וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האם אלקין יחבר סוף סוף בין הסביבה ובין יוקר המחיה, איכות החיים ואי-השוויון?

פרופסור דני רבינוביץ

10.8.2016 / 6:00

אלמנט חדש יחסית בתחום הסביבתי הוא האופן שבו הוא מזמן התגוששות בין האינטרס הציבורי לחיבור הון-שלטון. השאלה היא אם השר החדש להגנת הסביבה יביא עמו שינוי ובשורה

השר זאב אלקין, ישיבה מיוחדת של הכנסת לציון יום ירושלים. מליאת הכנסת, 1 ביוני 2016. נועם מושקוביץ
השרים התאהבו לבסוף במשרד/נועם מושקוביץ

מינויו של זאב אלקין כשר החדש להגנת הסביבה מחדש מסורת ותיקה: המשרד כטבילת האש המיניסטריאלית של פוליטיקאי המצטרף לראשונה לשולחן הממשלה. כך היה עם רוני מילוא בשנות השמונים, יוסי שריד ויהודית נאות בשנות התשעים, גדעון עזרא וגלעד ארדן בעשור הקודם, ואבי גבאי לאחרונה – השר שאותו מחליף אלקין.

קשה לדעת אם התיוג הפוליטי האמור הוא טוב או רע לסביבה, אך ברור שבכוריאוגרפיה הפוליטית השגורה בישראל נדחק המשרד החשוב הזה כבר עשרות שנים לשוליים. המיניסטריון שבגרמניה ובריטניה הוא השלישי בחשיבותו ובתקציביו, ממשיך להשתרך בישראל בקצה הרשימה, עם פחות מאחוז אחד מכלל תקציב המדינה, וללא ביקוש או מעמד אטרקטיבי בעיני המועמדים והשרים עצמם.

הניסיון מוכיח דווקא ששרים רבים שקיבלו את התפקיד בעל כורחם, והתייחסו אליו תחילה כאל ארץ גזירה, התאהבו בתחום ובעובדים המקצועיים המפעילים את המשרד, ומצאו עצמם בדיעבד עוסקים בענייניו הרבה יותר מששיערו בתחילה. משה כחלון, שערב כניסתו עם מפלגתו לממשלת נתניהו הנוכחית היה שותף מחוזר ובעל פריבילגיות, זיהה מלכתחילה את המשרד כנחלה מועדפת לתנועתו, ומינה כשר את אבי גבאי - אחד האנשים המוכשרים והערכיים בציבוריות הישראלית. גבאי הוכיח עצמו כשר מחוייב ומשקיע שלמד מהר ולא נרתע מהכרעות, אך תקופת כהונתו הייתה קצרה מכדי לשפוט את עשייתו – עד שסלידתו ממינוי ליברמן על חשבון יעלון הכריעה את הכף והובילה להתפטרותו מהממשלה.

תפוחי אדמה לוהטים בכניסה ללשכה

חשיבות המשרד להגנת הסביבה ויוקרתו בעיני הציבור נמצאות בעליה. האזרחים למדו שאיכות סביבה סבירה היא מרכיב אינטגרלי מרמת חיים נאותה, שבריאות ואיכות חיים תלויים באוויר, מים וקרקע נקיים, ושעוד שטח ירוק הוא טוב לילדים ומכבד את משתמשיו.

אלמנט חדש יחסית בתחום הסביבתי הוא האופן שבו הוא מזמן התגוששות בין האינטרס הציבורי לחיבור הון-שלטון. הסאגה המסתעפת של ייצור, שינוע ושיווק גז טבעי, אולי הנושא בעל ההשפעה הדרמטית ביותר על איכות האוויר והסביבה בעשורים הבאים, היא מקרה מובהק לעימות שכזה, וכך גם המערכה על הרחבת בתי הזיקוק במפרץ חיפה, שעוד צפויים בה פיתולים רבים. מאבקים דומים נוספים הם הוויכוח על ביקוע אדמות עדולם והגולן לצורך הפקה מפוקפקת של נפט מפצלי שמן, רעיון שדעך לשמחתנו כשהתברר שלחזון הזה אין תוחלת, וכן נחישותם של יצרני המשקאות הקלים להיאבק בחוק הפיקדון על מיכלי משקה. הניסיון לסיכול החוק הסביבתי המוצלח ביותר בתולדות המדינה, שבעטיו ממוחזרים כיום 80% מכלל מיכלי המשקה והבקבוקים הקטנים שנמכרים בישראל בכל שנה, הוא אחד מתפוחי האדמה הלוהטים שימצא אלקין בכניסה ללשכתו החדשה.

כחלון ומפלגתו, שקמפיין הבחירות שלהם התיימר לעסוק בפירוק החיבור המאוס בין הון לשלטון, לא הספיקו להוכיח עצמם בתחום הסביבתי של מערכות אלה. האם שובו של הליכוד ומינוי אלקין יביאו בשורה? קשה לדעת.

במדינות מתוקנות טיפול נכון בתחום הסביבתי מסמל תקווה, תקינות, שפיות. בישראל קיים עדיין נתק תודעתי ופוליטי בין שאלות סביבתיות לבין יוקר מחיה, איכות חיים ואי-שוויון. אחת ממשימותיו של אלקין, שהוכיח עצמו כפרלמנטר מתוחכם ובעל יכולת ניתוח מרשימה, היא לחשוף כשר את החיבור בין תאוות הבצע של יצואני הגז לבין מחיר החשמל בחשבון החודשי; את הקשר בין דליפות של חומרים מסוכנים או תקלה במתקני גז לא מפוקחים דיים לבין בריאות הציבור ובטיחותו; את הזיקה בין הניסיון לסרס את חוק הפיקדון לחשבון הארנונה שלנו ולתמונה שתתגלה לעינינו כשנגיע בעתיד לפארקים, לאצטדיונים ולחופים. אם ישכיל להבין את הקשרים הללו ויפעל בנחישות כדי להגן על הציבור מהם, יוכל לרשום לזכותו כניסה ברגל הנכונה לתפקידו כשר.

פרופסור דני רבינוביץ הוא ראש בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully