ראש הממשלה בנימין נתניהו לא התייחס לסערה שפרצה בשבוע שעבר בעקבות שידור תכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש בגלי צה"ל, אך מסתבר שכבר לפני כשלושה עשורים עורר המשורר הפלסטיני את זעמו. בנאום שנשא נתניהו ב-1988, עוד לפני שנכנס לכנסת, הוא השתמש בציטוט משיר של דרוויש כדי לבסס את הטענה לפיה שורש הסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו ההתנחלויות, בעיית הפליטים או היעדר מדינה פלסטינית, אלא סירובם של הפלסטינים ושל מדינות ערב להכיר בקיומה של מדינת ישראל.
"שומעים את הפלסטינים מתראיינים בתקשורת העולמית ובטלוויזיה הישראלית. הם אומרים 'אנחנו לא רוצים את הגדה המערבית, אנחנו לא רוצים את עזה - אנחנו רוצים את ישראל'. זה נאמר על ידי אנשים שמחובקים ומהוללים על ידי חלקים בתקשורת האמריקנית", אמר נתניהו, שבועות לאחר שעזב את תפקידו כשגריר ישראל באו"ם וכחודש לפני שנבחר לראשונה לרשימת הליכוד. דבריו נאמרו בנאום בפני בכירי הקהילה היהודית בארצות הברית בוועידת איפא"ק בוושינגטון במאי 1988.
לאחר מכן, הפנה נתניהו את תשומת לב הקהל לדרוויש, "המוכר ברבים כשר התרבות של אשף הפרטנר המושלם לשלום בעיני רבים", כלשונו. "הוא (דרוויש ט"ש) אמר: 'על כולכם להיעלם, גם המתים שלכם, קחו את המתים שלכם אתכם. הוציאו מהקברים את עצמות המתים'", טען נתניהו. בהמשך דבריו, התייחס לציטוטים של בכיר פלסטיני נוסף שהביע תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל, והדגיש בפני הקהל כי הדברים מוכיחים כי "מטרתם של הפלסטינים לא השתנתה. השאלה מעולם לא הייתה היעדר קיומה של מדינה פלסטינית, אלא קיומה של מדינה יהודית".
עוד בנושא:
יעלון נגד ליברמן: "הוא מנסה להפוך את גלי צה"ל לפראבדה"
עקב התכנית על המשורר הפלסטיני: ליברמן זימן את מפקד גל"צ לבירור
ליברמן ורגב תוקפים את שירי דרוויש שנלמדים כבר בספר האזרחות החדש
הנאום נישא בתחילת האינתיפאדה הראשונה, והמילים שאליהן התייחס נתניהו היו פרפרזה לשיר "העוברים בדיבור העובר", שדרוויש פרסם כמה חודשים קודם לכן ובו קרא למדינת ישראל להסתלק מאדמות הפלסטינים. "לכו לאן שתרצו, אבל לא בינינו/ בשום אופן! הגיע הזמן שתסתלקו/ שתמותו היכן שתרצו/ אבל לא בינינו/ צאו מכל דבר/ צאו מפצעינו, מאדמתנו/ צאו מהיבשה, מהים, מהכול", כתב. לשיר נפוצו כמה תרגומים מערבית, ובכולם כלל אינו מופיע המשפט "קחו את מתיכם", שצוטט בטעות פעמים רבות בימים ההם ובו השתמש גם נתניהו. ככל הנראה, הצירוף הנפוץ נולד מחיבור השורות "ש??או? א?ת ש??מו?ת?יכ?ם", ו"ת?מו?תו? ב??מ?קו?ם ש??ת?ר?צו? א?ך? א?ל ת??מו?תו? ב??ינ?ינו?".
מילותיו של דרוויש עוררו ויכוח במערכת הפוליטית הישראלית על רקע האירועים האלימים שפרצו ברחבי יהודה ושומרון. אפילו ראש הממשלה דאז יצחק שמיר הקריא אותו מעל בימת הכנסת. בימין פירשו את המילים כקריאה לטיהור אתני וכסימן לכך שמטרת האינתיפאדה היא גירוש היהודים מכל המדינה. בשמאל השיר הוגדר "סטירת לחי" למאמצים לשכנע שיש פלסטינים מתונים שעמם ישראל יכולה לנהל שיח. דרוויש, מצדו, התעקש שהפרשנות מוטעית, וטען כי הוא מכיר בישראל וקורא לנסיגתה מהגדה המערבית ומרצועת עזה בלבד. שנים לאחר מכן התנער מהשיר ואמר כי אינו מייצג את כתיבתו.
בשנת 2000 חזר השיר להסעיר את מסדרונות הכנסת, כששר החינוך באותה תקופה יוסי שריד הצהיר על שילובו של דרוויש בתכניות הלימודים. ההחלטה גררה מחאה ציבורית ופוליטית רמה, והגיעה עד כדי הצבעת אי אמון בממשלתו של אהוד ברק, שלא צלחה. גם אז, האופי האלים של חלק משיריו של דרוויש עמד בלב הדיון במליאת הכנסת.
ח"כ יוסף (טומי) לפיד הוא זה שהתייחס לשיר באותו דיון, ואמר כי "בנוסח האמיתי כתוב גם: 'קחו את השמות שלכם'. זה רעיון מקורי מאוד, אבל יש לו שורש בשירה העברית 'לכל אדם יש שם'. זה שיר של זלדה, שיר שמדבר על כך שלכל אדם יש שם, והשם זה אביו, והשם זה אמו, והשם זה ביתו והשם זה חלומותיו. ואז בא המשורר הלאומי הפלסטיני ואומר: 'קחו את השמות שלכם'. ואז בא שר החינוך של מדינת ישראל ומכניס את האיש הזה בכוח לתכנית הלימודים". כיום, נוהג ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) להקריא את השיר במליאת הכנסת מפעם לפעם.