עשרות בתי ספר יסודיים חרדיים מצטרפים למעמד "מוסד מוכר שאינו רשמי", המעניק להם תקצוב גבוה השווה כמעט לזה של בתי ספר ממלכתיים, אך מתחמקים מדי שנה מחובת לימודי הליבה כך עולה מנתוני האכיפה של משרד החינוך בשנים האחרונות, הנחשפים כאן לראשונה. המשרד אמנם מטיל קנסות כבדים על אותם המוסדות, שהגיעו לכמעט מאה מיליון שקלים, מתוכם 11 מיליון בשנה האחרונה, אך תקצובם המלא והשתייכותם למעמד המיוחד לא מופסק.
500 בתי הספר היסודיים במגזר החרדי שמשתייכים לחינוך המוכר שאינו רשמי מחויבים בלימודי ליבה חלקיים, בשיעור של כ-75%, שהיקפם המדויק נקבע בחוזרי מנכ"ל משרד החינוך. החוק מאפשר למוסדות הפטור מלימודי ליבה שלא ללמוד את אותם המקצועות, אך תקצובם נמוך יותר.
הנתונים מגלים שלא מעט מוסדות מוכרים שאינם מקיימים את חובת הליבה נקנסים שוב ושוב בכל שנה, מה שמלמד כי אין בכוונתם כלל ליישם את הוראת משרד החינוך, וכי הם הצטרפו למעמד המיוחד רק כדי לקבל תקציבים גבוהים.
מהנתונים עולה כי בכל שנה מאז 2011 נקנסים כמה עשרות בתי ספר חרדיים. בשנת הלימודים האחרונה, לדוגמא, קנס משרד החינוך 44 בתי ספר "עקב אי עמידה בתוכנית הליבה", בסכום כולל של 11,293,013 שקלים, וסכומי הקנסות הופחתו מתקציביהם של המוסדות. כמו כן, בשנת הלימודים שעברה לא עמדו בחובת הליבה 49 בתי ספר, ובשנת הלימודים תשע"א (2011-2010) - 58.
בסך הכול בשש השנים האחרונות הטיל המשרד קנסות בגובה של 94 מיליון שקלים על בתי ספר חרדיים. הקנס הממוצע השנה עמד על כרבע מיליון שקל, ואת הקנס הגבוה ביותר קיבל תלמוד תורה "אהלי סופר" שבמודיעין עילית, שגובהו עמד על 1.159 מיליון שקלים. סך הקנסות שספג אותו המוסד לאורך השנים עומד על כ-8 מיליון שקלים.
בדיקת וואלה! NEWS מגלה כי בשנת הלימודים תשע"ד (2014-2013) עמד תקציבו של המוסד על כמעט 13 מיליון שקלים. כך, שההצטרפות למסלול המוכר שאינו רשמי משתלמת לו מאוד, גם אם מלכתחילה אינו מתכוון ללמד ליבה ולספוג קנסות. בתי ספר מקבילים בעיר, המשתייכים למעמד "פטור", זוכים לרבע מהתקציב.
"המוסדות החרדיים מתייחסים למשרד החינוך כאל פרה חולבת"
משרד החינוך ספג ביקורת במהלך השנים על חוסר במפקחים שיוודאו כי המוסדות מקיימים את חובת הליבה, בין היתר גם מכיוונם של בתי המשפט. יש לציין כי חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה מאפשרות לשר החינוך לבטל את ההכרה ואת הרישיון של מוסדות שאינם עומדים בחובה, אולם אף שר חינוך בשנים האחרונות לא השתמש בכלי אכיפה זה.
משרד החינוך אינו חושף את הקריטריונים להטלת הקנסות ולקביעת גובהם, ובמסמכי משרד החינוך נכתב כי "שיעור הקיזוז נקבע בהתאם להמלצות הפיקוח במגזר החרדי". עמותת חדו"ש - לחופש דת ושיוויון ביקשה לקבל את רשימת הכללים, אך טרם נענתה.
בתוך כך, הלילה אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את החוק שלפיו יבוטל הסעיף המחייב את שר החינוך לתקצב רק מוסדות פטור חרדיים המלמדים מתמטיקה ואנגלית. מדובר במוסדות הפטור, ולא במוסדות המוכרים שאינם רשמיים. החוק עבר ברוב של 41 תומכים מול 28 מתנגדים.
בעמותה, שקיבלה את הנתונים על גובה הקנסות לאחר בקשת חופש מידע ממשרד החינוך, אמרו כי לא ברור אם הירידה בגובה הקנסות הממוצע לאורך השנים נובעת מעמידה גבוהה יותר בדרישות הליבה, או בגישה סלחנית של מפקחי משרד החינוך האחראים למתן הקנסות.
מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, אמר בתגובה לנתונים כי "מדובר בדוגמה קלאסית של חינוך לישראבלוף. מוסדות מפרים את דרישות הליבה מדי שנה. במקום לסלק אותם מרשתות החינוך או להכפיל את הקנסות, מסתפקים בקנס שהולך בדרך כלל ופוחת". לדברי רגב, "העובדה שהמוסדות הרלבנטיים מעדיפים להקנס מדי שנה במקום לעזוב את הרשתות המפלגתיות מביאה לשתי מסקנות ברורות: הראשונה היא שהעסקה מאוד משתלמת להם ומאוד לא משתלמת למדינה. השניה היא שהם מתייחסים למשרד החינוך כאל פרה חולבת, ואל דרישות החוק בביטול וזלזול".
רגב ציין עוד כי "בולט במיוחד המספר הגדול של מוסדות חסידות גור בין המוסדות הנקנסים מדי שנה". הוא דרש מנציגה של החסידות, שר הבריאות יעקב ליצמן, להודיע אילו צעדים תנקוט החסידות כדי להפסיק את "התופעה השערורייתית".
ממשרד החינוך נמסר: "בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים, השייכים לשתי רשתות החינוך החרדיות המרכזיות, מתוקצבים אך ורק לפי מה שנלמד בפועל. אם נמצא שבית ספר מסוים מלמד בהיקף נמוך מהנדרש, יקוזז התקצוב באופן מלא, כך שיעמוד על מה שנלמד בפועל".