יום השנה לחתימת העסקה הגרעינית בין חמש המעצמות וגרמניה לבין איראן (שחל ב-14 ליולי) לווה במאמרים אינספור על המאזן הבינלאומי החדש, בהערכות לגבי התנהלות איראן בעתיד וניתוח האתגרים הניצבים בפני הקהילה הבינלאומית וישראל בכל תרחיש הקשור להסכם ולתוקפו.
הביקורת העיקרית נגד ההסכם היא הרוח הגבית שהוא העניק לאיראן בהתנהלותה האזורית ובהמשך תהליך ההתחמשות שלה. זו הושמעה על בסיס ההנחה שהחתימה על העסקה תביא לשינוי המדיניות האיראנית משאלת לב יותר מאשר הנחה ריאלית.
חלק מהמבקרים הישראלים תוקפים את התנהלות ארצות הברית במהלך המשא ומתן ולאחר החתימה. כך, לדוגמה, מציין האלוף יעקב עמידרור כי "דרך התנהלות ארצות הברית עד לחתימה על העסקה מצדיקה את הפסימיות בישראל". לדבריו, "בדיעבד התברר שארצות הברית הייתה נחושה לא להשתמש באופציה הצבאית, בניגוד להבטחותיה, ולכן על ישראל להיות מוכנה לעשות בעצמה את הדרוש אם איראן תפנה לפצצה". דבריו מזכירים את התבטאויות ראש הממשלה, חלק משריו ו"מומחים" שחזרו והזהירו במהלך השיחות - כשנראה היה כי עמדת ישראל לא תילקח במלואה בחשבון כי "ישראל יכולה להגן על עצמה בכוחות עצמה".
השאלה עד כמה היו אפקטיביים איומי ישראל בתקיפה בשכנוע איראן להיכנס לשיחות או בשכנוע של האיחוד האירופי להכביד את עול הסנקציות אין לעת עתה תשובה ברורה. מכל מקום, האיום יוצר מצג שווא ועלול, במידה ויהפוך להנחת עבודה, להכניס את ישראל למצבים מורכבים. הוויכוח אם יש לישראל אופציה צבאית אמינה הינו פתוח, אך ברור שהממד הצבאי בחיסול הפצצה האיראנית הוא רק חלק מהיבטים הקשורים למדיניות. נאמר כך: ללא תמיכה אמריקאית רבת-מכלולים, יכולתה של ישראל להגן על עצמה בכוחות עצמה מוגבלת. אגב ,מבחינה זו, מצבה של ישראל אינו שונה ממצב מדינות רבות.
צודקים כל אלה הקוראים לפתיחתו בהקדם של דיאלוג עם ארצות הברית שיעסוק בהיערכות משותפת לתרחישים שונים הקשורים בהסכם. ניתן רק לקוות שאי-החפיפה באינטרסים של שני הצדדים לא יסכלו הגעה להבנות אופרטיביות.
אחד מהישגיה הגדולים של ישראל בנושא היה "שדרוג" הסוגיה הגרעינית האיראנית מעניין ישראלי לאזורי ולגלובלי. שינוי מודעות זה מילא תפקיד מכריע בצורך האמריקאי להגיע להסכם, גם אם זה לא ענה על כל צרכינו. התמודדות עם הגרעין האיראני גדולה על מידותיה של ישראל, ולכן במקום להניח שהיא יכולה להתמודד עם הבעיה בכוחות עצמה, ראוי שתמשיך למלא את התפקיד שאותו מילאה בהצלחה בשנות המשא ומתן: שמירה על מודעות בינלאומית לגבי האיום האיראני ואזהרה רלבנטית לגבי פעילות איראנית פוטנציאלית.
שמעון שטיין הוא שגריר בדימוס וחוקר בכיר במכון למחקרי בטחון לאומי