הליך הגירושים המייגע בהיסטוריה טרם החל רשמית, אולם אותותיו כבר נראים בשטח. מעט יותר מחודש עבר מאז היממו אזרחי בריטניה את אירופה ואת העולם כולו, כשהחליטו להצביע בעד עזיבת האיחוד. ראש הממשלה דייוויד קמרון, עד אז אחד המנהיגים היציבים ביותר בעולם, החליט שהוא אינו מעוניין לנהל את המשא ומתן והתפטר. במקומו עלתה שרת הפניים תרזה מיי, שהתנגדה כמוהו לברקזיט. בין מנהיגי המחנה - בוריס ג'ונסון ושר המשפטים מייקל גוב - חל קרע כשהאחרון הודיע שהוא ינסה לרשת את קמרון בהנהגת המפלגה השמרנית.
ג'ונסון, שהיה המועמד הטבעי להחליף את ראש הממשלה, ויתר ופינה את הדרך למיי. שרת הפנים גמלה לו כשהושיבה אותו לתדהמת העולם על כס שר החוץ חרף התבטאויותיו השנויות במחלוקת נגד מנהיגים רבים. כחלק ממה שנראה כמו דיל פוליטי, שר המשפטים שילם את המחיר והודח מהממשלה החדשה. עם זאת, ג'ונסון לא יהיה מופקד על השיחות עם האיחוד שיהיו תחת אחריותו של השר המיועד לסוגיה, דייוויד דייוויס.
חילופי ההנהגה בדאונינג 10 נמשכו זמן קצר ולא עד ספטמבר כפי שסברו תחילה, אך בלונדון לא באמת היו מוכנים לפרישה. תומכי הברקזיט לא הכינו את שיעורי הבית ובנאומי הניצחון הם כשלו בהצגת תכנית סדורה וברורה. בבריסל הפגועה דרשו להתחיל מיד בשיחות הרשמיות, בעוד שבממלכה ניצלו את העובדה שהדבר תלוי בהם והחליטו שלא למהר. הפעלת סעיף 50, ההליך הרשמי לתחילת העזיבה, תמתין.
בשבועיים האחרונים יצאה מיי לסבב שיחות ראשון עם מנהיגי אירופה ופגשה בין השאר את קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, נשיא צרפת פרנסואה הולנד וראש ממשלת איטליה מתאו רנצי. ראש ממשלת בריטניה אמנם הצליחה לשכנעם בכך שהיא זקוקה לזמן נוסף וכי המשא ומתן לא יתחיל בשנה הקרובה, אולם הם התעקשו - לא יחלו שיחות רשמיות או בלתי-רשמיות לפני הפעלת סעיף 50.
בינתיים, לחוסר הוודאות הפוליטית והמדינית יש כבר השלכות בשטח. הכלכלה של בריטניה מתכווצת, קרן המטבע הבינלאומית חתכה את תחזית הצמיחה ואולי החמור מכל - גל של פשעי שנאה כלפי זרים פוקד את הממלכה. אחת הסוגיות העיקריות ביותר במהלך הקמפיין שקדם למשאל העם נגעה להגירה לבריטניה.
מחנה הברקזיט הזהיר מפני צונאמי של מהגרים שיגיע מהאיחוד ובין היתר צוינה האפשרות שטורקים רבים "ינהרו" לממלכה. חרף הבטחת ראש הממשלה ולפיה טורקיה לא תצטרף לאיחוד לפני שנת 3000, שנאת הזרים הייתה בין הגורמים שהכריעו את הכף. גם הרצח של חברת הלייבור ג'ו קוקס בידי לאומן הקיצוני, שאירע שבוע בלבד לפני ההצבעה הגורלית, לא שינה את המגמה.
בחודש שחלף מאז משאל העם נדמה שהשד הגזעני קיבל דרור לצאת מהבקבוק. לפי משטרת בריטניה, התקבלו דיווחים על כ-6,200 מקרי שנאה בארבעת השבועות הראשונים לאחר הברקזיט. לפי עדויות שעולות ברשתות החברתיות, במסגרת התקריות נשאלים עוברי אורח בידי כנופיות של צעירים אם הם דוברים אנגלית ומכתבי שנאה נשלחו לבתים של מהגרים מפולין, אוכלוסיית המהגרים הגדולה ביותר המתגוררת בבריטניה.
