בסרטון: גיורא איילנד ויעקב עמידרור מנתחים את ההסכם באולפן וואלה! NEWS
לאחר שש שנים של מתיחות ונתק ביחסים בין ישראל לטורקיה, הכריזו ראשי הממשלות של שתי המדינות על ההגעה להסכם ששם קץ למתיחות והנתק ביניהן. ישראל ותורכיה אינן ומעולם לא היו מדינות אויבות, אלא שתי ידידות שנקלעו למשבר חריף ביחסים ביניהן. הפיוס ושיקום היחסים יחזיר את שיתופי הפעולה הביטחוניים, המודיעיניים, האסטרטגיים, המדיניים והכלכליים. אך מעבר לחידוש שיתופי הפעולה הבילטרליים, חשוב להכיר ולהבין את ההשלכות האזוריות של ההסכם, במיוחד אלו הקשורות למדינה שלישית ודומיננטית במיוחד באזור- איראן.
הפיוס הישראלי-טורקי יחזק את החזית האזורית אל מול ההתפשטות האיראנית במזה"ת. המעורבות האיראנית במדינות האזור מהווה אתגר ביטחוני ואסטרטגי עבור ישראל, טורקיה וערב הסעודית ונסיכויות המפרץ. קאסם סולימאני מפקד כוח אל-קודס, האחראי לפעילות 'משמרות המהפכה' מחוץ לגבולות איראן הפך לדמות מאיימת על היציבות הפנימית בכמה מדינות ויש לו השפעה רבה על ההתרחשויות בסוריה, עיראק ותימן. לישראל, טורקיה וערב הסעודית יש אינטרס משותף לבלום את ההתחזקות האיראנית ולמנוע את הפיכתן של סוריה, עיראק ותימן תחת שליטה איראנית בלעדית. בהקשר של סוריה שיש לה גבולות עם ישראל וטורקיה, דבר כזה עלול להיות מכה אסטרטגית עבורן. נפילת סוריה תחת שליטה איראנית תחזק עוד יותר את חיזבאללה בלבנון, מה שעלול להיות מכה נוספת עבור ישראל.
נקודת המפנה של חמאס?
מלבד הפיוס עם ישראל, טורקיה נמצאת בשנה האחרונה בתהליך עם מצרים, לא מעט בזכות תיווך מצד צמרת הממשל הסעודי. את ניצני תהליך זה אפשר כבר לראות בשדרוג היחסים בין המדינות לדרג שרים ולהשתתפות מצרים בוועידת הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי שנערכה באיסטנבול באפריל האחרון, בנוסף להשתתפות כוחות מצריים והטורקיים בתרגיל צבאי גדול בהשתתפות 20 מדינות שנערך בערב הסעודית בפברואר ומארס 2016 (תרגיל 'רעם הצפון'), וכן הצטרפות שתיהן לברית האסלאמית למאבק בטרור שהוקמה בדצמבר 2015 ביוזמה סעודית. ההתקרבות המצרית-טורקית, בתיווך סעודי, מכשירה את הקרקע להתגבשות ציר המדינות הסוניות הגדולות במזה"ת, ציר שישחק תפקיד מכריע בבלימה ההתפשטות האיראנית באזור. הפיוס הישראלי-טורקי יחזק ויגדיל את סיכויי ההצלחה של קרב הבלימה מול איראן.
הפיוס הישראלי-טורקי יש בו גם כדי למתן את חמאס ולמנוע את היגררות הארגון לכיוון איראן. המטרה של חמאס כיום היא לשקם ולבנות מחדש את עזה. לשם כך היא זקוקה לסיוע חוץ. מי שיכולה לספק לה את הסיוע הזה בלי התנגדות ישראלית ואף לסייע במלאכת השיקום ובהקלת הסגר על עזה היא טורקיה. היא זו שיכולה לשחק את תפקיד המתווך בין ישראל לחמאס ולסייע לכל אחד משני הצדדים לקבל את מבוקשו מהצד השני השלטת סדר בגבול עם ישראל והחזרת החיילים והאזרחים הישראלים הנעדרים בעזה לישראל והקלות בסגר והגדלת הסיוע ההומניטרי לעזה. הדברים הללו יגבירו את כדאיות הבחירה של חמאס באופציה הטורקית באופן בלעדי ולהתנתק מאיראן, עד כמה שאפשר מבחינתה, דבר שמשרת גם את האינטרס הישראלי.
ניתן לצפות, אם כן, שהפיוס הישראלי-טורקי לא רק יחזיר את היחסים הדיפלומטיים בין אנקרה לירושלים ואת התיירים הישראליים לקלאבים המפנקים של אנטליה ולשווקים של איסטנבול, אלא גם -ואולי חשוב יותר- יתרום למאבק מול איראן ולאיומים על הביטחון האזורי, לחיזוק ציר המדינות המתונות, ואולי גם בעזרת מדיניות אקטיבית של הממשל האמריקאי הבא לחזרה של יוזמת השלום הערבית לסדר היום ולהחייאת התהליך המדיני במזה"ת.
ח'דר סואעד הוא חוקר במיתווים המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית ודוקטורנט בביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה; השתתף בשבוע שעבר בכנס הדיאלוג המדיני הישראלי-טורקי של מיתווים ומכון GPOT הטורקי באיסטנבול.