"היה לו רצון מסוים להבין את עצמו" כך הסביר אמש (שבת) פיטר לנגמן, מחבר הספר "למה ילדים הורגים: בתוך מוחם של יורים בבתי ספר", שנמצא בביתו של עלי סונבולי, שירה למוות בתשעה בני אדם במרכז הקניות "אולימפיה" במינכן. לנגמן, פסיכולוג שחקר במשך שנים רבות מקרי טבח שבוצעו על ידי נערים, אמר בריאיון לסוכנות הידיעות האמריקנית אי-פי כי "זה ממש נפוץ שיורים מנסים ללמוד על יורים אחרים".
כך, למשל, לנגמן ציין כי אדם לנזה בן ה-20, שירה למוות ב-20 ילדים ובשישה מבוגרים בבית הספר היסודי סנדי הוק בניוטון בשנת 2012, החזיק רשימה של יותר מ-500 מקרי רצח המוני עם פרטים רבים בנוגע למתקפות. גם אריק הריס, שביצע את הטבח בבית הספר התיכון בקולומביין, קולורדו, בשנת 1999, פיתח עניין ברוצחי המונים, וכתב עבודה על אדולף היטלר.
עוד בוואלה! NEWS:
זה היורה שרצח תשעה במינכן: "סבל מדיכאון והתעניין בטבח המוני"
האב הגיע להניח פרח בקניון שבו מת בנו: קורבנותיו של הנער הרוצח
מסע הירי במינכן: "עשרות אנשים נמלטו, אמרו שיש מישהו עם רובה"
לדברי לנגמן, "יש להם מחשבות על כך, והם רוצים לקרוא על אנשים אחרים שעשו זאת. בין אם זה כדי לשאוב השראה אני שונא להשתמש במילה הזאת, 'השראה' או למצוא מודל לחיקוי, מישהו לפעול בדומה אליו, קשה לומר בוודאות". הוא הוסיף: "לא ברור תמיד למה הם עושים זאת. אולי המשיכה שלהם, הרצון להיות הרוצח הגדול הבא, הם רוצים להיות קשורים לאנשים שהשיגו תהילה. עבור חלקם, התהילה היא בהחלט גורם משמעותי".
החוקרים במינכן הבהירו כי לא נמצאו כל ראיות העשויות להצביע על מניע פוליטי כלשהו, ומכריו של סונבולי, בן 18 המחזיק באזרחות גרמנית ואיראנית, סיפרו כי הוא סבל מבריונות בבית הספר והיו לו חברים מעטים. עם זאת, לנגמן ביקש להבהיר: "בריונות היא לא ממש גורם מרכזי, כמו שאנשים מנסים להציג אותו. עצם העובדה שהתנכלו למישהו לא מבדיל אותם מאחרים בבית הספר התיכון". לטענתו, קשה למדוד באופן מדויק את ההשפעה של התופעה.
"זה לא מאפיין מיוחד אלא יותר נורמלי", ציין. לנגמן הסביר כי גורמים משפיעים יותר כוללים הפרעות נפשיות, התמודדות עם המערכת הבית-ספרית, מצב קשה בבית ואף דחייה רומנטית. "להתמקד בבריונות מפספס כל כך הרבה גורמים אחרים", הבהיר.
ספרו של לנגמן מתאר מקרים של עשרה נערים שביצעו ירי המוני, ומתאר שלושה סוגים שונים של יורים פסיכופטים, פסיכוטיים ובטראומה. הספר נמצא גם אצל קארל פירסון, בן 18 שירה בתלמיד נוסף והתאבד בבית ספר תיכון בקולורדו בשנת 2013. ביומנו, כתב פירסון כי הוא פסיכופט ומתמודד עם תסביך עליונות. "אני חושב שהוא צדק, ואבחן את עצמו באופן מדויק, על פי הספר שלי", אמר לנגמן.
המחבר הבהיר כי הוא השתדל שלא לספק "הדרכה" ליורים פוטנציאליים, והוסיף כי הספר נועד להורים, ליועצים ולפסיכולוגיים. "רציתי להתרחק מזה לחלוטין", אמר, "כל העניין הוא למנוע ירי, לא לתת לאנשים עצות. יש פרק שלם על תמרורי אזהרה ועל מניעה". הוא הוסיף כי הוא נמנע מפרטים טכניים כלשהם, כולל הנשק שבהם השתמשו היורים, או תמונות כלשהן ממקרי הירי, או של היורים ושל הקורבנות.
