות כלפי תושבי הרצועה שכרגע נמצאים בדיקטטורה. אפשר לעשות את זה בצורה של קנטונים או יישות עצמאית כזאת או אחרת".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully