אלפי אנשים חצו השבוע עם עלות השחר את הגבול מוונצואלה והסתערו על קולומביה. זאת לא הייתה פשיטה צבאית, אלא נהירה של תושבים מיואשים שחיפשו לרכוש מזון ומוצרי יסוד במחירים שפויים. בימים אלו חווה המדינה משבר כלכלי ופוליטי חריף, שהביא למחסור חמור באוכל, בתרופות ובפריטים אחרים, ולאינפלציה מרקיעת שחקים.
לכל הטורים הקודמים של חוץ מזה
אותו אקסודוס שניצל את פתיחת מעבר הגבול בין ונצואלה לקולומביה למשך 12 שעות התרחש כשבוע לאחר שמאות נשים פרצו את מעברי הבידוק בין שתי המדינות כדי להצטייד במוצרים החסרים בארצן, תוך שירת ההמנון הלאומי של ונצואלה וחוסר המעש של כוחות הביטחון.
זה כמעט שנה שהגבול נותר סגור במטרה למנוע חדירה של מיליציות ושל קרטלי סמים מקולומביה לוונצואלה ואולי אף יותר חשוב לעצר את הברחת המוצרים המסובסדים בידי קראקס לשוק השחור במדינה השכנה. בתקופה האחרונה, המצב יוצא משליטה.
התורים מחוץ לחנויות במדינה הולכים ומתארכים כשהאזרחים נאלצים להמתין שעות ארוכות כדי לנצל את המכסה שהקצו להם הרשויות. כנופיות חמושות מנצלות את האנרכיה ושודדות את האזרחים המצטופפים, בזמן שמעשי הביזה של תושבים המנסים להאכיל את משפחותיהם הולכים ומתפשטים.
נחשולי האדם שמשתרכים בכניסה לחנויות השונות לא רק הפכו לדבר שבשגרה, אלא גם לזירת מוות. ב-12 החודשים האחרונים, שבמהלכם הידרדר המצב בוונצואלה עוד יותר, כ-25 בני אדם נהרגו בתורים המזכירים את אלו שנוצרו בערוב ימיה של ברית המועצות. בין היתר, ילדה בת ארבע נהרגה מירי לאחר שנקלעה לקרב בין כנופיות, אישה בת 80 נרמסה למוות כשהתור הארוך הפך להמון זועם שבזז מכל הבא ליד וצעיר בן 25 נורה כשסירב למסור את הטלפון הסלולרי שלו לשודדים בזמן שהמתין מחוץ לחנות.
את הקטסטרופה שמתחוללת במדינה אפשר למדוד לפי משך הזמן שבו נאלצים האזרחים לעמוד בתורי הענק הקיימים גם בשכונות המבוססות בבירה קראקס. לכל התושבים, כולל לילדים, מוקצים יומיים בשבוע לערוך קניות שבמהלכם הם משתמשים במספרי הזהות שלהם וחלקם מזייפים תעודות כדי לזכות ביום נוסף למלא את מקרריהם וארונותיהם הדלילים. כל אחד יכול לרכוש שתי יחידות בלבד מכל מוצר שהוא זקוק לו ומטבע הדברים הביקוש הגבוה ביותר הוא לאוכל. לפי מחקר של אוניברסיטת סימון בוליבאר, תשעה מתוך עשרה בני אדם לא יכולים לקנות מספיק מזון, שמחיריו הגיעו לרמות אסטרונומיות. מהכספומטים ניתן למשוך רק שמונה דולרים בכל יום ומרבית התושבים ממעטים להשתמש במזומן ומסתמכים על כרטיסי אשראי, גם בבואם לרכוש מיץ תפוזים בדוכנים מאולתרים.
הוונצואלי הממוצע מבזבז 35 שעות בכל חודש על קניית מזון ולכן אין זה מפתיע שפרק הזמן המייגע פיתח חיים משל עצמו. לפני כמה חודשים צעירה בת 21 שהייתה בהריון מתקדם ולא היתה יכולה לוותר על התור לקניית עופות בעיירה אל טיגרה, נתקפה צירים תוך כדי המתנה וילדה בסיועו של עובד בסופר. בתור בן שמונה שעות לרכישת נייר טואלט בבירה נצפה ילד בן שנה עושה את צעדיו הראשונים, לקול תשואותיהם של הזרים שהפכו כבר למכרים. תלמידי בית ספר פותרים שיעורי בית ונערים ונערות מחליפים מספרי טלפון.
השהות האבסורדית הזאת תחת השמש היוקדת הולידה גם מערכת עסקית אוטונומית, מאחר שאזרחים רבים הבינו כי לא משתלם להם להגיע לעבודה. לפי הערכת קרן המטבע העולמית, רמת האינפלציה עד לסוף השנה תהיה 720%, וכששכר המינימום הוא פחות מ-15 דולר בחודש, הכסף לא שווה כמעט דבר. התוצאה היא חזרה לכלכלת שוק פרימיטיבית, שבה אתה סוחר במוצר אחד תמורת מוצר אחר שאין לך צורך בו. אחרי שהרגיעו מעט את קיבתם, ביתר הפריטים הם יכולים לסחור בשוק השחור ולקבל כסף "אמיתי", שבאמצעותו הם ינסו לעזוב את מולדתם הגוועת.
