ראול ולנברג, הדיפלומט שבדי שהציל אלפים מיהודי הונגריה בשואה והוכר כחסיד אומות העולם, הוצא להורג בהוראת מנהיג ברית המועצות יוסיף סטלין - כך עולה מיומנים שכתב ראש הקג"ב הראשון ונמצאו לאחרונה. הסיבה למותו נותרה אחת התעלומות הגדולות של מלחמת העולם השנייה, על אף שמוסקבה הייתה תמיד החשודה המידית.
ולנברג נעלם בבודפשט בשנת 1945, לאחר כיבשוה בידי הצבא האדום. בשל קשריו עם גורמים אמריקניים ונאציים בכירים, בברית המועצות סברו שהדיפלומט ריגל עבורם וכי הצלת היהודים אינה אלא סיפור כיסוי. ברבות השנים הודתה מוסקבה כי החזיקה בו, אולם מעולם לא הסכימה לחשוף מה עלה בגורלו.
יומניו של ראש הקג"ב הראשון, איוון סרוב, שהיו חבויים בקיר בית נופש שהיה בבעלותו בפרברי מוסקבה, אישרו את החשדות. "אין לי שום ספק כי ולנברג חוסל ב-1947", כתב סרוב, שכיהן בתפקיד משנת 1954 עד 1958. היומן הנדיר כולל פרטים על מעצרו של ולנברג, שלדברי סרוב הוצא להורג בבית כלא במוסקבה. בששת העמודים שכתב על הנושא ציין סרוב כי ניקיטה חרושצ'ב, שהחליף את סטלין בהנהגת ברית המועצות, ביקש ממנו לחקור את המקרה. הוא כתב כי לא הצליח לחשוף באופן מלא את נסיבות מותו, ולא מצא ראיות לכך שהיה מרגל.
על פי המידע שנחשף, ויקטור אבקומוב, קודמו של סרוב בראשות שירות הביטחון, הודה במהלך חקירתו לאחר שנעצר בגל הטיהורים של סטלין כי ההוראה לחסל את ולנברג הגיעה מצדו של סטלין ושל וויצ'סלב מולוטוב, שר החוץ דאז. ניקיטה פטרוב, היסטוריון רוסי המתמחה בתקופה הסטליניסטית ובסרוב עצמו, הסביר לעיתון "ניו יורק טיימס" כי מעולם לא הופיעה כל התייחסות למותו של ולנברג במסמכים סובייטים שפורסמו. "הם לא השתמשו במילה הזאת, 'נהרג'", הסביר. "הם אמרו שנראה שהוא מת, אבל הם לא יודעים על כך דבר. ביומנו של סרוב, אפשר למצוא זאת כעובדה".
מוקדם יותר השנה, יותר מ-70 שנים לאחר שנלקח בשבי הסובייטי, ממשלת שבדיה הכריזה כי היא מוכנה להכיר בו כמת. לאחר שוולנברג נלקח בשבי, השגרירה הסובייטית בשטוקהולם אלכסנדרה קולונטיי, אמרה לאמו כי הוא נעצר, אולם בהמשך חזרה בה וטענה כי לקרמלין אין כל מידע על המקרה. בשנות ה-50, החלה מוסקבה לשחרר אסירי מלחמה שבדים, שחלקם מסרו פרטים עמומים בנוגע למפגשים עם ולנברג בכלא.
בעקבות זאת, הקרמלין, שביקש לחמם את היחסים עם שבדיה, פרסם דוח בנושא בשנת 1957, שבו נטען כפי שנטען במקרים לא פתורים נוספים כי ולנברג מת בכלא בחודש יולי 1947 מהתקף לב, בגיל 34. בשנת 1991, עם נפילת ברית המועצות, הקרמלין הסכים לבחון מחדש את החומרים הארכיונים ולערוך ראיונות עם אנשי ביטחון לשעבר, אולם הדוח הסופי שפורסם בשנת 2000 לא הגיע למסקנה ברורה, מלבד העובדה שמסמכים הנוגעים לגורלו של ולנברג הושמדו או שהושמטו מהם פרטים קריטיים.
היומן נחשף בספר "רשמים ממזוודה: יומניו הסודיים של ראש הקג"ב הראשון, שנמצאו 25 שנים לאחר מותו", שפורסם ברוסיה בחודש יוני. הוא נמצא לאחר שנכדתו של סרוב, ורה סרובה, החליטה לשפץ את בית הנופש שירשה מסבה בצפון-מערב מוסקבה. במהלך הריסת אחד מהקירות הפנימיים, הם נתקלו במזוודה ובה היומנים. היא העבירה אותם למוציא לאור, שהמיר אותם למסמך אחד שאורכו 632 עמודים. כעת, יוזמה חדשה של קרובי משפחתו של ולנברג ושל כמה היסטוריוניים הפנתה 33 שאלות בנושא לממשלה הרוסית, אולם FSB, גלגולו הנוכחי של הקג"ב, סירב להגיב עד כה או למסור אם ישתף פעולה עם החקירה.
(עדכון ראשון: 23:22)