הנתק מההורים, התנכרות הילדים: הדרך הקשה של היוצאים בשאלה

סיפור חייה של אסתי ויינשטיין, שהתאבדה על רקע ניתוק הקשר ממשפחתה, אינו זר לרבים שבחרו לעזוב את הדת. "אבא שלי הודיע שלעולם לא אהיה בנו", אמר צביקה, שיצא בשאלה בגיל 22. עם זאת, לאחרונה יותר ויותר הורים מחליטים לשבור את המוסכמות, ולא להתנתק מילדיהם

צילום: מאצ'י הוף ורויטרס, עריכת וידאו: ניר חן, עריכת תוכן: לירן מוסלי ברן וסיגל סיריוס, תחקיר: עומר שליט ואסתי סדקה, הפקה: תום רוכלין.

התאבדותה של אסתי ויינשטיין, חסידת גור לשעבר שיצאה בשאלה ושמה קץ לחייה בשבוע שעבר על רקע הנתק ממשפחתה, עוררה סערה בציבור הישראלי בכלל ובאוכלוסייה החרדית בפרט. סיפורה הקשה פתח צוהר לעולמם של יוצאים רבים בשאלה, שבמקרים רבים, ברגע אחד, כל הקרובים אליהם – הוריהם, ילדיהם וחבריהם, מפנים אליהם את גבם.

היחס של המשפחות החרדיות לילדיהם היוצאים בשאלה הוא מורכב מאד, ומשתנה בין מגזרים שונים וחסידות כזו או אחרת. מהנתונים הקיימים קשה לקבוע אם רוב ההורים מנתקים את הקשר עם ילדיהם שיוצאים בשאלה או ההפך. סקר שערכה עמותת ה.ל.ל ליוצאים בשאלה בשנים 2014-2011 מצא כי אמנם כ-50% מחברי העמותה שהו בליל הסדר בשנים אלה עם הוריהם או משפחתם החרדית המורחבת, אך משפחות של רבים מהם לא מקבלות את הבחירה של בניהן, ומנתקות עמם כל קשר.

קשה להאשים רק את ההורים או המשפחות בניתוק הקשר. בחברה שבה מתייעצים לרוב עם רבנים ואנשי חינוך, האחריות היא קולקטיבית. במקרים מסוימים אי-הקבלה יכולה להפוך לנידוי קיצוני, ואפילו לרדיפה.

עוד בוואלה! NEWS

לא כל מה שמתאים לאינסטגרם מתאים גם לעבודה

בשיתוף ManpowerGroup
לכתבה המלאה
התאבדותה פתחה צוהר לעולמם של יוצאים בשאלה. ויינשטיין (צילום: באדיבות המשפחה)

ויינשטיין, בת 50 במותה, נולדה למשפחה מיוחסת מחסידות גור, נישאה והביאה לעולם שבע בנות. בגיל 42 החליטה לעזוב את העולם החרדי, לאחר שלדבריה עברה חיי זוגיות קשים ומשפילים. בספר "עשה כרצונו" שהותירה אחריה היא מתארת את הניכור של ילדיה וחוסר נכונותם לחדש איתה את הקשר. בתה רחלי טענה מנגד כי היא ואחיותיה "התחננו להסברים. ביקשנו לבוא איתך, אך הפנית ללבנו את הגב".

סיפורה של ויינשטיין הוא אישי, עדין ומורכב. יש בו כמה צדדים, וקשה להסיק מדוע ובגלל מי התאבדה, וקשה יותר לקבוע שהניתוק מילדיה היה על רקע דתי. עם זאת, סיפורה הציף דיון על המתרחש בתוך חסידות גור הנחשבת לגדולה והחזקה בישראל. בחסידות נוקטים בתגובות קיצוניות כלפי ילדים, גם בעלי משפחות, שהחליטו לעזוב את הדרך. לא מדובר רק באלה שעזבו את הדת, אלא גם אנשים שבחרו להישאר חרדים אך לנטוש את המסגרת החסידית.

ההתאבדות הציפה את הדיון על המתרחש בחסידות גור. הלויייתה של ויינשטיין, שלישי האחרון (צילום: שלומי גבאי)

לאה (שם בדוי), לשעבר חסידת גור, התחתנה לאחר שפגשה את בעלה, שממנו התרגשה, פעם אחת בלבד למשך 50 דקות. נולדו להם שישה ילדים, וכעבור 17 שנה היא החליטה שהיא רוצה להתגרש. "זו הייתה תקופה שבה תופעת הגירושים לא הייתה ידועה כל כך במגזר החרדי, וודאי לא החסידי", אמרה לאה. "ברגע שסיפרתי למשפחה את הרעיון על הגירושים, קיבלתי טרור. ההורים ניתקו איתי קשר והורו לכל האחים והאחיות שלי לנתק איתי את הקשר. הם איימו על כולם שאם מישהו ידבר איתי, ינתקו ממנו גם את הקשר".