מטבע הדברים, הזעם מופנה כלפי הממשלה ובמיוחד כלפי העומד בראשה, הנשיא ניקולס מדורו. נהג האוטובוס לשעבר ירש את המנהיג הנערץ הוגו צ'אבס שמת מסרטן במרץ 2013. מתוקף היותו סגנו, הוא שימש הנשיא בפועל עד לבחירות שנערכו כחמישה שבועות לאחר מכן. על אף שהופיע לצדו של "הקומנדטה" באירועים רבים, מדורו בן ה-53 לא זכה לפופולריות דומה לזאת של מי שתואר כמנהיג המהפכה הבוליברית-סוציאליסטית ששטפה את אמריקה הלטינית בעשור שעבר. הוא גבר בפער זעום על מועמד האופוזיציה אנריקה קפרילס ומתנגדיו אף טענו לזיוף קולות שהקנה לו את הניצחון.
הנשיא החדש לא זכה לימים רבים של חסד, כשהכלכלה החלה להאט עם הצניחה במחירי הנפט. הכספים הרבים שהושקעו במערכת החינוך והרפואה המסובסדות נעלמו, ובעקבותיהם הגיעו הדרישות לרפורמות כלכליות ניאו-ליברליות. מדורו סירב ופרסם צווים רבים שהעניקו לו סמכויות נוספות למורת רוחם של מתנגדיו, שיצאו להפגנות המוניות ברחובות. המשטרה פיזרה אותן באלימות ו-43 בני אדם נהרגו עד פברואר 2014, אז נעצרו מנהיגי המחאה שהואשמו בעבירות ביטחוניות שונות.
המשבר הכבד הזה מוביל באופן ישיר גם להתחזקותו של הצבא, שנותר נאמן למדורו. השבוע הכריז שר ההגנה ולדימיר פדרינו כי הכוחות המזוינים יחלו לפקח על חלוקת המזון והתרופות בנמלים, בנמלי התעופה ובחנויות השונות, כשחיילים יתפרסו סביב מאגרי תבואה ומזון במדינות המחוז השונות. הנשיא נימק זאת בכורח להילחם ב"גורמי ממשל מושחתים" שגונבים את מוצרי המזון ומוכרים אותם בשוק השחור, שם הוא נמכר מחדש במחיר גבוה יותר. ביבשת המצולקת מאינספור הפיכות צבאיות, מראות של לובשי מדים ברחובות אינם מבשרים טובות.
התכנית הנואשת מניחה את היסודות להקמת גוף חדש - פיקוד האספקה - שיפרסם תקנות חדשות הנוגעות לרכישה, למכירה ולחלוקת מזון, לתרופות ומוצרי היגיינה וניקיון. הפיקוד שבראשו יעמוד שר ההגנה החזק יוכל לכפות על עסקים פרטיים למכור את תוצרתם למדינה ולמעשה יתפקד כמעין ממשלה צבאית בתוך משטרו של מדורו. עוד לפני כן, הממשלה הלאימה את סניפיה של רשת הקמעונות האמריקנית קימברלי-קלארק, שהפסיקה את פעילותה במדינה בשל צניחת ערך המטבע שלא מאפשרת לה לרכוש מוצרים. תאגידים בינלאומיים נוספים צמצמו אף הם את פעילותם במדינה, בהם קוקה-קולה, שאינה יכולה לייצר את המשקה הפופולרי בשל מחסור בסוכר.
השימוש בצבא הוא רק עוד צעד מבין רבים שנקט מדורו כדי לנסות ולהקל על המשבר הכבד. השעון המקומי הוזז קדימה בחצי שעה ושבוע העבודה קוצר לארבעה ימים במטרה לחסוך בחשמל, שייצורו נפגע גם בשל תופעת האל-ניניו. השינוי האקלימי, המתרחש מדי כמה שנים וגורם לעליית הטמפרטורות במי האוקיינוס השקט, היה השנה חמור במיוחד ופגע קשות בוונצואלה. בעקבות ההתחממות, פחתו הגשמים והמדינה חווה את הבצורת הקשה ביותר זה כמעט חצי מאה. ונצואלה מייצרת כמעט שני שלישים מהחשמל באנרגיה הידראולית, אך מאגרי המים מידלדלים ומתרוקנים כך שגם מי שתיה הופכים למצרך נדיר. הפסקות החשמל התכופות אילצו את המפעלים לשחרר את הפועלים מוקדם יותר ולהאט את הייצור המקרטע ממילא.
מתנגדיו המתרבים של מדורו בקרב הציבור דוחים בתוקף את התכניות המשונות של הנשיא לשיפור המצב. הם דורשים להדיחו ולסלק את המפלגה הסוציאליסטית מהשלטון אחרי 17 שנה. את עיקר המאמצים משקיעה האופוזיציה בקיום משאל עם על המשך כהונתו של מדורו, אך מאחר שהמערכת המשפטית מלאה בתומכי המשטר, התהליך תקוע. עד כה נאספו יותר משני מיליון חתימות הרבה מעבר ל-200 אלף החתימות הדרושות לפתיחת התהליך. על אף שוועדת הבחירות פסלה רבע מהן, באופוזיציה דורשים להתקדם לשלב הבא, שבמסגרתו נדרשות 3.9 מיליון חתימות בתוך שלושה ימים בלבד.
