"אום עבדו מחאלב" היה לסיטקום הראשון שהופק באזורים שבשליטת המורדים בסוריה. הוא היה דומה בפורמט לסדרה האמריקנית "לוסי אהובתי" משנות ה-50. גם בו הדמות המרכזית הייתה עקרת בית שנוטה להסתבך בצרות עם בעלה. רק שכאן - ילדים גילמו את כל הדמויות. עלילת קומדיית המצבים התרחשה באחד מבתי האבנים ההיסטוריים שבעיר העתיקה של חאלב, שעליה השתלטו כוחות אסד באחד הקרבות הגדולים במלחמת האזרחים הסורית.
הסדרה שודרה ב-2014 בערוץ מקומי בחאלב והייתה לנקודת אור בעיר קרועה ממלחמה. יוצריה הצליחו ליצור קומדיה מהתמודדויות השונות של התושבים עם מצבים כמו הפסקות חשמל ומים, עם המורדים וכן ההפצצות והאלימות. הילדים-שחקנים, שחיקו דמויות מסורתיות, סיפקו רגעים של תמימות. עד שהמציאות הטרגית הידפקה החודש על הדלת.
קוסאי אבטיני, הנער בן ה-14 שגילם את הבעל והפך לסלבריטאי מקומי, נהרג מפגיעת טיל במכונית שבה נסע כדי להימלט מהעיר. חייו ומותו מדגישים את הסבל של תושבי חאלב, העיר שהייתה פעם למרכז המסחרי של סוריה, בעלת תרבות משגשגת וייחודית, אך כעת בותרה לחתיכות בשל הלחימה, ושכל שכונותיה הרוסות. עשרות אלפי תושבים בעיר נהרגו מאז קיץ 2012, כשחאלב נחלקה לאזורים בשליטת המורדים לאזורים בשליטת המשטר, ושני הצדדים לא מפסיקים להילחם זה בזה.
לקריאה נוספת:
מסוק רוסי הופל במחוז אידליב שבצפון סוריה; 5 אנשי הצוות נהרגו
נמלטים מהמצור הקטלני: עשרות משפחות החלו במסע החוצה מחאלב
מתנתקים מאל-קאעדה: ארגון ג'בהת א-נוסרה יפעל מעתה תחת שם חדש
בשבועות האחרונים, הידקו כוחות המשטר את אחיזתם על אזורי המורדים, בניסיון לנתק את דרכי הבריחה שלהם. ימים ספורים אחרי מותו של אבטיני, כמה עשרות גברים צעדו מביתו בהלוויה סמלית, הניפו דגלי אופוזיציה וקראו: "קוסאי עלה לגן עדן. בשאר הוא רוצח עמי".
"אום עבדו מחאלב" נמשכה 30 פרקים, כל אחד באורך של עשר דקות, ושודרה בערוץ הטלוויזיה של האופוזיציה "חאלאב היום". הסדרה צולמה בחאלב, אף שהייתה נתונה להפצצות יומיות. בסצנה אחת, נראות שלוש ילדות קופצות לרגע לקול פיצוץ, ואז ממשיכות עם שורות הטקסט שלהן. הבמאי בשאר סאקה סיפר כי ליהק שחקנים קטינים משום שילדים הם העדים המרכזיים ל"טבח בילדו?ת שמבוצע על ידי משטר אסד".
האווירה של חאלב, העיר הגדולה בסוריה, הורגשה היטב בסדרה והסצנות התרחשו בסמטאות המאובנות של שכונותיה העתיקות, והדיאלוגים אופיינו במבט ערבי ייחודי. הדמות הראשית, אום עבדו, גולמה על ידי נערה בשם ראשה, בעוד אבטיני גילם את בעלה, אבו עבדו.
שניהם הרשימו בתזמון הקומי שלנו כשגילמו זוג סטריאוטיפי: הוא שתלטן ושוביניסט, היא חכמה, שאפתנית ומעט קלת דעת. שניהם נאלצו להתמודד עם משפחות השכונה שחיות אחת מעל השנייה ברובעים הצפופים.
בפרק אחד מבקרת אם של מורד בשכונה ומנסה לשדך את בתה של אום עבדו לבנה. בשיחה על תה, מספרת לה אום עבדו שכל בנותיה נשואות לחברי צבא סוריה החופשי, ארגון מורדים חילוני יחסית. כשהיא מבינה שהחתן העתידי הוא "מוג'היד" (לוחם אסלאמיסטי) היא דורשת בערמומיות נדוניה גבוהה מאוד כדי לסכל את השיחות.
"הפחדת את המשטר עם יכולות המשחק שלך"
"קוסאי היה נער מוכשר", סיפר סאקה לסוכנות אי-פי. "חיפשנו אחר נער אינטליגנט", סיפר בשיחה מדרום טורקיה. "רצינו שהוא יהיה חופשי עם רעיונותיו, ללא חשש ממשטר בשאר אסד ורשעותו". אבטיני היה בן עשר כשהפגנות המוניות נגד משטרו של הנשיא אסד פרצו במרץ 2011 . במהירות נקשרו חייו להתקוממות והוא השתתף בהפגנות נגד אסד על כתפי אחיו הגדול. הוא אף תועד בסרטוני האופוזיציה, ביקר בהם את ממשלתו של אסד ותיאר את ההרס בחאלב.
במקביל הוא שיחק בהצגות בית ספר. עפרה האשם, מנהלת בית הספר, זיהתה את כישרונו והכירה לו את הבמאי סאקה. "הוא היה מאוד שאפתן. ברגע שהוא עבר ממשחק בהצגות לטלוויזיה, חלומותיו גדלו. הוא פעל כדי להעביר את מה שהוא חווה במציאות", סיפרה בשיחה מחאלב.
אחרי סיום הסדרה, הוא גילם כמה תפקידים בתיאטרון מקומי. בקיץ שעבר שיחק מורד שנהרג בלחימה. בעוד אם המורד בכתה על גופתו, אמר לה גבר: "תהיי שמחה עבורו. הוא רצתה למות מות קדושים ומת כך".
לפני כחודש, נפגע ביתו של אבטיני בהפצצה ואביו נפצע ונותר משותק לכיסא גלגלים. ב-8 ביולי החליט האב לשלוח את ילדיו מחוץ לחאלב. אך בעוד המכונית שבה נסע אבטיני חצתה את אזור המורדים בעיר, טיל פגע בה. בהלווייתו נראה האב מחזיק שלט, שעליו כתוב: "קוסאי, אבו עבדו מחאלב. היית גיבור קטן. הפחדת את המשטר עם יכולות המשחק הענקיות שלך ולכן הרגו אותך".
