פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      במגזר הערבי מודאגים: עברייני תנועה לא חוששים מהמשטרה

      נהגים ערבים שביצעו עבירות טוענים שהאכיפה באזוריהם לוקה בחסר, ושקנסות לא מרתיעים אותם, כך עולה ממחקר שנערך בקרב אזרחים מהמגזר. "הדבר היחיד שהם חוששים ממנו הוא שלילה במקום", הסבירה עורכת המחקר

      ניידות של משטרת התנועה. ספטמבר 2014 (חטיבת דובר המשטרה)
      ךדברי עברייני התנועה, הגברת הנוכחות המשטרתית הכרחית. ניידת של משטרת התנועה (צילום: חטיבת דובר המשטרה)

      רבים מעברייני התנועה מהמגזר הערבי אינם חוששים שייעצרו על ידי המשטרה - כך עולה ממחקר חדש שיוצג היום (חמישי) בכנס השנתי של המכון לחקר הגורם האנושי לתאונות דרכים באוניברסיטת בר אילן. עוד העלה המחקר, שאותו ערכה ד"ר ופא אליאס - ראשת הפקולטה להנדסת בניין במכללה האקדמית להנדסה על שם סמי שמעון שבבאר שבע, כי נהגים ממוצא ערבי מבצעים יותר עבירות תנועה מאשר נהגים יהודיים, בפער משמעותי.

      לדברי ד"ר אליאס, נהגים ערבים שהשתתפו במחקר טענו בפניה שהם נתקלים בשוטר בכפרם פעם בשבוע לכל היותר. "הם אומרים שבכבישים אין מספיק שוטרים ואין מספיק אכיפה", הדגישה. המחקר מעלה שנהגים ערבים בעלי עבירות מאמינים שהגברת הנוכחות המשטרתית היא כלי יעיל מאוד להרתעת הנהגים ולשינוי דפוסי התנהגותם.

      אולם בית משפט השלום, תל אביב (ראובן קסטרו)
      "השופטים לא מפחידים אותם". בית משפט השלום בתל אביב (צילום: ראובן קסטרו)

      כמו כן, ממצאי המחקר מעלים שנהגים בעלי עבירות מהמגזר הערבי לא מאמינים שקנס הוא כלי מרתיע. עם זאת, הם סבורים ששלילה מידית של הרישיון על ידי שוטר התנועה דווקא מרתיעה מאוד, יותר משלילת הרישיון בבית המשפט.

      "הם אומרים שאם כבר הם נעצרים, הענישה הרפויה", הסבירה ד"ר אליאס והוסיפה כי "הקנסות הקלים שנסגרים בבית המשפט גורמים למצב של מסמוס העונש והדרך חזרה לכביש קצרה מאוד. השופטים וגזרי הדין כלל לא מפחידים אותם. אותם עבריינים אמרו לי שחסרה להם הענישה הקשה וההרתעה של השוטרים".

      ד"ר אליאס ציינה כי עברייני התנועה טענו בפניה ש"אם כבר שולחים אותם לבית המשפט, שלא ינהגו בהם בכפפות של משי. מבחינתם לתת גז ולהגיע ל-140 זה לא אתגר, הם מחפשים את הדמות שתחנך אותם. הדבר היחיד שהם חוששים ממנו היא שלילה במקום, באמצע הכביש".

      החלק במחקר המראה כי הנהגים מהמגזר הערבי מבצעים עבירות תנועה רבות יותר מאלה המשתייכים למגזר היהודי, מעלה כי הפערים הבולטים ביותר מופיעים בשתי שכבות גיל: 30-22 ו-64-51. לד"ר אליאס יש הסבר ברור לממצאים: "איפה נמצאים היהודים בגילאי 20-22? הם משרתים בצבא ואחר כך הולכים ללמוד או טסים לחו"ל". לדבריה, "הצעירים הערביים נמצאים בבית בכפר, משתעממים, רובם במצב סוציו-אקונומי נמוך, מובטלים, הדבר היחיד שמעניין אותם זה לצאת לכביש, לעשות 'חארקות' ו'דאווינים' על החבר'ה".

      "אחרי שלוש כוסות אלכוהול כולם גברים, עולים לרכב ומשוויצים", הדגישה אליאס. "אם אין דמות מחנכת שבכוח מוציאה את הילד ללמוד ולעבוד, השעמום והמצב הסוציו-אקונומי הקשה יוציאו אותם אל הכביש".

      באשר לקבוצת הגילים השנייה הסבירה אליאס שהדבר נובע מריחוק ממרכזי העסקים והבילויים. "אני למשל גרה בכפר ליד כרמיאל", אמרה. "כדי לצאת עם המשפחה למסעדה טובה אני נוסעת עד לכרמיאל, אם אני כבר רוצה גיוון אני צריכה לעלות על הרכב ולנהוג לפחות שעה עד לעכו או לחיפה. אותו הדבר גם לגבי מקומות העבודה בכפר: המשרות בכפר הם מאוד מצומצמות, וכדי לצאת לעבודה חייבים לעלות רכב ולנוהג, מה שמגדיל הסיכונים והסיכויים להיפגע בדרך".

      במסגרת המחקר נערכו ראיונות עם 60 עברייני תנועה ו-171 אזרחים שלהם אין עבירות תנועה, כולם מהמגזר הערבי. המחקר בחן אם קבוצות מיעוט באוכלוסייה מעורבות יותר בתאונות דרכים ומבצעות יותר עברות תנועה. "אני מקווה שהמחקר שלי יפחית ולו במעט את מעורבות הנהגים במגזר הערבי בעבירות תנועה קשות ובתאונות דרכים", מסכמת ד"ר אליאס.