הטקטיקה שבה נוקט הנשיא המושמץ שקופה. אם יצליח לעכב את התהליך עד לשנה הבאה, גם אם יודח במשאל עם הוא יוחלף בידי סגנו עד לתום הכהונה ב-2018. אם המשאל יהיה השנה, אז יתקיימו בחירות מוקדמות לנשיאות שצפויות להיות שידור חוזר של הבחירות לפרלמנט שהתרחשו בסוף השנה שעברה תבוסה לסוציאליסטים. בינתיים, הנשיא עוקף את הפרלמנט באמצעות צווים מיוחדים שאושרו בידי בית המשפט העליון האוהד. במערב ובדרום אמריקה מפצירים במדורו שלא לעצור את המחאה הלגיטימית נגדו, אך הוא לא שועה לקריאותיהם.
כהרגלם בקודש של מנהיגים אוטוריטאריים בשעת צרה, צריך למצוא אויב חיצוני או פנימי כדי להסיט את הדיון מהבעיות האמתיות. במקרה של ונצואלה, החשוד המידי הוא תמיד הדוד סם. ארצות הברית הרוויחה ביושר את תדמיתה כמחוללת הפיכות באמריקה הלטינית, לנוכח המזימות שחרשה במאה הקודמת כדי להמליך גנרלים ולדכא את כוחות השמאל בתקופת המלחמה הקרה. תחת ממשלו של ברק אובמה, הגישה הפטרונית של וושינגטון כלפי "החצר האחורית" שלה השתנתה ולראיה הפיוס ההיסטורי שיזם נשיא ארצות הברית עם קובה, שעדיין מוגדרת מדינה קומוניסטית.
מדורו נוהג להסביר את הקריסה שחווה ארצו במלחמה כלכלית שכפו עליו מתנגדיו הפוליטיים הנתמכים בידי ה-CIA, אך האמת פשוטה יותר. קודמו בתפקיד של מדורו ביסס את כלכלת המדינה על נפט, בעידן שבו מחיריו הרקיעו שחקים, והוריש לו מערכת ריכוזית ותלותית מאוד. איתרע מזלו של הנשיא החדש וערכו של הזהב השחור החל לצנוח וכך פחתו הכנסותיה של המדינה. הכלכלה המתוכננת נכנסה לקשיים, אך מדורו התעקש להמשיך ולרכז אותה תחת שליטת המדינה שסובלת גם מהפסקות חשמל תכופות. בעקבות זאת, תפוקת הנפט של ונצואלה התרסקה והשנה צופה ארגון האנרגיה הבינלאומי כי תפחת בעשירית בהשוואה לשנה שעברה.
השינויים שחלו במגזר האנרגיה בשנים האחרונות השפיעו גם על בעלות בריתה של ונצואלה ובסופו של יום גם עליה. המשטרים הסוציאליסטיים בדרום אמריקה, שחלקם קמו בהשפעת הפופולריות הגואה של צ'אבס, התקשו לשרוד בשנות המשבר הכלכלי שהגיעו לאחר מותו. בברזיל נפל ממשלה של דילמה רוסף בשל פרשות שחיתות ומיתון כבד, בארגנטינה מאס הציבור בשמאל לאחר שמונה שנות שלטונה של משפחת קירשנר וגם בפרו ובפרגוואי התחלפו המנהיגים בכאלו התומכים בכלכלת שוק. בבוליביה הנשיא אבו מוראלס, בעל ברית קרוב של ונצואלה, קיבל תשובה שלילית מהעם כשהעלה למשאל את האפשרות שיוכל לכהן קדנציה רביעית.
איש לא משלה את עצמו שצווי החירום והשימוש בצבא יביאו לסיום המשבר הכלכלי הקשה ביותר בתולדותיה של ונצואלה. התסיסה העממית גוברת בזמן שהמדפים בחנויות הולכים ומתרוקנים. לאורך ההיסטוריה, אזרחים מדוכאים ורעבים הפילו משטרים רודניים חזקים יותר מאלו השוררים בוונצואלה בשני העשורים האחרונים. גורמים בממשלה ובאופוזיציה מנסים לשוב לדרך המשא ומתן, אך הדרישה הבסיסית להסתלקות מדורו מקשה על התקדמותו. הנשיא עדיין לא עבר את הרוביקון וטבח בבני עמו, אולם מנהיגים בשעת צרה נוטים לעתים לפנות לכוח הזרוע במחשבה שכן ניתן לדכא את המחאה נגדם. סימנים לכך ניתנו בפרץ המחאה הקודם לפני כשנתיים, אז נהרגו עשרות מפגינים, שרק הפכו מאז לרעבים יותר ולזועמים יותר.
