פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הניסיון לשים סוף לתיק זדורוב רק יטפח את האניגמה

      צודקת נשיאת העליון בהחלטתה לדחות בקשה דיון נוסף בפרשת רצח תאיר ראדה. צודקת משפטית - אך לא בטוח שציבורית. כעת, סביר שרוצח תאיר ראדה לא ינוח ולא ישקוט עד הזיכוי, בניסיון לשכנע שגם "מלכת הראיות" יכולה להפיל בפח

      נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, דחתה בשלישי את בקשת רומן זדורוב לקיים דיון נוסף, בהרכב מורחב של שבעה שופטים (שלשת שופטי ההרכב המקורי וארבעה נוספים). בכך תמה לכאורה פרשת זדורוב, אלא שהשד מסרב לחזור לבקבוק וטוב שכך. פרשת זדורוב תמשיך ותהדהד, כך עושה רושם, עד לשחרורו מהכלא, היא לבטח תחרט בדפי ההיסטוריה המשפטית של מדינת ישראל. כל המאפיינים של פרשת עמוס ברנס מצויים בפרשה הנוכחית ואף ביתר שאת, כל שנותר אם כן לעשות, להמתין אם זו האחרונה תסתיים כפי רעותה.

      הנשיאה, בכישרונה כי רב, תמצתה באחד עשר עמודים, פרשה אשר השתרעה על פני אלפי עמודי פרוטוקול ושנידונה מאז חודש דצמבר 2006. על פניו ולכאורה נראה, כי אין טעות משפטית בהחלטה, דינן של בקשות רבות ממין זה זהה, ואין יכולת להשיג עליהן. הרצון ליישם את עיקרון סופיות הדיון בפרשה זו שגוי לטעמי ועל כן ראוי היה לקיים בה דיון נוסף, משום קשיותה, גם אם מדובר בקושי ציבורי ולא משפטי.

      רומן זדורוב, בית המשפט העליון. 23 בדצמבר 2015 (פול צלמים , דודי ועקנין)
      ראוי לדיון נוסף, גם אם הקושי ציבורי ולא משפטי. זדורוב (צילום: דודי וקנין)

      תיק זדורוב עבר גלגולים רבים מהם למדנו שהבעיות המשפטיות בו סבוכות ולכן היה ראוי היה לקיים בו דיון נוסף. מלכתחילה ניתן היה לקבוע הרכב מורחב שידון בפרשה, כפי שנעשה בשעתו בעניינו של אולמרט, בפרשת "הולילנד", שם נקבע דיון בפני הרכב מורחב של חמישה שופטים,הגם שבערכאה הדיונית נדונה הפרשה בפני דן יחיד, השופט דוד רוזן.

      תיקו של אולמרט לא הצדיק משפטית דיון בפני הרכב מורחב, הדבר נעשה על מנת ליתן את הרושם שעניינו של ראש ממשלה נדון בכובד ראש.בתיקו של אולמרט לא התעוררו בעיות משפטיות שהצדיקו הרכב מורחב לבטח לא כאלה שאפיינו את תיקו של זדורוב. בשעתו כאשר נדון השר אריה דרעי בבית המשפט המחוזי בירושלים, נקבע הרכב של שלשה שופטים (אחת מהן הייתה הנשיאה מרים נאור) הגם שלא היה צורך בכך בזוית המשפטית,הדבר נעשה אך ורק מפאת מעמדו של השר דרעי.לכן לא פעם, ואין לנו פרשה יאה מזו, מראית פני הצדק לא פחות חשובה וזו מכתיבה חריגה מהקו המשפטי היבש. לו היה נקבע הרכב מורחב מלכתחילה לא יכול היה זדורוב לבקש בקשה לדיון נוסף. בספר תהילים פרק פב', שנינו א?מ?ת, מ?א?ר?ץ ת??צ?מ?ח; ו?צ?ד?ק, מ?ש???מ?י?ם נ?ש??ק?ף.

      הספק הסביר לא יתן לזדורוב מנוחה

      הביקורת המרכזית בהכרעת זדורוב בגלגולה האחרון בבית המשפט עליון, נעוצה בדעת הרוב של השופטים, יצחק עמית וצבי זילברטל, שנתנה משקל בכורה להתוודותו בפני המדובב שהוחדר לתאו, להודאתו בפני חוקריו ולשחזור מעשה הרצח. לעומת זאת הראיות הפורנזיות העמידו באור נוגה את הודאתו. לטעמי הראיות הפורנזיות הינן דומיננטיות והן המפתח לזיכויו ולו מחמת הספק. הללו נדחקו על דעת שופטי הרוב לקרן זוית וכך הוכרע דינו לשבט.

