מאות שכירי חרב רוסים נהרגו בסוריה במהלך קרבות עם המורדים ועם דאעש כך נטען בתחקיר של רשת סקיי ניוז, שפורסם ביום שלישי. התחקיר התבסס על כמה אזרחים שסיפרו כי חברת אבטחה פרטית וסודית שכרה את שירותיהם ושלחה אותם להילחם לצד כוחות משטרו של בשאר אסד.
באופן רשמי, מוסקבה לא מחזיקה בכוחות קרקעיים במדינה, אלא רק ביועצים ובמדרכים צבאיים. הצעירים שהתראיינו, עם זאת, חשפו תמונה אחרת. לדבריהם, עבור 250 אלף רובל בחודש (כ-3,900 דולר) הם הושכרו בידי החברה "ווגנר" ונזרקו לשדות הקרב בסוריה. שניים מהם, שהזדהו בשמות בדויים בתור אלכסנדר ודימיטרי, סיפרו לסקיי ניוז כי הם חשו שהיה להם מזל להישאר בחיים".
"זה עניין של 50-50", אמר אלכסנדר. "רוב אלו שהגיעו לשם תמורת כסף נהרגו. אלו שנלחמו למען רעיונות מסוימים, נגד האמריקנים, היה להם סיכוי טוב יותר לשרוד. דימיטרי טען כי "בערך 500 עד 600 איש נהרגו שם. אף אחד לעולם לא יגלה עליהם. זה הדבר המפחיד ביותר. אף אחד לא ידע על כך לעולם".
רוסיה נוטה להשתמש בשכירי חרב באזורי קרבות שבם היא לא מכריזה באופן רשמי על פעילותה. כך היה בחצי האי קרים שסופח מאוקראינה וכך גם במזרח המדינה, שם הם סייעו לבדלנים שנלחמו בממשלה בקייב. לפי החוקה הרוסית, אסור להפעיל חברות צבאיות פרטיות, אולם בפועל לא אוכפים זאת. לפי התחקיר של סקיי, האיש שעומד בראש המבצע הוא לוחם בכוחות המיוחדים לשעבר, ששמו הוא ניקולאי אוטקין.
תמונתו היחידה פורסמה מוקדם יותר השנה בעיתון בסנט פטרסבורג, שם הוא תואר כמי שמעריץ את האידיאולוגיה הנאצית. נטען כי הכינוי שלו "וגנר" הוא מחווה למלחין הנערץ על אדולף היטלר. החברה גייסה אלפי אנשים דרך האינטרנט באמצעות פרסומות זמניות שהופיעו בצ'טים בנושאי צבא באתר רוסי פופולרי.
בסיס החברה נמצא בעיירה הקטנה מולקינו שבדרום רוסיה, שם שוכן גם בסיס של הכוחות המיוחדים. חלק ממנו הוקצה לחברה כדי לבחור את המגויסים ולאמן אותם. אלכסנדר, שסיפר כי השתתף בכמה משימות בסוריה, אמר כי מבין אלו שעברו אימונים היו כאלו שמעולם לא השתמשו באקדח. לדבריו, האימונים שנמשכים בין חודש לחודשיים היו אינטנסיביים.
הוא סיפר כי אם "מישהו לא היה בצבא, הוא עובר אימונים מהבסיס. הם לומדים להיות חיילי רגלים, בשר התותחים הקבוע. הם מלמדים אותך איך לנהוג ואיך להשתמש בכל הציוד שיש להם". דימיטרי סיפר כי המגויסים מקבלים ערכה "בסטנדרטים של נאט"ו" ובה הם מתאמנים. שניהם סיפרו כי הם הוצבו בבסיס הרוסי המרכזי בלטקיה.
אלכסנדר אמר כי הגיע לשם יחד עם עוד 500 איש. "היו עוד 564 חיילים עמי ושמו אותנו בבסיס", סיפר. "היו לנו שתי מחלקות מודיעין, מחלקת הגנה אווירית, שתי קבוצות תקיפה וכוחות רגליים, לצד ארטילריה כבדה, טנקים ועוד". דימיטרי אמר כי הוא הגיע לסוריה יחד עם 900 מגויסים נוספים, אולם החל להרהר על החלטתו עם נחיתתו במדינה. לפני כן, הוא עבד בתור מזכיר במשרד והיה חסר ניסיון צבאי. "שמו אותנו במשאיות. אם להיות כן, פחדתי. לא הייתי טוב באימונים", נזכר.
הלוחמים בחברה האשימו את המפקדים בכך ששלחו אותם למשימות התאבדות כדי "לרכך" את כוחות המורדים לפני שצבא סוריה נכנס לקרב. אלכסנדר תיאר את הקרב על תדמור, שהתרחש לפני כמה חודשים. "במהלך ההסתערות על תדמור, השתמשו בנו כבשר תותחים. אפשר להגיד זאת. תצפינים נשלחו קדימה ראשונים כדי שיוכלו לדווח. הכרתי שלושה בקבוצה הזאת שניים נהרגו לפני שהגיעו לעיר. מתוך מחלקת התקיפה שלי, נהרגו 18 לוחמים. אחרינו הגיעו הפחדנים מהצבא של אסד וסיימו את העבודה, אבל אנחנו עשינו את רובה".
מספר ההרוגים הרשמי בסוריה מקרב צבא רוסיה הוא 19, אך שכירי החרב מחברת וגנר סבורים כי מאות מחבריהם לנשק נהרגו שם. הם מאשימים את הרשויות בטיוח האמת. "מי יספר לך על כך? לפעמים הגופות נשרפות, אך המסמכים אומרים כי הם 'נעדרים'. לעתים המסמכים טוענים כי החייל נהרג בדונבאס (מזרח אוקראינה). לפעמים כתוב ב'תאונת דרכים' וכך הלאה", טוען אלכסנדר.
דימיטרי אמר כי מאות גופות נשארו בסוריה. "לעתים הן נקברו, לעתים לא", אמר. "לעתים הם חפרו רק בור. זה תלוי כיצד המפקדים הרגישו כלפי אותו אדם". כיום הוא חי במוסקבה, אך החוויה ממשיכה לרדוף אותו. הוא סיפר כי לאחר ששב לבסיס האימונים של וגנר כדי לדרוש את המסמכים המזהים שלו, הוא נעצר בידי שוטר שאמר לו בצורה חד-משמעית כי החברה "לא קיימת". לדבריו, יש עוד 50 אנשים, ששרדו את הלחימה בסוריה, שמסתובבים ברחובות הבירה כשהם בטראומה וללא מסמכים. "אף אחד לא מכיר אותי", סיפר לסקיי ניוז. "הם פשוט השליכו אותי".
(עדכון אחרון: 21:45)