ילדיה של לאה המשיכו לשוחח עמה, אך בשלב מסוים הוריה ניסו לנתק אותם ממנה. "הם החלו בשטיפות מוח ולא היה לי שום סיכוי מולם, אבל שרדתי, התחתנתי והמשכתי הלאה", סיפרה. "עד היום אין לי קשר עם הוריי, אחיי או אחיותיי, בגלל ההורים שלא הסכימו לקבל את גירושיי והעובדה שרציתי לעזוב את החסידות".

אך גם בחסידות גור ישנם יוצאים מן הכלל. כך לדוגמה הוריה של ויינשטיין טוענים כי המשיכו לשמור עמה על קשר גם אחרי שיצאה בשאלה. אביה סיפר השבוע בהלווייתה שהיא ביקרה בביתם לפני כמה שבועות. "לא ראינו בך שום דאגה", אמר, "אם היינו מרגישים, ודאי שהיינו עוזרים ודואגים".

אנשי חסידות גור בהלווייתה של ויינשטיין (צילום: אור רביד, באמצעות סמארטפון של וואווי – Huawei)

גם בזרם החרדי-ליטאי, הנחשב מתון יחסית, הורים לילדים יוצאים בשאלה מגיבים בקיצוניות. כך אירע במקרה של צביקה, בחור ישיבה שהחליט לעזוב את העולם החרדי בגיל 22. ביום שעזב את ביתו, אביו החל להציף אותו בשיחות ובהודעות שבהם ביקש כי יחזור למשפחתו ולדרך החיים החרדית. בהמשך הוא עבר לאיומים. "באחת הפעמים שנפגשנו", סיפר צביקה, "הוא הודיע לי שאם אני אמשיך בדרך הזו, המשפחה לעולם לא תכיר בי ואני לעולם לא אהיה הבן שלו".

עבור צביקה השנתיים האחרונות היו קשות מנשוא. "לא קל לי. אני חי לבד. מפרנס את עצמי ודואג לכל צרכיי", אמר. "התרגלתי, אבל יש נקודות שבירה כמו בשבתות ובחגים". צביקה הדגיש שניסה בעבר ליצור קשר עם משפחתו, במיוחד עם אחיו, אך דבר לא עזר. "כבר התייאשתי. אם הם לא יבואו אלי מצדם מתוך הבנה שהם רוצים את הקשר איתי, אני לא אבוא אליהם בעצמי", ציין.

"הוריי לא ניסו לעצור אותי". וינגרטן לפני ואחרי שיצא בשאלה

עם זאת, ישנם יוצאים בשאלה המספרים סיפור אחר. הם אמנם מדגישים כי התהליך היה קשה ולווה בהתנכרות מצד גורמים רבים מחייהם הקודמים, אך הם מספרים שהוריהם החליטו שעל אף "המרד", הם ישמרו עמם על קשר. כך קרה לעקיבא וינגרטן, שלומד היום בברלין ומנהל אורח חיים חילוני לחלוטין.

הוא נולד וגדל כחרדי, למד בישיבה חרדית ועשה את דרכו בבטחה לעבר חיים חרדיים, כולל חתונה ושלושה ילדים חרדים למהדרין. ואולם, באחד הימים, לפני כשנתיים, הוא החליט לנטוש את המסגרת שאליה היה רגיל, יצא בשאלה וחייו השתנו מן הקצה אל הקצה. "הם היו שם בשבילי ב-100%", סיפר. "הם לקחו את זה מאד קשה בהתחלה אבל לא ניסו לעצור או לשכנע אותי".

"ההורים שלי לקחו את זה מאד קשה בהתחלה אבל לא ניסו לעצור או לשכנע אותי"

וינגרטן נולד בארצות הברית למשפחה המזוהה עם חסידות סאטמר. בגיל 18 הוא עלה לישראל, התחתן ונולדו לו שלושה ילדים. הוא היה נחשב לדמות מוכרת בציבור החרדי - איש תקשורת, מקורב לאדמו"רים שישב לפגישות עם "העסקנים הכי מושחתים במגזר החרדי", כלשונו. הוא ציין כי הוא הופתע מאוד מההתנהגות יוצאת הדופן של הוריו. "הרי כל אחד שיוצא בשאלה לוקח סיכון שהמשפחה, הילדים והסביבה הקרובה אליו תנתק איתו קשר, אבל הוריי הפתיעו אותי", אמר.

וינגרטן סיפר כי הוא מדבר עם הוריו "כמעט כל יום". "זה קשר שלא היה לי כמותו אף פעם", ציין. במשפחה כבר מספרים עליו שהוא הבן המועדף עליהם. אמו שעוסקת בחינוך מרצה היום לנשים שילדיהן יצאו בשאלה ומסבירה להן כי עדיף להן שלא להתנתק מילדיהן שבחרו בחיים אחרים. וינגרטן שומר על קשר מסוים עם שלושת ילדיו והוא אינו ממהר לשפוט לרעה את מי שבוחר לנתק את הקשר: "אלה אנשים שחשך עליהם עולמם, חסרי אונים שאין להם מושג איך להתמודד".

