מוחמד אל-חווייג' בוהלאל, שדרס למוות ביום שישי בלילה לפחות 84 בני אדם בטיילת של ניס בריביירה הצרפתית, הצליח לפרוץ את מעגל האבטחה ולחדור לשטח שאמור היה להיות סטרילי, בעת חגיגות יום הבסטיליה ההמוניות. על פי הדיווחים, בוהלאל אמר לשוטרים בכניסה למתחם כי הוא מוביל גלידה, לחלק לקהל הרב, ומאותו רגע דרכו הייתה פתוחה לבצע את הפיגוע האכזרי.
מהרגע שהחל את מסע ההרג שלו ועד שנעצר, באמצעות ירי של אחת השוטרות במקום, חלפו דקות ארוכות, שבהן הספיק לגמוע מרחק של כשני קילומטרים. כשמדובר בניסיון לעצור פיגוע טרור, כל שנייה חשובה. זמן יקר מאוד חולף עד שנופל האסימון, ומתברר כי לא מדובר בתאונת דרכים קשה, אלא במחבל שדורס אזרחים בכוונה תחילה.
פיגוע בחגיגות יום הבסטיליה - סיקור מיוחד:
המחבל מהפיגוע בניס: "נהג שליחויות מוסלמי שנעצר מוקדם יותר השנה"
נשיא צרפת: "האויב ימשיך להכות בכל מדינה שמקדשת את החירות"
כוחות צבא בלב העיר, בתי הקפה נטושים: ניס אוספת את השברים
גם לנוכח העובדה שמניעיו של בוהלאל טרם התבררו, ועל אף שארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) קיבל אחריות למתקפה בדיווח בסוכנות הידיעות המזוהה עמו, נדמה כי צרפת עוד לא הפנימה את הצורך בדרכי התמודדות חדשות עם הטרור מבית, שהן מגוונות ומורכבות. פריז עדיין שקועה בחלום החופש, ומסרבת להפנים כי נדרשים שינויים קיצוניים בתפיסת ביטחון הפנים, על מנת לבלום את פיגועי הטרור שנועדו לזרוע פחד בקרב האזרחים ולשבש את שגרת החיים.
לאחר הפיגוע, עיני הציבור נשואות אל המנהיגים, מתוך ציפייה שימצאו את הפתרון לטרור ויביאו תשובה מידית. האזרחים דורשים לדעת כיצד לשוב לשגרת חייהם, ובמקביל להעלות את רמת הביטחון ברחובות. תקיפות נוספות נגד דאעש בסוריה ובעיראק, כפי שהציע הנשיא פרנסואה הולנד, לא הן שיפתרו את תחושת הביטחון של האזרחים או את איום הטרור.
המדינאים וראשי מערכת הביטחון נדרשים להעמיק את ההבנה כי המציאות שאותה הכירו עד לשנים האחרונות השתנתה, והגישה חייבת להשתנות בכמה רבדים למרות הקורבן ההכרחי של חופש אזרחי מוחלט. פריז חייבת למצוא את האיזון בין החירות לבין המשימות הקלאסיות של גופי הביטחון, אחרת הטרור ינצח.
יש להרכיב מגוון פרופילים שיסייעו בהרחבת המאמץ לאיתור מפגעים בודדים, ולהחמיר את ההתמודדות עם חברים בהתארגנויות קיצוניות ובקבוצות בעלות זיקה לאלימות ולטרור. כמו כן, יש להיפרד מקו המחשבה לפיו מה שאירע בעבר בהכרח יעזור על עצמו, ורק לכך יש להיערך. במקום זאת, חשוב להבין היכן קיימות פרצות וכיצד ניתן לספק מענה שלם למגוון רחב של פעולות טרור אפשריות.
אלא שהאתגר האמיתי הוא פסיכולוגי. ההבנה שפיגוע שכזה הוא אפשרות ממשית גוררת ציפייה מהאזרחים לגלות ערנות ולהיות מודעים לתרחישים האפשריים. כך, בפיגוע בניס, רוכב אופנוע מיהר להתערב וניסה לשווא לעצור את הדורס.
בנוסף לכך, ייתכן כי האווירה שנוצרה אחרי משחקי אליפות אירופה בכדורגל, שעברו בשלום תחת אבטחה כבדה במיוחד, הכניסה מעט שאננות בקרב היחידות השונות, והאווירה הייתה משוחררת יותר מבעבר. על אף שקל מאוד לשפוט את האחראים על מעגלי האבטחה במקום, השינוי בתחום הוא חלק מתהליך מערכתי רכב יותר ומורכב מאוד.
אירוע המוני שכזה חייב להיות מבודד, וכניסה של גורמים בעלי פוטנציאל לפיגוע ודאי של משאית בכביש הראשי חייבת להימנע. באירוע כזה, גם לאחר שמעגל האבטחה נפרץ, יש לכוחות הביטחון את היכולת למנוע אסון גדול יותר, באמצעות שימוש במערכת כריזה שתזהיר ותכוון את הציבור ובאמצעות נתיבי מילוט מוגדרים מראש, למשל. צלפים שיוצבו על גגות המבנים וכוחות בכוננות באזור כולו הם אמצעים נוספים שיכולים לסייע בהתמודדות עם אירוע קשה שכזה.
