קוראים לי סיון, ואני לוחמת בצה"ל שמשרתת יחד עם בנים. מה יותר טבעי מזה?

לפעמים זה מתיש, להוכיח כל פעם מחדש. לעשות הכל ברמה הכי גבוהה. הרבה פעמים אני מרגישה שאני מחוייבת להוכיח את עצמי. מחוייבת על ידי החברה. להראות שאני יכולה, בגלל שאני אישה. גם אחרי הרבה זמן שאני נמצאת בשטח אני מרגישה את זה. הרבה פעמים אנשים לא מבינים. למה את עושה את זה לעצמך? לוחמת? למה לא לישון בבית ולחיות כמו אישה נורמלית? תמיד מסתכלים עליי בעין מוזרה. אבל אני פשוט מוכיחה, על ידי זה שאני עושה הכל ברמה הכי גבוהה. רק ככה אפשר להוכיח.

אנשים תמיד חושבים שאת מוכיחה את עצמך בעיקר בהתגברות על אתגרים פיזיים. אבל ההוכחה האמיתית, היא דווקא במצבים שהם לא פיזיים. להתנהל תחת לחץ בלי לאבד עשתונות. להראות שגם את יכולה לפקד על צוות ולהתמודד עם כל מורכבות. שם את באמת מוכיחה שאת יכולה. שאת לא פחות טובה.

מהרגע הראשון שהגעתי לחיל התותחנים הבנתי שזה המקום בשבילי. אבא שלי היה מפקד אגד במילואים בתותחנים ואפילו פיקד על הסוללה שאני נמצאת בה היום. מגיל קטן כל מה ששמעתי היה תותחנים, הדבר שנשאר לעשות מבחינתי הוא להוכיח לעצמי שגם אני יכולה להיות חלק.

להיות לוחמת בין לוחמים זה מצב שהוא מורכב. יש את הקבוצה של הבנות. בהתחלה היו ריבים בנינו אך במהרה הפכנו לקבוצה מגובשת. ויש את הבנים, שבשבילי הם המקום 'לברוח' אליו, המקום לברוח מהדרמה. העובדה שאנחנו גם לוחמים וגם לוחמות מכניסה לנו פרופורציות. אין מה לעשות, לחיילות שלי קשה במצבים מסוימים. כשמישהי אומרת שקר, או שמעצבן שיורד גשם, הלוחמים מאזנים, ומהר. בהתחלה הבנות התלוננו אבל אז הפסיקו. כי לא להתלונן זאת הנורמה. ואנחנו הלוחמות מביאות את האנושיות והחמלה, שהופכות יחידה לוחמת מוצלחת ליחידה לוחמת נהדרת.

המבנה הטבעי-ביולוגי של העולם מבוסס על שילוב של בנים ובנות. לכן, אני מאמינה שמבחינת חברתית ותרבותית, המצב האידאלי לכל קבוצה הוא שילוב. כן, גם ליחידת לוחמים. בשטח, מבחינה מבצעית, זה מסתדר מצוין. אין שום דבר שלוחמות לא עושות. אנחנו משתלבות בצורה שווה. בחיל התותחנים, נדרשים כישורים נוספים מכל לוחמת ולוחם. צריך חדות, דיוק ובעיקר יכולת עמידה בלחצים. אתה מטפל בכמה מטרות, מסייע לכמה כוחות במקביל ונמצא בקשר עם אנשים רבים. נדרשים חלוקת קשב ודיוק רב. אני מתמודדת עם האתגר בצורה מיטבית. ולא בגלל שאני אישה, אלא כי אני רוצה. והרבה פעמים, רוצה יותר מכל הבנים.

בשבילי לשרת ביחד עם בנים זה הכי טבעי בעולם. אני רגילה ואת זה אני מכירה. זה מה שחוויתי מהיום שבו התגייסתי. צריך להבין שבזמן תפעול של אירוע מבצעי, זה לא משנה בנים או בנות. זה אפילו לא נמצא בתודעה. היום להיות לוחמת זה כבר לא מיוחד, וזה מה שמשמח אותי.

סמל סיון שמא היא מפקדת בתותחנים באגד ארטילרי 215