      מאידך השופט יורם דנציגר, בדעת מיעוט, נתן משקל הולם, אך לא מכריע לראיות הללו, דבר שהובילו ובצדק למסקנה כי קיים ספק סביר, שזדורוב אינו הרוצח וזיכה אותו מחמת הספק. יש להניח כי היו אלה הראיות שנטעו באילנה, אמה של תאיר ז"ל, כי הרוצח עדיין מסתובב חופשי. חוקרי המשטרה לא הצליחו לפזר את הערפל מעל הראיות הפורנזיות ובכך כשלה החקירה.

      התעלומה שאופפת את הפרשה מקורה בטביעות נעליים מגואלות בדם, שאינם שייכות לזדורוב, אין מסקנה חד ערכית כי טביעת הנעל שהועתקה ממכנסי תאיר שייכת לזדורוב, זדורוב במהלך השחזור הוביל את החוקרים לזירה שונה מזירת הרצח, על אף שהיה מצוי היטב במקום שהרי עבד שם כמשפץ, שחזור שיסוף הגרון אינו תואם לחתכים על תאיר, האם מדובר בלהב משונן אם לאו ועוד. לשון אחר, הראיות הפורנזיות אינן שלובות כלל ועיקר בהודייתו של זדורוב, ההיפך הנכון חלקן עומדות קוטבית להודייתו.

      בלשון מטאפורית אומר כי זיכויו של זדורוב על ידי שופט בית המשפט העליון יצק לתוך התודעה את היסוד הסביר כי ידו של זדורוב לא הייתה במעל.

      יש להניח כי זדורוב לא ינוח ולא ישקוט וינסה בכל פעם מחדש לתור אחר הראיה, ראיית הזהב, שתגאל אותו ממאסרו. עוד לא יבש הדיו על החלטת בית המשפט וכבר הכריזו פרקליטי זדורוב כי באמתחתם ראייה שתאפשר משפט חוזר.

      גם מלכת הראיות עלולה להתברר כדרת רחוב

      קיימת אופציה נוספת, שחזור נס עמוס ברנס. כזכור בפרשת ברנס השופט חיים כהן ז"ל, דינוזאור משפטי בכל קנה מידה, ישב בהרכב שדן בערעורו של ברנס, הערעור נדחה וברנס נכלא למאסר עולם. וכמו אגדת הברון ממינכאוזן, מצפונו של השופט כהן העיק עליו, זה הובילו לביקור יוצא דופן אצל ברנס בתאו, שם השתכנע בחפותו, שם גם נולדה היזמה לחנינה של ברנס והוא יצא לחופשי שמונה שנים וחצי לאחר שנכלא. ברנס, כזכור, לא הסתפק בכך עד שזכה לזיכוי מוחלט. ולמי שכבר ששכח גם ברנס הודה ושיחזר את מעשה רציחתה של רחל הלר ז"ל, תעלומה שלא נפתרה עד עצם היום הזה.

      לכן אין להיאחז בהודאה ובשחזור, גם לא באימרה "שאין אדם משים עצמו רשע".

      כעת נימה אישית, באחד המקרים המפורסמים שטיפלתי בהם, נחשד שולחי, בשנת 1996, ברצח הנער אסף שטיירמן ז"ל. הפרשה הידהדה ולא ירדה מסדר היום ארבע שנים. שולחי נחשב ל"חשוד מיידי" אצל שלשה צוותי צח"מ (צוות חקירה מיוחד) שונים, שהוקמו לפרקים לשם פענוח הרצח. בכל פעם שהוקם צוות חקירה חדש הוא שב ונעצר בחשד לרצח. הצוותים ננעלו על שולחי ומיאנו לחשוב מחוץ לקופסה. בפעימת המעצר השלישית עמד להתוודות ב"רצח" כי כוחו הנפשי לא עמד לו. האיום שלי לחדול מלייצגו פעל והוא נמלך "בדעתו". כעבור ארבע שנים נעצר רעי חורב שהורשע לימים ברצח הנער.

      לכן לא הייתי נשען, וכאן אני נתלה באילן גבוה, אילנו של השופט דנציגר, על הודאה ושחזור של חשוד במעשה רצח. הודאה נחשבת ל"מלכת הריאיות" בעולם המשפטי, אך לא אחת מתברר שעיניים טרוטות, לאחר מספר לילות לבנים בקלבוש, מזהות דרת רחוב כמלכה, מבלי לבדוק אם דמה אכן כחול.

      הכותב הינו מומחה למשפט פלילי ופרשן משפטי.