יותר מרבע מיליון פולנים חיים בבריטניה, רובם היגרו אליה עם התרחבותו של האיחוד האירופי ב-2004, אז הצטרפה גם פולין. ורשה כבר הגישה מחאה רשמית על התקיפות ההולכות וגוברות נגד אזרחיה, שסובלים מהלימבו הפוליטי שאליו נקלעה לונדון. השר האחראי על הברקזיט כבר אמר שייתכן שאלו שהגיעו זמן מה לפני משאל העם לא יוכלו להישאר והקשה עוד יותר על המשא ומתן שטרם יצא לדרך.
למיי, כך טוענים מבקריה, יש גם יד בקסנופוביה המשתוללת. בתור שרת הפנים, היא נקטה יד קשה נגד מהגרים בלתי-חוקיים. לפני ארבע שנים סיפרה כי המטרה היא ליצור אווירה עוינת עבור אלו שנכנסו למדינה שלא כדין. אז המסר נקלט והעוינות למהגרים ולפליטים שוררת. התחזיות הקודרות לכלכלת העולם בעקבות תוצאות משאל העם אמנם עוד לא התממשו, אולם רגשי הלאומנות בקרב חלקים לא מבוטלים בציבור בוערים בעוצמה.
המתקפה הדמוקרטית נגד המשוגע הרפובליקני
במשך כשעה אחת, בלילה שבין רביעי לחמישי, אפשר היה לחשוב שברק אובמה מתמודד על כהונה שלישית. נשיא ארצות הברית, שלו נותרה עוד פחות מחצי שנה בבית הלבן, שלהב את הקהל שנכח באולם פארגו בפילדלפיה, שם התקיימה הוועידה הדמוקרטית בשבוע האחרון. היה זה נאום חוצב להבות, מהסוחפים ביותר שנשא אובמה מאז הפציע בשמי הפוליטיקה האמריקנית בוועידה ב-2004, אז בתור חבר הסנאט של מדינת אילינוי שהתמודד על מקום בסנאט הלאומי.
אובמה זכה לתשואות של כוכב רוק שעולה על הבמה לקראת הופעת הפרישה. הקהל הריע והקשה עליו לדבר בתחילה, עד שפרס הנשיא את כל מה שבעיניו השיג בכמעט שמונה שנות כהונה. הוא ניסה לחבר באופן ישיר קו בין ההיסטוריה שעשה כשהפך לנשיא השחור הראשון לבין ההיסטוריה שתעשה הילרי קלינטון אם תיבחר בנובמבר. אומבה ניצל את הפופולריות הגבוהה שלו, חריגה מאוד לסוף כהונה שנייה של נשיא מכהן. המסר לציבור הוא שאמנם הוא אינו יכול להיבחר, אך שרת החוץ ויריבתו לשעבר יכולה להמשיך את מורשתו.
זה היה השיא במתקפה החזיתית שארגנה המפלגה הדמוקרטית נגד המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ. בוועידת מפלגתו בקליבלנד בשבוע שעבר הציג המילארדר תמונה קודרת ועגמומית של ארצות הברית, משל הייתה ברית המועצות המפוררת בערוב ימיה. בחירתו הרשמית לוותה בלא מעט מחאות, הבולטות שבהן היו סירובו של הסנאטור טד קרוז לאמץ את שנוא נפשו והיעדרות משפחת בוש והמועמדים הרפובליקנים האחרונים מיט רומני וג'ון מקיין.
המצג הפסימי והמיואש של המיליארדר מניו יורק, שהבטיח שהוא עצמו זה שיסדר את הכאוס שלדבריו חולל אובמה, חייב תגובת נגד אופטימית ומחויכת. גם הדלפת המיילים של בכירים בוועידה, שככל הנראה הגיעו לידי ויקיליקס בעזרתה האדיבה של רוסיה, הובילו לתגובה נחרצת. יו"ר הוועידה, חברת הקונגרס הוותיקה דבי וסרמן שולץ, הוקרבה והתפטרה כדי לשכך במעט את הזעם של ברני סנדרס ושל תומכיו.
