במבט ראשון היא נראית כמו כל קייטנה. עשרות ילדים מצטופפים ברחבה לריקוד שורות, מוזיקה קולנית, ותנועות שכולם מכירים. מאוחר יותר אחד המדריכים יוביל אחריו מתוך ההמון שובל חניכים ששרים שירי מורל אל עבר פעילות מתוכננת. נערה וחברתה המשתרכות מאחור ישיחו אודות נער ששבר את לב הראשונה.
למרות המאפיינים המוכרים, העל זמניים כמעט, מדובר באחד ממפעלי הקיץ היוקרתיים בארץ. מחנה "BIG IDEA", בעל ארומה אמריקאית, מציע שבועיים בתנאי אכסניה בכפר מאיר שפיה תוך לימודים המתמקדים בין היתר בנגזרות ההייטק השונות: בניית מחשב אישי, פיתוח אפליקציות, משחקי מחשב, מציאות מדומה, שימוש במדפסות תלת מימד ועוד. העלות בהתאם, 8,000 שקלים לילד לכל התקופה.
לא רחוק משם במכמורת, על שפת הים התיכון, מתקיים מחנה קימאמה, הראשון שיישם בארץ את חווית ה"סאמר קאמפ", המוכרת היטב לילדים בחופש הגדול בארצות הברית. גם במכמורת החניכים נהנים ממוצר יוקרתי: קורס צלילה, מסלול שף, לימודי שייט, אומנויות הבמה ועוד. העלות זהה, וכך גם משך המחנה. הנרשמים כולם בוגרי כיתה א' עד י"ב מרחבי הארץ והעולם והלימודים מתקיימים ברובם באנגלית. מתחם המגורים מרווח ומחודש, כשבכל חדר, הכולל מקלחת ושירותים צמודים וכמובן מזגן, לנים ארבעה ילדים.
בשנים האחרונות קמו עוד ועוד מחנות קיץ בסגנון אמריקאי, המאתגרים את רף פעילות החופש הגדול ואת כיס ההורים. ההרשמה גדלה בהתאם ואם לפני עשור סך החניכים בכל המחנות עמד על כמה מאות, הרי שהיום אלפי ילדים ובני נוער מרחבי הארץ רשומים בכל אחד ממחנות הקיץ היוקרתיים. גם מחנות היום נכנסו לתמונה, מושג השאוב אף הוא מתעשיית החופש הגדול של צפון אמריקה, המוכר לנו בשם העממי קייטנה.
כך למשל, בית הספר האמריקאי באבן יהודה מציע קייטנה בת שלושה שבועות מ-8:30 ועד 14:00. בתפריט: בריכה צמודה, מבוגר על כל שלושה חניכים וחצי בממוצע, תפריט מגוון ממנו הם יכולים לבחור את ארוחת הבוקר והצהריים והפעלות מתחומים שונים, החל בקרקסנות וכלה בלימודי רפואה לילדים. העלות בהתאם, 4,000 שקל לילד לכל התקופה. גם כאן האווירה בינלאומית, הנרשמים מישראל ומרחבי העולם והלימודים ברובם מתקיימים בשפה האנגלית.
ניר צור, אב לילדה בת 12 בקייטנה, הוריד את בתו בשער וליווה אותה בעיניו. כבר לפני חצי שנה הוא רשם אותה לקייטנה בה משתתפים 600 חניכים בלבד אליהם מתווספת רשימת המתנה של כ-200 נוספים. "יש ערך מוסף אמיתי לפעילות שהיא עוברת כאן", הוא אומר מהורהר, נזכר שבימי ילדותו החופש הגדול היה צנוע, חד ערוצי, ופשוט: "זה לא בייביסיטר, לחמניה ושוקו והביתה, אלא מסלולים לימודיים מאוד מעניינים בעלי ערך אמיתי".
