פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מסתמן: קיצוץ של יותר מחצי מיליארד שקלים בתקציבי ההשכלה הגבוהה

      במסגרת חוק ההסדרים ותקציב המדינה לשנתיים הקרובות, עלתה הסוגיה של קיצוץ התקציבים. דבר זה עורר סערה רבה בקרב המוסדות להשכלה גבוהה: "הקיצוץ מעמיד בסימן שאלה את היכולת לפתוח את שנת הלימודים הקרובה"

      אוניברסיטת תל אביב (יח"צ , מיכל קידרון)
      "מדינת ישראל פוגעת במשאב החשוב שלה - המשאב האנושי". אוניברסיטת תל אביב (צילום ארכיון: מיכל קידרון)

      במסגרת הדיונים לקראת אישור תקציב המדינה לשנתיים הקרובות עלה כי ככל הנראה יקוצצו כחצי מיליארד שקלים מתקציב תוכנית החומש של המועצה להשכלה גבוהה, וכמאה מיליון שקלים מתקציב ההשכלה הגבוהה. הבשורה על הקיצוץ עוררה סערה בקרב מוסדות ההשכלה הגבוהה, שחוששים כי הוא יפגע באיכות ההוראה, בפיתוח המחקר ובתוכניות לשילוב אוכלוסיות מוחלשות במערכת האקדמית.

      פרופ' פרץ לביא, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיא הטכניון, הגיב בחריפות לקיצוץ המסתמן ואמר שאם יופעל, הוא יעמיד בסימן שאלה את היכולת לפתוח את שנת הלימודים האקדמית הקרובה. "לסיסמה 'Start-up Nation' יש מחיר – והוא השקעה מתמדת ועיקשת בהשכלה הגבוהה", אמר פרופ' לביא.

      לדבריו, "לא מתקבל על הדעת שבעוד שמדינות העולם משקיעות סכומי עתק בהשכלה הגבוהה, מדינת ישראל פוגעת במו ידיה במשאב האסטרטגי החשוב ביותר שלה – המשאב האנושי", אמר."ממשלת ישראל מצד אחד מדברת על הצורך בבלימת תופעת בריחת המוחות, ומצד שני מקצצת בתקציב האקדמיה ודוחקת את החוקרים והמדענים שלנו אל מחוץ לגבולות המדינה".

      עוד בוואלה! NEWS:
      גירוש ספרד והפנתרים השחורים: כך יראו לימודי ההיסטוריה
      הרב הראשי על אלימות מינית בילדים: "לא לטמון את הראש"
      נתוני משרד החינוך חושפים: רק אחד מכל 10 חרדים זכאי לבגרות

      פרץ לביא (מגד גוזני)
      "לסיסמה 'Start-up Nation' יש מחיר". לביא (צילום: מגד גוזני)

      פרופ' שלמה גרוסמן, יו"ר ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות ונשיא המכללה האקדמית אשקלון טען כי "הקיצוץ המדובר מתווסף לקיצוצים קודמים ומהווה מכת פטיש חזקה על החברה והכלכלה הישראלית, ואסור לנו לקבלו כמובן מאליו". עוד הוא אמר כי "מדובר בבשורה קשה וכואבת המציבה את עתיד ההשכלה הגבוהה בישראל בסימן שאלה".

      לפי נתוני ה-OECD לשנת 2015, ההשקעה הציבורית בהשכלה הגבוהה בישראל נמוכה משמעותית מהממוצע במדינות החברות בארגון. בעוד שברוב המדינות המפותחות קיימת מגמה של העלאה בתקציבי ההשכלה הגבוהה בשנים האחרונות, בשנה שעברה ביטל האוצר רפורמה לסטודנטים מאוכלוסיות מוחלשות ותכנית "מרכזי מצוינות" במסגרת קיצוץ תקציבי של כרבע מיליארד שקלים.

      מהוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה נמסר כי "פגיעה בתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה היא פגיעה ישירה בתלמידים". יו"ר הוועדה, פרופ' יפה זילברשץ, הוסיפה כי "מערכת ההשכלה הגבוהה מהווה את השלד הבסיסי ביכולתה של מדינת ישראל להיות בחזית העולמית ברפואה, במדע ובטכנולוגיה, באמנות ובהומניסטיקה, בכלכלה ובתעשייה". לדבריה, "התקציב מבטיח את איכות ההוראה, תוך מתן דגש על חדשנות, כמו גם הנגשת ההשכלה הגבוהה לכל שכבות האוכלוסייה בישראל".