וינגרטן אמר כי בניגוד להוריו, "המשפחה המורחבת הגיבה שונה". "בהתחלה הייתי בניתוק מוחלט מהם. היום חלק מהאחים ואחיות בקשר איתי ואחרים לא". במהלך השנה האחרונה, כמה שבועות לפני חתונתה של אחותו, קיבל עקיבא הזמנה לחתונה מאמו. "היא הזמינה אותי ואת בת הזוג שעמה אני חי בברלין. האחיות שלי והדודים נעמדו כולם על שתי רגליים אחוריות כדי שלא אגיע לחתונה, ניסו למנוע זאת בכל דרך".

"הודעתי להורי שאני לא מאמין יותר - ונשלחתי לטיפול"

גם צבי מנדלסון, בן 27 שיצא בשאלה, סיפר כי על אף הקשיים הוריו ממשיכים לשמור איתו על קשר. הוא גדל בבני ברק ולמד בישיבת פונביז' - מהישיבות הנחשבות בציבור החרדי-ליטאי. הוא המשיך לישיבה נוספת בירושלים ומשם ללימודי משפטים באוניברסיטה. "יצאתי בשאלה בתהליך הדרגתי", סיפר צבי. "גם מול המשפחה זה היה בשלבים. בגיל 21 הודעתי לראשונה להורי שאני לא מאמין יותר, ופה התחיל מסע ארוך שבמסגרתו נשלחתי למטפלים חרדים שניסו לומר לי שיש לי בכלל בעיה רגשית ולא ספק באמונה. זה התגלגל לכך שבמשך שנתיים למדתי בישיבה אך לא קיימתי מצוות".

"זה שבר אותי", הוסיף. "ניסיתי לתת לזה צ'אנס אבל זה קרס לתוך עצמו והבנתי שבכל מחיר אני יוצא לדרך חדשה". לדבריו, בתחילת הדרך היציאה בשאלה הותירה את הוריו המומים. "הם היו נגד כל צעד שעשיתי - הבגרויות, התואר וכל דבר שהיה נראה להם חדש", סיפר. "אמרתי שאם אמשיך לסמוך עליהם, אני פשוט אאבד את עצמי, את האישיות שלי".

"לפני כמה חודשים אבא שלי כתב לי שהוא לא מוכן להיות בקשר איתי, אבל הרגש ניצח אותו"

עם זאת, בהמשך התהליך הקשה הלך והשתפר וכיום, לדבריו, הוא נמצא ביחסים טובים עם הוריו ומגיע לאירועים המשפחתיים. "היו נקודות שבירה", הדגיש מנדלסון. "לפני כמה חודשים אבא שלי כתב לי מכתב שאני חילוני ושהוא לא מוכן להיות בקשר איתי. זה נמשך חודש והרגש בסוף ניצח אותו". הוא הוסיף כי הקשר עם המשפחה המורחבת נותר רעוע. "תפיסת החיים שלנו היא שונה ויוצרת חיכוכים רבים", הסביר.

מנדלסון גורס כי חלק מההורים והמשפחות החרדיות ששומרות על קשר עם ילדיהם שיוצאים בשאלה עושים זאת בעיקר מתוך הנחה שרק כך יצליחו להחזיר את ילדיהם למסלול החרדי. "זו אסטרטגיה", טען מנדלסון, "ברור שהורי אוהבים אותי מאוד אבל חלק גדול מהקשר איתם לדעתי בנוי על אסטרטגיה של רבנים ולפיה 'אם תדברו איתו, הוא יתרכך ויחזור".

ההתאבדות של ויינשטיין דוחקת את החברה החרדית לפלורליזם

בשנים האחרונות ניתן לראות כי חל שינוי בחברה החרדית ביחס ליוצאים בשאלה. יותר ויותר הורים מקבלים את ילדיהם ושומרים איתם על קשר. סיפור התאבדותה של וינשטיין דוחק את החברה החרדית והזרמים הקיצוניים שבה להפוך לפלורליסטיים יותר. כדוגמה, אתרי האינטרנט החרדיים, בהם "כיכר השבת" ו"חרדים 10", סיקרו בהרחבה את הפרשה האחרונה, והמושג "יוצאים בשאלה" שכמעט ולא הוזכר בתקשורת החרדית בעבר, התנוסס השבוע פעם אחר פעם בכותרות.

דוגמה נוספת היא חסידות גור ששמרה לאורך השנים על ריחוק מהתקשורת, גם החרדית. בימים שבשגרה מקפידים העיתונאים החרדים שלא להתייחס כמעט לגור, בשל חשש מהחסידות רבת הכוח, אולם השבוע כותרות רבות התייחסו לפרשה הכואבת, והחסידות נאלצה להתמודד עם מתקפה חסרת תקדים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully