תלמידי המכינות יצעדו במחאה על דברי הרבנים: "תפיסת עולם חשוכה"

דבריו של הרב יגאל לוינשטיין, ראש המכינה הקדם צבאית בעלי, ממשיכים לעורר סערה: יוזמה חדשה בפייסבוק קוראת לבוגרי מכינות להגיע בהמוניהם למצעד הגאווה ביום חמישי בירושלים, במחאה על דבריו. וכן, על רקע ביקורת עזה על התגובה הרפה של ראשי המכינות לנאומו של הרב, ומתיחות סמויה בין המכינות הדתיות לחילוניות.

"אנחנו רוצים לבנות חומת מגן מפני הדברים של הרב לוינשטיין", אמר נתנאל גוזלן, בוגר מכינת נחשון, בשיחה עם וואלה! NEWS. גוזלן ושני חבריו, אמיר שדמי ונמרוד גורנשטיין, פתחו עמוד בפייסבוק הקורא לבוגרי מכינות להגיע למצעד הגאווה כדי לחזק את קהילת הלהט"ב, לנוכח הסערה האחרונה. "אתמול בבוקר עלה העמוד לאוויר בעקבות ההתבטאויות של הרב יגאל לוינשטיין, החלטנו לצאת באמירה נגדו ונגד מה שהוא מסמל – תפיסת עולם חשוכה", הסביר גוזלן.

מחאתם של בוגרי מכינות, ובתוכם גם בוגרי מכינות דתיות וכאלו שלמדו במכינה הקדם צבאית, צמחה דווקא בגלל התגובה הרפה, כלשונם, של מועצת המכינות הקדם צבאיות, שלא מיהרו לצאת נגד דבריו של הרב לוינשטיין, לפיהם הומואים ולסביות הם "סוטים". בין הנימוקים שעולים בשיחה עם בוגרי מכינות קדם צבאיות, ניתן למצוא את הסולידריות בין ראשי המכינות ואת החשש מפני פילוג בין המכינות הדתיות לחילוניות.

"הרקע של הסיפור התחיל מהתגובה של מועצת המכינות, שלהרגשתנו הייתה קצת 'רכה'. נוצר כאן פער בין הציפייה של בוגרי מכינות חילוניות לתגובה על חציית קו בדברים של הרב לוינשטיין. גם בתוך העולם הזה יש כללי מסגרת והתחושה היא שנחצה כאן קו. לאור הקונסטלציה של מועצת המכינות הקדם צבאיות, הייתה ציפייה שראשי המכינות יקימו קול צעקה וייצגו אותנו באיזשהו מקום. התחושה היא שהציפייה הזו לא נענתה מספיק בצורה ברורה. התחושה היתה שצריך להיות חדים ובועטים ולומר אמירות ברורות", הסביר שדמי, בוגר מכינת רבין בקרית טבעון, שעומד מאחורי דף הפייסבוק ביחד גוזלן וגורנשטיין.

"הם חיים את המפעל המשותף הזה ביחד, וזה לא נעים לצאת אחד נגד השני. יש כאן הבדלים בגישות בין ראשי המכינות לבין התלמידים", הוסיף שדמי. "הרבה פעמים התגובה שלהם הייתה בין עדינה לרפה".

ואולם, בניגוד לקו הזהיר יחסית של ראשי מכינות קדם צבאיות, כאמור, ניכרת תסיסה של ממש בקרב תלמידים ובוגרים. אחת הסוגיות שעולות בשיחה עמם היא ביקורת על חוסר הזהירות של הרב לוינשטיין על רקע גילם הצעיר יחסית של תלמידי המכינות. "מכינות זה גיל סופר קריטי, שבו אנשים יוצאים מהארון ומגלים את הזהות המינית שלהם והדברים כרוכים אחד בשני", אמרה רחלי רמברנדט, בוגרת במכינת מיתר ופעילה במסגרת המכינה הירושלמית בשכונת קריית יובל בירושלים.

את אחת הדוגמאות הכואבות לדבריה ניתן למצוא בסיפורו של יעקב שטהל, הומוסקסואל ובוגר של המכינה הקדם צבאית הדתית "קשת יהודה" ברמת הגולן, שמתגורר כיום ביישוב בית אל. "אחוז ההתאבדויות בקרב נוער להט"בי גבוה מזה שבאוכלוסיה הכללית. לדברים שרבנים אומרים בציונות הדתית יש השפעה. זה משפיע על אותו נער מתבגר שמבין שהוא שונה. הוא מפוחד ומלא שנאה עצמית ורק רוצה שיחבקו אותו ושהוא בסדר ושלא קרה כלום. הם צריכים בדבריהם".

שטהל, שגדל בבית דתי, מסביר כי הוא מוכן לקבל דיון הלכתי בסוגיה, אולם לא כזה שמשלב כינויי גנאי ודחייה מקהילת הלהט"ב. אני חולק על הקהילה הגאה בהמון תחומים, למשל שמי שמתנגד לנישואים חד מיניים הוא הומופוב, אבל יש הבדל בין דיון הלכתי לבין לכנות את זה תועבה. אני לא מדבר על העניין של הסתה והרצח במצעד הבא אלא על הנער הלהט"בי הדתי והלא דתי שקורא את הדברים האלו, ומבין שהוא חולה נפש".