"המחיר הוא כפול מקייטנות אחרות", מוסיפה מאיה שרייר, אם לשני ילדים במחנה, שנפרדה מ-8,000 שקלים הקיץ עבור שלושת השבועות. "בשנה שעברה הביאו להם בלוני צלילה ולימדו אותם לצלול, הם עברו שיעורי אילוף כלבים, ובסוף הקייטנה הם העלו מופע ברמה מאוד גבוהה שקשה לי להבין איך הוא מופק בשלושה שבועות בלבד". לדבריה, הקייטנה יקרה הרבה יותר מקייטנות אחרות, וכבר מהחורף היא החלה לשלם על החוויה. "זו קייטנה מדהימה, הם מעשירים את הילדים ומעצימים אותם. זה שווה את ההשקעה".
קל מאוד להתקנא בעושר המוצע היום לילדים. חווית קיץ יוצאת דופן, פעילות יוקרתית, ומסגרת בינלאומית. אבל כלל לא ברור האם התרבות החדשה עונה על הצורך של הילדים או זה של ההורים, ומי מרוויח מהמסגרות הנוצצות האלה. האם ארוחת בוקר עשירה מעניקה לילד ערך מוסף על פני שוקו ולחמניה? האם לינה בתנאי אכסניה בונה את עצמאות הילד טוב יותר משק שינה ובנייה מחנאית? ובכלל, אם אלו חוויות החופש הגדול שהילד מרוויח בכיתות המוקדמות לחייו, מה ישביע את סף ההנאה והעניין שלו בגילאים מתקדמים?
מה שבטוח הוא שהחופש הגדול השתנה לבלי היכר בעשור האחרון, והשינוי כאן בכדי להשאר. למרות המחירים האסטרונומים, פעילויות היוקרה משווקות לכלל בני הנוער, ופעמים רבות הורים מוצאים עצמם קורעים תחת הנטל בשביל לתת לילדיהם מסגרת לשבועות בודדים בלבד. חשוב לציין שמרבית ממפעלי הקיץ מקיימים מערך מלגות ושיתופי פעולה המאפשרים לעוד שכבות באוכלוסיה לקחת חלק בפעילות, אולם אלו ברובם אינם מיועדים למעמד הביניים.
המנכ"ל והבעלים של מחנות הקיץ קימאמה, אבישי נכון, מסביר שהאתגר המרכזי שניצב בתחילת הדרך היה לחנך מחדש את שוק מפעלי הקיץ: "יצרנו שינוי בתרבות הצריכה של הקיץ להורים ולילדים". לדבריו לא מדובר רק בעלויות אליהן צריך להסתגל, אלא גם במבנה הפעילות הגוזר לינה ממושכת מחוץ לבית בגילאים צעירים, שלא הייתה קיימת בעבר. לשם השווה, ילד בתנועות הנוער יוצא בדרך כלל למחנות קיץ בתנאי שטח לימים ספורים בלבד. רק בגילאי החטיבה הוא יצא לראשונה לזמן ממושך, לקורסי הדרכה שונים, לתקופה של כעשרה ימים, שתשתנה מתנועה לתנועה.
אל מול אלה, נדמה שדרכו של נכון צלחה: הוא מתאר גידול דרמטי במספר הנרשמים וכן תחרות גוברת מצד מחנות קיץ נוספים באותו הסגנון. "לא מדובר רק בקייטנה לעומת מחנה קיץ. הפעילות ממלאת משבצת של חינוך מושקע ואיכותי בילדים, וההורה עושה לעצמו חישבו שבמהלך השבועיים האלה, הילד שלו משפר את האנגלית, פוגש חברים מכל העולם, מקבל עצמאות, כלים למנהיגות והדרכה. אם הורה רואה שיש לזה ערך, אז המחיר הוא לא באמת חסם".
"בארצות הברית ושאר העולם הורים חוסכים כל השנה כי הם יודעים שבקיץ הילד צריך לצאת למחנה קיץ", מוסיף דותן טמיר, מנכ"ל ומייסד מחנה הקיץ "BIGIDEA". "בארץ זה יחסית חדש, אבל לאט לאט ההורים מבינים וכל שנה אנחנו רואים איך משפחות שבעבר זה היה נראה להם משהו שהוא רק לעשירים בלבד, משקיעות ומבינות את הערך המוסף שזה נותן לילדים שלהן. הן לוקחות את הסיכון ומשקיעות כסף בילדיהן".
