גם מתנגדי הולנד לא יודעים איך עוצרים אתאיסט השועט עם משאית

כמדי יום הבסטיליה, ביום חמישי שעבר העניק נשיא צרפת פרנסואה הולנד ריאיון מיוחד לתקשורת מארמון האליזה. בין ניסיונותיו להגן על פועלו לקראת הבחירות בשנה הבאה, הכריז מנהיג המפלגה הסוציאליסטית כי מצב החירום שנמשך מאז המתקפה בפריז בנובמבר האחרון לא יוארך שוב.

הנשיא סיכם את יורו 2016 שעבר בשלום מבחינה ביטחונית – הגם שהנבחרת המקומית נחלה אכזבה בגמר – חרף כל ההתרעות החמות שהשמיעו סוכנות המודיעין ברחבי העולם מפני כוונות של ארגוני טרור לנצל את ריכוזי האנשים ולפגוע במטרות רגישות.

הולנד, שמצבו עגום ביותר לפי הסקרים, נימק את ההחלטה לבטל את מצב החירום המעניק סמכויות נרחבות לרשויות ומגביל חירויות שונות בכך "שאי אפשר להאריכו לנצח, אין בזה הגיון". לאחר שסקר את רחובות פריז במצעד הצבאי השנתי העובר בשדרות השאנז אליזה לרגל יום הבסטיליה, הגיעו אלפי בני אדם לחגיגות דומות בעיר ניס. לקראת סיום האירוע, כשמופע הזיקוקים הגיע לתומו, שעטה משאית במהירות של מאה קמ"ש לאורך הטיילת ודרסה עשרות רבות של בני אדם.

הולנד חזר בו כאילו מעולם לא נאמרו הדברים. התגובה המידית הייתה הארכת מצב החירום ושליחת כוחות נוספים לרחובות ניס, שהיא ממילא אחת הערים המאובטחות והמרושתות ביותר בצרפת. הנשיא הבטיח להגביר את התקיפות נגד דאעש בעיראק ובסוריה ושלוח את נושאת המטוסים שארל דה גול לים התיכון - צעדים שכבר נקט מאז נובמבר והניבו מעט מאוד פירות.

דודו של מוחמד אל-חווייג' בוהלאל סיפר כי פעיל אלג'יראי של "המדינה האסלאמית" שטף את מוחו בשבועיים האחרונים עד שגמלה בידיו ההחלטה לרצוח עשרות אזרחים. עוד חיילים ברחובות לא היו יכולים לנחש שנהג משאית מתכנן לשעוט ומה שמציע הולנד הוא בעצם אותו מתכון שלפיו פעל מאז ינואר אשתקד, אז החל גל הטרור עם הטבח ב"שרלי הבדו" ורצח בני הערובה היהודים בהיפר כשר.

הקיבעון המחשבתי של הולנד, שנראה חסר אונים בהצהרותיו אחרי הפיגוע בניס, עלו לו ולמפלגתו בפופולריות. התמיכה בנשיא נמצאת בשפל חסר תקדים ורק 30% מהציבור מאמינים שהוא מסוגל להתמודד עם הטרור. לאחר המתקפות הגדולות הקודמות בפריז, כמחצית מהציבור סבר שמנהיג המפלגה הסוציאליסטית מסוגל לעצור את הפיגוע הבא.

אחרי המתקפה המשולבת בפריז בנובמבר האחרון, הציגה הממשלה שורת צעדים תקיפים דוגמת שלילת אזרחות למורשעים בטרור בעלי אזרחות כפולה - אך בשל התנגדות עזה בקרב חברי מפלגת השלטון היא נפלה.

דוח נוקב של ועדת חקירה פרלמנטרית שפורסם בתחילת החודש קבע בין היתר כי עודף הסוכנויות והבירוקרטיה פוגמים ביכולות המודיעין להתחקות אחרי חשודים פוטנציאליים וכי יש לקבץ אותם לגוף אחד, בדומה לזה שפועל בארצות הברית. עד כה, לא נרשמה התלהבות ניכרת מצד הממשלה לאי אילו מההמלצות.