שטהל עצמו הלך בעבר לטיפולי המרה, וסבור כי רבנים התומכים בטיפולים אלו לא מודעים לנזק הנפשי שהם עשויים לגרום. "אני עשיתי טיפולי המרה בגיל 18 והנושא הזה לא מספיק מדובר - לא בציבור הדתי ולא בציבור החילוני, שזה פשוט לא נוגע אליו. היד של רבנים נורא קלה על ההדק בשליחה לטיפולי המרה, וזה יוצר טראומות נפשיות".

גם היא רואה בפרשה מעין קו פרשת מים בין מכינות קדם צבאיות למכינות חילוניות, וסבורה שעל ראשי המכינות החילוניות לנצל את ההזדמנות שנקרתה בדרכם ולהביע עמדה ברורה בנושא. "יש 42 מכינות, מתוכן 23 חילוניות שגדלות כל הזמן. דווקא המכינות הדתיות, שכבודן במקומן מונח, הן כבר לא הרוב. יש מתח בין מכינות כלליות לדתיות בהקשר זה. יש שיח אחר בנוגע ליהדות ולחשיבות של היהדות. יש זרמים שונים ודעות שונות".

חלק מהבוגרים מספרים כי דבריו של הרב לוינשטיין מעוררים גם מתיחות מסוימת בין מכינות חילוניות או מעורבות למכינות דתיות. "הדברים של הרב לוינשטיין יכולים להעמיק את הפער בין המכינות אבל הוא גם יכול להיות הזדמנות למכינות החילוניות להביע עמדה יותר ברורה ודומיננטית. בתוך המכינות החילוניות יש מחנות – יש כאלו שהן בדגש להכנה לצבא וליישוב הארץ ובדגש על זהות יהודית, ויש מכינות, כמו מכינת רבין, שהן בדגש אקטיביסטי חברתי וקהילתי ופחות בזהות היהודיות", סיפרה רמברנדט.

"הדברים של הרב לוינשטיין יכולים להעמיק את הפער בין המכינות אבל הוא גם יכול להיות הזדמנות למכינות החילוניות להביע עמדה יותר ברורה ודומיננטית. בתוך המכינות החילוניות יש מחנות – יש כאלו שהן בדגש להכנה לצבא וליישוב הארץ ובדגש על זהות יהודית, ויש מכינות כמו מכינת רבין שהן בדגש אקטיביסטי חברתי וקהילתי ופחות בזהות היהודיות", הוסיפה.

הסערה שעוררו דבריו של הרב לוינשטיין לא מתרחשת בחלל הריק. הסערה סביב קיום מצעד הגאווה בבאר שבע ורציחתה של שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים, הפכו את הנאום של ראש המכינה בעלי, המכינה הקדם צבאית הראשונה שהוקמה בישראל, לנפיץ במיוחד.

"מה שקורה בימים האחרונים בעקבות הדברים של הרב לוינשטיין, המצעד בבאר שבע, הרצח של שירה בנקי – כל אלו הפכו את המצעד לסמל, יותר מכל שנה. הדברים של הרב לוינשטיין לא קוראים לרצח, אבל הם מוכיחים שלא התקדמנו הרבה. לקרוא לאנשים סוטים ולומר שהם צריכים לקבל טיפול תרופתי זה מאוד חמור, במיוחד כשמדובר בראש מכינה מאוד מכובדת ששותפה למועצת המכינות", אמרה שירה גילה, בוגרת המכינה "אדרת" ורכזת בוגרים של המכינה הירושלמית בקריית יובל.

"אנחנו לא יכולים לשבת מהצד ולשתוק. לא מדובר בפליטת פה, אלא במה שהוא חושב. אנחנו רוצים לומר שזה מחוץ לחוקי המשחק. יש תרעומת גדולה וכעס גדול על זה שדברים כאלו עדיין נאמרים, ועוד בכזו קלות דעת ובפומבי. אנחנו רוצים לומר שגם לפלורליזם יש גבול".

גם גילה וגם בוגרים נוספים סבורים כי אופיו הייחודי של המצעד הירושלמי, הנחשב למתון יותר, עשוי להפוך אותו לאירוע מכונן, בוודאי על רקע השבועות האחרונים. "אני מקווה מאוד שיבואו הרבה אנשים. בניגוד למצעד התל אביבי, יש כאן באופן פוטנציאלי קהל יותר הטרוגני. קהל דתי, מהפריפריה וממקומות שונים. אני מאוד מקווה שהעירייה תחבק אותם ושהם יקבלו הכרה משמעותית", אמרה. "התשובה היא במספרים, סיכם שדמי. "אנחנו נגיע, נצעד. הגיע הזמן להרים קול צעקה".