דליה ליברוס, שהקימה ומנהלת את מחנה היום בבית הספר האמריקאי, מודה שלא מדובר במוצר זול. לדבריה, היוזמה להקים את מחנה היום נולדה מתוך רצון לייצר שינוי תרבותי לפני למעלה מעשור. "בזמנו כמעט כל הקייטנות בארץ היו לחמניה ושוקו", היא נזכרת. "שמים 20 ילדים בחוץ לשחק כדורגל, ומקווים שהילד יחזור בריא ושלם לביתו". את המהלך יזמה עבור ילדיה, מתוך רצון להעניק להם חוויה אחרת. "רציתי שיקבלו דברים נוספים כמו עניין התרבות, כי קצת מפריע לי מה שקורה במדינת ישראל ובנוסף מאוד חשוב לי עניין השפה והערכים".
פרסום מחנה היום של בית הספר האמריקאי עובר מפה לאוזן, ללא משרד יחסי ציבור או הוצאות נלוות על פרסום. הרשימה מלאה כבר באפריל, לדבריה, וביחס למה שהילדים מקבלים, המחיר הוא סביר. "האמת היא שזה נכון שאנשים שבמצב כלכלי קשה לא יכולים להרשות זאת לעצמם, אבל מצד שני יש שכבות אוכלוסיה שההורים מוותרים על הטיול לחו"ל רק כדי לשלוח את הילדים לפה".
אבל יש מי שאין לו לא את זה ולא את זה. לצד השוק המשגשג, מתבססת בעוניה אוכלוסייה רחבה, מעמד ביניימית, שמתקשה להתמודד אפילו עם העלויות של הקייטנות העירוניות. מחנות הבוטיק, הפרופיל הבינלאומי וההכשרה המקצועית הם חלום רחוק עבורן. בסוף שנת הלימודים האחרונה החל מאבק הורים על עלויות הקיץ הגבוהות. המאבק שנחל הצלחה חלקית בלבד, זכה בעיקר בניצחון התודעה: מסגרות הקיץ צריכות לשרת את הקהל הרחב ולהתאים לכל כיס.
פז כהן, חבר פורום ועדי ההורים היישוביים וממובילי מחאת הקייטנות, מסביר שברגע שהמדינה לא לוקחת אחריות ולא מציבה אלטרנטיבות נוצר שוק פרוץ בו מתקיימים מגוון מוצרים יוקרתיים לבעלי ממון "ואלו שידם אינה משגת נאלצים להתפשר: או להישאר בלי מסגרת, או להיכנס להוצאות לא פרופורציונליות". הוא מוסיף שאם המדינה לא תיקח אחריות על מסגרות הקיץ, נמשיך לראות את הרחבת הפערים, שתטע תסכול גדול מאוד בילדים.
אל עמדה זו מצטרפת חני בריגע, יושבת ראש ועד ההורים היישובי בירוחם, השותפה למאבק. לטענתה המדינה לא מספקת פלטפורמה חינוכית מלאה לילדי ישראל וכך נוצר ואקום שההורים צריכים למלא. "כל עוד קיימות מסגרות חינוך פרטיות במסגרת מערכת החינוך של מדינת ישראל, צפוי שתעשיית החינוך הבלתי פורמלי תשגשג גם היא, והנה מתפתחת לה תעשיית קייטנות לעשירים בלבד שמרחיבה את הפערים גם בחינוך הבלתי פורמלי".
אל מול הביקורת, טמיר אינו מתרגש. הוא אף נוטה להסכים עם עיקרי הדברים ומאמין בכל ליבו שהמדינה צריכה לתת בסיס ופיתרון לכל השכבות, "אבל בסופו של דבר תמיד טוב שיש היצע, תמיד טוב שיש מבחר, תמיד טוב שיש מגוון, ואנחנו רואים שילדם שכן באים פעם אחת אלינו, מתמכרים לזה וחוזרים שנה אחר שנה". השאלה אם ההורים יכולים לממן את ההתמכרות הזאת תעסיק בוודאי משפחות רבות בקיץ.