הסנאטור התעלה מעל המחלוקות וקרא לאנשיו להתאגד סביב קלינטון כדי לעצור את סכנת טראמפ. לא כולם במחנהו הסכימו לבלוע את גלולת הפשרה, וחלקם אף יצאו במחאה מהאולם והשתעשעו להם בשריפת דגלי ארצות הברית וישראל. אף על פי כן, נאומו של הסנאטור בישר על תחילתה של ועידה מלוכדת ומאוחדת כמעט לחלוטין, ההפך הגמור מהאירועים בקליבלנד.
כל התותחים הכבדים של הדמוקרטים נשלפו. פרט לסנדרס, עלו לבמה מישל אובמה - שנשאה נאום שנשמע כמו טבילת האש הפוליטית שלה, הנשיא לשעבר ג'ימי קרטר הישיש עם הודעת תמיכה מוקלטת, ביל קלינטון שניסה לרכך את דמותה של אשתו, סגן הנשיא ג'ו ביידן שכתש את טראמפ והדובדבן שבקצפת, הנשיא הנוכחי. אובמה, שידוע כמי שסבור שהוא האיש החכם עלי אדמות, הצהיר כי מעולם לא היה מישהו מוכשר יותר לתפקיד מאשר קלינטון. גם אם הוא לא מאמין בזה באמת, הכשרת הקרקע הושלמה וקלינטון הייתה יכולה לנעול את הוועידה בלילה שבין חמישי לשישי כשהיא במצב תדמיתי טוב בהרבה בהשוואה לאיך שהיא החלה אותו.
זה לא היה נאום מלהיב במיוחד, אך לא בכך ניחנת שרת החוץ לשעבר. טראמפ מלהיב יותר ממנה, ואילו היא ריאליסטית, מתמקדת בסכנה שנשקפת ממנו ובניסיונה העשיר כדיפלומטית מספר אחד של ארצות הברית, כסנאטורית וכגברת הראשונה. המועמד הרפובליקני הוזכר פעמים רבות בדבריה וכשהקהל שרק לו בוז, חזרה קלינטון על הסיסמה החדשה שתבע אובמה: "אל תשרקו, הצביעו" (Don't boo, vote). היא הדגישה כי מי שאינו מסוגל לרסן את עצמו במהלך ויכוח בטוויטר, אינו יכול להיות המפקד העליון של הצבא החזק ביותר בעולם.
טראמפ לא אכזב, והשתלח בכל מי שאפשר בטוויטר וגם בעצרות הבחירות שקיים מאז. בין היתר, סיפר על רצונו להכות חלק מהדוברים הדמוקרטים ואמר כי מעתה יפסיק להיות "מיסטר נייס גאי". בהתאם למטוטלת הבחירות המוטרפות בארצות הברית, אחרי שנסק בסקרים בתום הוועידה הרפובליקנית, טראמפ ירד בחזרה, זאת במקביל לקריאתו ההזויה לרוסיה למצוא 30 אלף מיילים פרטיים שקלינטון לא העבירה לרשויות.
על גרעין תומכיו זה כנראה לא ישפיע, אך הממסד האמריקני על כל זרועותיו קיבל את דבריו בתדהמה. המועמד הרפובליקני התגונן כשאמר שזאת הייתה התבטאות צינית, אולם בכירי הממשל, סוכנויות המודיעין ואפילו סגנו מייק פנס לא קיבלו זאת בהתלהבות. בימים שבהם חוקר ה-FBI אם מוסקבה אחראית לפריצה למחשבי הוועידה הדמוקרטית, קריאה כמו זו שהשמיע השבוע טראמפ נתפסת כמטורללת. אין פלא שהתיוג של טראמפ כמועמדו של ולדימיר פוטין הולך וצובר תאוצה בקרב כלי התקשורת הליברליים והגורמים הדמוקרטיים.
