פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חילונים, תנו לנו את הזמן להתמודד עם המציאות החדשה

      יש יהודים שאינם שומרים שבת, ויש יהודים שלא שומרים כשרות, ויש כאלה שעוברים על האיסור התנ"כי של משכב זכר. גם אם אינם הולכים בדרכה של תורה, הם עדיין אחינו ואחיותינו. זה הזמן של הציבור הדתי להתמודד עם היהדות, במקום לברוח ממנה. דעה

      חילונים, תנו לנו את הזמן להתמודד עם המציאות החדשה
      צילום: ישיבת הגולן, עריכת וידאו: ניר חן, עריכת תוכן: לירן מוסלי ברן וסיגל סיריוס, תחקיר: אסתי סדקה ועומר שליט, הפקה: ניצן ליבנה

      בסרטון למעלה: אולפן וואלה על שערוריית אייל קרים

      כתבתי ומחקתי את הקטע הזה כל כך הרבה פעמים. שלחתי אותו לכל כך הרבה אנשים ועדיין הוא לא נראה לי שלם. עבורי, כאדם דתי, לצד חיים של קדושה, תורת ישראל וההלכה היהודית יצרו לנו אתגרים לא פשוטים. צריך לקרוא לילד בשמו - יש בתורה דברים שבעידן הנוכחי קשה לנו מאוד לשמוע - כמו איסור משכב זכר או ההיתר לקחת אישה בשבי ולהינשא לה.

      כשהרב אייל קרים נשאל שאלה לגבי סוגיית "אשה יפת תואר" הוא רצה לומר - יודע אני שהתורה אומרת משהו לא פשוט, ואני מנסה להתמודד עימו במציאות של היום. כשנשאל לגבי סוגיית הקהילה הלהט"בית, ענה באותה הרוח - זה אסור, ועכשיו אני אנסה להתמודד עם זה. הוא לא התיר את זה, כי אי אפשר לסתור דברי תורה, אבל הוא חיפש את הדרך לחיות עם זה באופן מכובד ומכבד. הוא מצא את המקום סביב השולחן גם למי שלא חי לפי תפיסת עולמו. זו גישה של אדם אמיץ.

      סא"ל הרב אייל קרים (יח"צ , ניר אריאלי, "במחנה")
      ואולי הוא בעצם אדם אמיץ? הרב אייל קרים (צילום: ניר אריאלי, "במחנה")

      הרב יגאל לוינשטיין לא בוחר להתמודד. במקום לפעול לפי העקרון "חביב אדם שנברא בצלם", במקום לדון אדם לכף זכות, הוא בעט קבוצה מחוץ לגדר. הומואים הם סוטים, והם משתלטים לנו על הצבא. אסור לתת לסוטים להשתלט עלינו, אסור לשמוע את דעתם. זו אינה גישה המתמודדת עם המציאות. תלמידיו של הרב לוינשטיין משמשים בתפקידי מפתח במדינה ובצבא. מן הסתם הם משרתים עם הומוסקסואלים, אבל כשהם פונים אליו הוא לא מתמודד, אלא הוא מוקיע: הם סוטים, הם מאיימים עליכם, ותזכרו את זה בפעם הבאה שאתם מסתערים והם לצידכם. במקום להתמודד עם המציאות - הוא בוחר לברוח ממנה.

      יש לי חברים שאינם שומרים שבת, וגם חברים שאוכלים לא כשר, ואחרים שגרים ביחד לפני החתונה. לכולם החברה היהודית מאז ומעולם הייתה מאוד סלחנית. חיבקה אותם ומצאה את הדרך להכיל אותם ולא לבעוט אותם החוצה. כי "אין לך אדם שאין לו שעה" וכי "ישראל אף על פי שחטא – ישראל הוא". כך צריך להיות היחס כלפי כל אחד ואחת שלא הולכים בדרכה של תורה. גם אם הם לא באותה דרך שלנו, הם עדיין אחינו ואחיותינו.

      ושלא תטעו - יש גבולות. ויש דרך חינוכית. אני נגד טשטוש של זהויות וחושב שהחברה המודרנית לקחה את זה צעד קדימה יותר מידי. ועם זאת, כשזה מגיע ממקום פנימי ועמוק, אז אני משאיר את הבחירה אצל כל אדם לעצמו - אם ייבחר להילחם בנטיותיו או לא. איך יבחר לעשות זאת - זה כבר עניין שלו.

      כן, יש הרבה נושאים שמעוררים מחלוקת בחברה הדתית. השבת, מיהו יהודי, הומוסקסואליות, שיוויון לנשים. אני מצפה מהחברה החילונית, ובמיוחד מהתקשורת, לתת לנו את הזמן הנדרש כדי להגיע לבירור הפנימי בסוגיות הנ"ל. מצד שני אני יודע שעד שייגמר הבירור הזה ייפגעו הרבה מאוד אנשים, ועל כל אחד ואחת מאיתנו מוטלת האחריות האישית והקבוצתית לנסות לעשות הכל כדי למנוע את הפגיעה הזו.

      ומילה אחרונה על הנאום הזה – אני מקווה שלא מדובר בציון דרך נוסף בהיפרדות של הציבור החרד"לי והציבור הדתי לאומי. המכינה בעלי, שמגדלת את טובי בחורינו, תצטרך לבחור אם פנינו להיפרדות או לחיבור. כמי שמכיר ומוקיר את הרב אלי סדן, הצד השני בפאזל, אני מקווה ומאמין שהבחירה תהיה נכונה, ותהווה סממן ליהדות המחברת שהוא מנחיל בעם ישראל כבר עשרות שנים.

      חנן רובין הוא חבר מועצת העיר ירושלים ומחזיק תיק הצעירים מתנועת 'התעוררות'