(בווידאו: "שבוע האפרטהייד" בלונדון, פברואר 2016)
בירושלים מודאגים מהתרחקות הנוצרים האוונגליסטים בארצות הברית מתמיכה בישראל, כך אמרה היום (ראשון) מנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים, סימה ואקנין-גיל, בהופעה בפני ועדת השקיפות של הכנסת. "איבדנו את דור המילניום של היהודים ואנחנו מאבדים את הדור השני של האוונגליסטים", הוסיפה בהתייחסה לאיום הדה-לגיטימציה והשפעתו על מעוזי התמיכה המסורתיים של ישראל בארצות הברית - דור ההמשך בקהילה היהודית האמריקנית ובקהילה הנוצרית הציונית.
במהלך הדיון, שעסק בדרישת יו"ר הוועדה ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) לשקיפות במשרד לעניינים אסטרטגיים בנושאי תקציב, יעדים ומדיניות, סירבה ואקנין-גיל להשיב למרבית השאלות של שפיר בטענה שמדובר בנושאים שעליהם חל חיסיון מסיבות ביטחוניות. תקציב המשרד לשנת 2016 הוא 44 מיליון שקלים עבור התפקוד השוטף, ועוד 128 מיליון שקלים לפעילות בתחום הדה-לגיטימציה. ואקנין-גיל אמרה כי באוגוסט 2015, מכוח החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני, קיבל המשרד הגדרת תפקיד למלחמה בדה-לגיטימציה, מה ששינה במקצת את תחומי העיסוק המסורתיים של המשרד. לדבריה, הנושא האיראני הוא שעמד בלב פעילות המשרד בשנים 2015-2013, אולם כעת "איראן היא נישה די צדדית".
ואקנין-גיל פירטה באריכות את עבודת המשרד בשנה האחרונה, מאז מינויו של השר גלעד ארדן. היא אמרה כי המשרד מרכז את עבודתם של יותר מ-200 גופים ממשלתיים וחוץ-ממשלתיים העוסקים בתחום הדה-לגיטימציה. "מדובר במערכה אסטרטגית לכל דבר. אנחנו לא מחפשים הישגים נקודתיים קטנים, אתה יכול לנצח קרב אבל צריך לנצח מלחמה, אנחנו חותרים לניצחון במלחמה", אמרה.
היא הדגישה כי היא מתנגדת לשימוש במונח השגור BDS, ומעדיפה להשתמש במושג הרחב יותר של דה-לגיטימציה. "זו תחרות אסטרטגית בינינו לבין היריב היריב חלקו אדם רע שרוצה לפגוע במדינת ישראל ולא מקבל את מדינת ישראל, אבל גם אנשים פשוטים שרוצים לעשות טוב והם נחטפים על ידי ה-BDS", אמרה.
"ישראל היום היא מדינת מצורעת"
ואקנין-גיל פרטה גם את רגלי האסטרטגיה עליה בנויה תכנית העבודה והגדירה מהו ניצחון, מבחינה. "שינוי הנרטיב בעולם כלפי ישראל. שלא יהיה שישראל שווה אפרטהייד. היום ישראל היא מדינה מצורעת, היעד שלנו הוא שאף אחד לא יעלה בעולם את השאלה אם יש לישראל זכות קיום", אמרה.
לדברי מנכ"לית המשרד, כבר יש הישגים בתחום. "זו אמת מודיעינית חלק מהארגונים הללו נכנסו למגננה כי הודענו באמצעים כאלה ואחרים, חשאיים וגלויים, שאנחנו מנהלים מערכה ורובה המכריע לא יהיה גלוי, אלא מתחת לרדאר", מרה בניסיון להצדיק את מעטה החשאיות האופף את פעילות המשרד.
ד"ר נמרוד גורן, ראש מכון "מיתווים" לחקר מדיניות החוץ של ישראל, אמר בדיון כי "הדיון בפעילות המשרד לעניינים אסטרטגיים קשור בראש ובראשונה למגמה המדאיגה של פיצול הסמכויות במערך החוץ הישראלי". לדברי גורן, "משרד החוץ הוא זה שצריך להיות גוף המטה שאחראי על מכלול הסוגיות המדיניות, כולל אלו שהועברו לסמכות המשרד לעניינים אסטרטגיים. הדרישה לשקיפות צריכה להכיל את מערך החוץ כולו, שסובל כיום מהיעדר שקיפות מספקת לגבי מטרות, יעדים, תכניות העבודה, תקציבים ופעילויות".