זהו הקלף העיקרי שבו תשתמש קלינטון במרוץ לבית הלבן שהוזנק השבוע באופן רשמי. המוטו שלה ידגיש: טראמפ הוא איש לא יציב - כפי שכינה אותו שר ההגנה וראש ה-CIA לשעבר לאון פנטה. אסור שהאצבע שלו תהיה זאת שתכריע אם להשתמש או לא בנשק גרעיני. כשהיא מעודדת מתצוגת התכלית של הוועידה הדמוקרטית, יצאה קלינטון לצד סגנה המיועד טים קיים לחרוש את "רצועת החלודה", שם שוכנות כמה ממדינות המפתח בבחירות ובהן אוכלוסייה גדולה של פועלים לבנים, שלהם טראמפ מבטיח גדולות ונצורות.
מעמד זה נפגע קשות מהשינויים הגלובליים ומהסכמי סחר בינלאומי שעליהם חתמה וושינגטון, כולל ממשלו של אובמה. קלינטון תצטרך לשכנעם כיצד היא תוכל לשפר את מצבם הכלכלי - בין היתר בזכות העלאת משכורת המינימום, סעיף שאותו הכניסו אנשיו של סנדרס למצע המפלגה - מבלי להפוך את ארצות הברית למדינה מבודדת ובדלנית, כפי שמבטיח יריבה. בין תעשיות הרכב של מישיגן למכרות הפחם של אוהיו יוכרעו הבחירות הקרובות.
מרד הקצינים
לעבור את גיל 90 זה דבר חריג שלעצמו, במיוחד כשאתה דיקטטור שצריך לשמור על חושיו חדים לכל סכנה לשלטון שלא תצוץ. רוברט מוגאבה בן ה-92 שולט בזימבבואה מאז יצאה לעצמאות מדרום אפריקה ב-1980 ועם השנים הרס את כלכלתה וביצר את שלטונו, כשהוא סופג עוד ועוד סנקציות מצד המערב. בשנים האחרונות החל לפוג קסמו של הרודן, שהחל להתבלבל בנאומיו ולהתמוטט בציבור, ובאופן טבעי פתחו תומכיו ומתנגדיו בהכנות ליום שאחרי.
אם תשאלו את מוגאבה, הוא לא מתכוון לפרוש. הוא בכלל מבטיח כי יתמודד על כהונה נוספת ב-2018, כשיהיה כבר בן 95. לצד זאת, באופוזיציה טוענים כי מי שבאמת מושך בחוטים היא אשתו של השליט, גרייס מוגאבה בת ה-51, שנתפסת כמי שתמשיך אותו לאחר מותו וצוברת עוד סמכויות בשנתיים האחרונות.
מול הגברת הראשונה של זימבבואה קם פלג נוסף בתוך מפלגת השלטון, הנאמן לסגן הנשיא אמרסון מננגגוואה. המאבק התחדד בשבועות האחרונים, כאשר ארגון של ותיקי מלחמת העצמאות הפציר במוגאבה לפרוש לנוכח המשבר. גוף זה היה אחד מעמודי התווך של הנשיא ומקורביו האשימו את סגן הנשיא בהמרדת הקצינים לשעבר. מוגאבה כינה אותם בוגדים ואחד מראשי הארגון עומד לדין בגין פגיעה במשטר, אולם זהו לא האיום היחיד עליו.
החודש התקיימה מחאה עממית נדירה נגד השלטון, שאותה הוביל איש דת דרך הרשתות החברתיות. הכומר אוון מווריר שכנע רבים להצטרף לשביתה הכללית שארגן כשאנשים רבים נשארו בבתיהם ולא הגיעו למקום עבודתם במשך כמה ימים. הוא נעצר והואשם בבגידה ועל אף שבית משפט בבירה שחרר אותו, מאז דעכה המחאה.
מוגאבה, השליט המבוגר ביותר בעולם, הזהיר אותו ואת ראשי הכנסייה במדינה שלא להתערב בפוליטיקה, אחרת "יסתבכו בצרות צרורות". ללא יורש מוצהר, הוואקום שייווצר עם מותו של הדיקטטור הנוהג לאכול בשר פילים בימי הולדתו עלול לגרום להתפרצות אלימה בין הפלגים השונים במדינה הענייה.