פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ההחמצה של ועדת וינוגרד

      הוועדה בחרה לקבע את הדיון הפשטני במושג הנצחון, תוך שהיא נוהה אחרי הלך הרוח אותו הובילה התקשורת הישראלית באותם ימים שלאחר המלחמה. עוד לא מאוחר לתקן את הנזק. דעה

      מלחמת לבנון השנייה (GettyImages)
      את תוצאות המלחמה ההיא אנחנו מרגישים עד עכשיו (צילום: GettyImages)

      עשר שנים לאחר מלחמת לבנון השניה, ראוי לבחון שוב את מסקנותיה של ועדת וינוגרד שחקרה אותה. רבות כבר נכתב על תרבות וועדות החקירה שהתפתחה בעשורים האחרונים במדינת ישראל ועל תרומתה של תרבות זו לרידוד מתמשך באיכות העשייה במערכות הביטחוניות שלא לומר בכלל העשייה הציבורית. בהקשר זה, תרומתה של וועדת וינוגרד הייתה בהאצתו והעמקתו של תהליך זה.

      הוועדה החמיצה את ההזדמנות לסייע לציבור הישראלי בהבנת השתנות האיום על מדינת ישראל ובמשמעות השתנות זו על העשייה הביטחונית. השתנות האיומים על מדינת ישראל שבמסגרתה בנו אויביה יכולות הפעלה מסיבית של אש תלולת מסלול לחזית ולעורף במקביל ליכולות לחימה המבוססות על טקטיקה של גרילה הביאה לשינוי באופי המערכה הצבאית-מדינית. יכולות אלו נבנו הן על ידי מדינות דוגמת סוריה והן על ידי ארגונים דוגמת החיזבאללה בלבנון והחמס ברצועת עזה. אין להכחיש, שבאמצעי לחימה אלה אין כל חידוש, נעשה בהם שימוש בעבר, אולם השינוי המשמעותי ביותר נוגע הן להיקף ועוצמת התופעה והן לאימוצה גם על ידי מדינות וארגונים חסרי אחריות מדינתית. כתוצאה נבנתה יכולת התשה מתמשכת בעלת השלכות אסטרטגיות ארוכות טווח. שינוי זה לא הופנם בקרב הציבור (גם בקרב חלק מהקברניטים) והציפייה הייתה כי גם המערכה בלבנון תתכנס למודל דומה למלחמות העבר. אלא שזו הגיעה והתברר כי לא כך הוא המצב.

      בנתחה את התנהלות הצבא והדרג המדיני ואת תוצאות המערכה, לא נתנה הוועדה משקל ראוי להשתנות האיום, לא ניתחה את משמעויותיו ועשתה שימוש בהמשגה שאבדה עליה הקלח. זה בא לידי ביטוי מאלף בקביעתה בדו"ח כי "ארגון מעין-צבאי, בן אלפי לוחמים, הצליח לעמוד במשך שבועות ארוכים בפני הצבא החזק ביותר במזרח התיכון, שנהנה מעליונות אווירית מוחלטת ומיתרונות גדולים בגודל ובטכנולוגיה." הוועדה המשיכה וחקרה את השאלה "מי ניצח במלחמה?" כשהיא עושה שימוש בניתוח ארכאי ולא רלבנטי ככתוב בדו"ח "בסופם של 34 ימי לחימה, לא הייתה הכרעה לטובת צה"ל, אף לא ב"נקודות". ירי חזבאללה על העורף הישראלי הופסק רק בשל הפסקת האש. ישראל לא ניצחה בבירור במלחמה".

      הוועדה לא רק שלא סייעה למצות את ההזדמנות לברר האם השתנותו של האיום מחייבת המשגה עדכנית של השיח הביטחוני ואולי אף לסייע בהמשגה חיונית זו, אלא למעשה העמיקה את המבוכה כשעשתה שימוש נחרץ במבחן "הנצחון" מבלי לברר את המושג הזה או לקבוע קריטריונים לאותו ניצחון נכסף שלא התממש לשיטתה.

      מדינת ישראל מתמודדת בשנים האחרונות מול מערך אויבים רחב: חמאס וארגוני הג'יהאד בדרום, שלוחות המדינה האיסלאמית בחצי האי סיני, חיזבאללה בצפון. כולם מאתגרים את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ואת תורות הפעולה של צה"ל. בפיתוח תפיסת המערכה שבין המלחמות (מב"ם), מבקש צה"ל לעדכן את העשייה הביטחונית. לא רק התכוננות למלחמות הגדולות אלא לחימה מתמשכת שמטרתה העיקרית לדחות את העימות ככל הניתן ולייצר תנאים טובים יותר במידה וזה יכפה עלינו.

      את תוצאת מלחמת לבנון השניה ראוי לבחון בפרספקטיבה. ניתן היה לצפות מדו"ח וועדת החקירה להתמודד עם מורכבותו של המצב הביטחוני ולספק מצע לדיון רלבנטי בבעיות היסוד העדכניות של מדינת ישראל. במקום זה בחרה לקבע את הדיון הפשטני במושג הנצחון, תוך שהיא נוהה אחרי הלך הרוח אותו הובילה התקשורת הישראלית באותם ימים שלאחר המלחמה. בחינה עדכנית ויסודית של המלחמה ב-2006 מלמדת אמנם על כשלים רבים אולם גם על הישגים ניכרים שהינם תוצאה ישירה של הפעלת הכוח המדיני-צבאי של ישראל.

      ד"ר גבי סיבוני הינו חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ויוביל כנס לציון עשור למלחמת לבנון השנייה ב- 14 ביולי ב- INSS.