התסכול והייאוש של התושבים בלט במיוחד כשראש הממשלה מנואל ואלס הגיע לניס כדי להשתתף בדקת דומיה ארצית לזכר הקורבנות. ואלס, שבניגוד להולנד אזר אומץ בבואו לעיר האבלה, ספג קריאות בוז מצד חלק מהמשתתפים שאף קראו לו "רוצח" ו"שקרן". ראש הממשלה לא הגיב. הוא כבר הודה בפני האומה כי עליה להתרגל לחיות עם הטרור ולא להיכנע לו.

זהו לא המסר שרוצים לשמוע, אך גם השבוע חזר על כך ואלס בנאום בפרלמנט על הארכת מצב החירום. יהיו עוד מתקפות הבהיר - ואין פתרונות קסם לכך. בדבריו רמז למפלגות הימין, שלא המתינו אפילו לתחילת ימי האבל כדי לתקוף את הממשלה. ניקולא סרקוזי, הדמות המובילה לשוב לכס הנשיאות, טען כי אי אפשר לבכות על קורבנות מדי חצי שנה וכי יש לספק תשובות. החזית הלאומית, מפלגת הימין הקיצוני של מארין לה פן, דרשה משר הפנים ברנר קזנוב להתפטר בשל סדרת הפיגועים בשנה וחצי האחרונה.

בני משפחתו של בוהלאל סיפרו כי הוא מעולם לא הלך למסגד וכי הוא נהג לשתות אלכוהול, לאכול חזיר ולצרוך סמים - סממנים שאינם אמורים להדליק נורה אדומה בשום סוכנות מודיעין, אלא אם יש מי שסבור שרצוי לפקח על כל מיליוני המוסלמים הגרים במדינה 24 שעות ביממה.

ככל הידוע, המחבל לא היה מעורב בפעילות ג'יהאדיסטית ולכן לא הופיע ברשימות המעקב. חמישה בני אדם מואשמים שסייעו לו בצורה כזאת או אחרת בתכנון הפיגוע, אך מהפרטים ששוחררו עד כה בידי התביעה לא עולה כי התקיימה רשת מתוחכמת שפוספסה בידי שירותי המודיעין, אלא בהתארגנות חובבנית שאחריה כמעט בלתי אפשרי להתחקות.

מחדל האבטחה בניס היה מצוי ברמת הביצוע - לפי דיווחים שונים, לא הוצבו מחסומים מבטון בטיילת כדי למנוע אפשרות של פיגוע דריסה - אבל ברמת הסיכול, איש לא יודע להסביר כיצד ניתן לעצור אתאיסט שהופך את עורו בתוך זמן קצר ומחליט להשתמש בכלי רכב ככלי נשק.

במקום להפוך את צרפת למדינת משטרה אורווליאנית, הולנד ויורשו יכולים לפעול מחוץ לקופסה שאינה הוכיחה את עצמה. טיפול בכר הפורה שבו גדלים הקיצונים מבית - עוני וחוסר שילוב - עשוי לצמצם את התופעה, גם אם בטווח הארוך. רבים מהמחבלים המקומיים שביצעו פיגועים במדינה בשנים האחרונות היו פושעים קטנים, שעברו הקצנה דתית לאחר שנותרו במעגל האלימות והפשע.

כמעט 11 שנה חלפו מאז המהומות בפרברי פריז, שבמהלכן הוציאו צעירים מוסלמים את תסכולם כלפי הממשלה והרשויות. עם זאת, לא הרבה נעשה מאז כדי לסייע לצעירים המובטלים שלא מוצאים את מקומם בחברה ונשטפים ביתר קלות בשנאה. פריסת אלפי לובשי מדים ברחבי המדינה היא תמונה שמצטלמת היטב, אך לא חלופה לטיפול בבעיות החברתיות של המוסלמים במדינה.