פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שיא עולם תוצרת כווית: שיעור ההשמנה הגבוה ביותר בעולם

      40 אחוז מאוכלוסיית המדינה סובלים מהשמנת יתר, כ-5,000 ניתוחים לקיצור קיבה נערכים מדי שנה, והכל בשל החיבה לרשתות מזון מהיר, חוסר המודעות ורמת החיים הגבוהה. וגם, כולל הנזק ההרסני של הצפת המנהרות בגבול עזה-מצרים ונורת אזהרה מירדן. ואלה! בשכונה

      שיא עולם תוצרת כווית: שיעור ההשמנה הגבוה ביותר בעולם
      עריכת וידאו: ניר חן, עריכת תוכן: יפעת רוזנברג, לירן מוסלי וסיגל סיריוס, תחקיר: שמעון סימן טוב ואילן זלאייט, הפקה: תום רוכלין

      בעשורים האחרונים נחפרו, בעיקר ע"י "קבלנים" פלסטיניים פרטיים, מאות מנהרות לאור גבול עזה – מצרים. המנהרות שימשו להברחת סחורה מכל סוג, וגם להברחת נשק ואמצעי לחימה לארגוני הטרור ברצועה. המנהרות שימשו גם כמעבר גבול לא רשמי, ובתקופת שלטון חמאס גבה הארגון מס על הסחורה שהוברחה מהן. בתקופת שלטונו של א-סיסי החלה מצרים ליישם תכנית מימי שלטון מובארק: לסגור את המנהרות כליל באמצעות הצפתן במי ים. ההצפה מתבצעת באמצעות תעלה באורך 15 ק"מ, ובעומק של בין 5 ל-10 מטר. מהתעלה יוצאים לכל אורך התוואי צינורות פלסטיק מחוררים בעומק של 20-30 מטר שדרכן מחלחלים המים עד למנהרות.

      עם זאת, התוצאות המשניות של פרויקט זה חמורות מאוד: רמת המליחות באקוויפר החוף בדרום רצועת עזה הולכת וגדלה, בקצב של כחמישה אחוזים בחודש בחודשים האחרונים. מליחות זו הופכת את המים לבלתי ראויים לשתייה, ואף מאיימת על עשרות אלפי דונם של קרקע חקלאית אשר היבולים בה מתחילים להינזק אף הם. לחסימת המנהרות יש גם היבט נוסף: בזמן השיא שלהן, כ-30% מהסחורה לרצועה עברה דרכן, באופן שקשר את הרצועה כלכלית למצרים. כעת מעבר רפיח סגור גם הוא לסחורה וישראל מספקת את מלוא התצרוכת ברצועה, שקשורה לחלוטין לישראל ואינה "מסתפחת בהדרגה למצרים".

      מנהרות ההברחה ברפיח (רויטרס)
      התכנית מתקופת שלטונו של מובארק יוצאת לפועל (צילום: רויטרס)

      בעיירה ד'יבאן שבמזרח ירדן פרצו בימים האחרונים עימותים אלימים בין כוחות הביטחון הירדנים לבין מאות מפגינים שמחו על אבטלה גוברת ומצוקה כלכלית קשה. על פי הדיווחים ברשת "אלג'זירה" וברשתות התקשורת הירדניות, החלו העימותים בהקמת אוהל למחאה שקטה שפורק על ידי כוחות הביטחון הירדנים. כתוצאה מכך הידרדרה המחאה לעימותים אלימים שכללו יידויי אבנים מצד המפגינים וירי אש חיה ורימוני גז מדמיע מצד כוחות הביטחון הירדנים. לפחות שמונה אנשי ביטחון ירדנים נפצעו במהלך המהומות, שלושה מהם כתוצאה מאש חיה, ובקבוק תבערה נזרק על רכב משוריין של הכוחות.

      לעת עתה, מנסים שלטונות ירדן לפתור משבר זה בדרכי שלום. שר הפנים סלאמה חמאד נפגש עם ראשי העיירה ועם מנהיגי מחוז "מדבא" והגיע עמם להסכם על סיום המהומות. בתמורה, הסכימו שלטונות ירדן לשחרר עשרות מפגינים שנעצרו במהלכן, ו"לפעול ליצירת מקורות עבודה במגזר הפרטי". מנהיגי המחאה לא נעצרו בשלב זה, ואחד מהם נראה מתראיין השבוע לרשת "אלג'זירה" ומסביר: "אין לנו מטרות פוליטיות, המחאה שלנו היא מחאה בדרכי שלום". עם זאת, בסרטונים שצולמו במקום ההפגנות והועלו ל"יוטיוב" נראים צעירים מתעמתים עם כוחות הביטחון וצועקים סיסמאות להפלת המשטר.

      עד כה פסח "האביב הערבי" על ירדן כמעט לחלוטין, והמשטר הירדני נחשב לאורך השנים האחרונות ליציב וחכם יותר יחסית לשכניו, המנהל מערכת איזונים עדינה יותר עם נתיניו. עם זאת, אין לשכוח כי זהו עדיין משטר אוטוריטרי שבו המלך מצטלם עם יורש העצר במטרה להכינו לשלטון עתידי על המדינה. על קירות תחנות משטרה ומשרדים ממשלתיים במדינה מופיע באותיות גדולות "השילוש הקדוש": "אללה, "המולדת" ו"המלך". נשאלת השאלה כמה זמן אפשר יהיה להחזיק במערכת מושגים כזו בעידן הרשתות החברתיות. סיסמאות כמו אלו שנשמעו בהפגנות בדיבאן, המופצות ללא הפרעה ברחבי הרשת, שוברות את הטאבו סביב מושגים אלו ויוצרים שיח חופשי יותר.

      עבדאללה מלך ירדן בנאומו באו"ם, 28 בספטמבר 2015 (רויטרס)
      לא לעולם חוסן. עבדאללה (צילום: רויטרס)

      על פי נתוני "אלערבי אלג'דיד" מהשנה שעברה עומדת ההכנסה השנתית הממוצעת לנפש ברצועת עזה על 966 דולר (3,744 שקל) בלבד. שיעור האבטלה ברצועה עומד על כחמישים אחוז, ורבים מאלו המועסקים אינם עובדים במשרות יצרניות אלא בשירות מנגנוני הביטחון והבירוקרטיה של חמאס. פקידים אלו מקבלים בחודשים האחרונים מממשלת האחדות של הרשות הפלסטינית רק 45% ממשכורתם, כ-1,200 שקל בלבד. בחברות אנושיות קיים לעתים מתאם הפוך בין רמת החיים ובין שיעור הילודה. ב-2015 מוערך שיעור הילודה ברצועה ב-4.08 ילדים לאם והתוצאה (גם אם נתחשב בכך שהמחיה ברצועה זול הרבה יותר) היא שעדיין קשה עד בלתי אפשרי לפרנס בסכומים כאלה משפחה מרובת ילדים. בחודש הרמדאן, שבו נהוג לקנות יותר אוכל לרגל ארוחות החג, בעיה זו מביאה את פקידי חמאס למחות מול המצלמה על תנאי חייהם.

      אחד הפקידים מספר כי מנצל את יום החופשה השבועי כדי לעבוד בחקלאות, מסייע לבני משפחתו לגדל ולמכור בשוק. אחר מספר כי הוא משכים קום והולך לעבודה ברגל, מרחק של 3 ק"מ כדי לחסוך את דמי הנסיעה. פקיד נוסף, שמשפחתו מונה תשע נפשות, מסיים את העבודה הממשלתית ועומד עם עגלה ליד שווקים ובתי ספר.

      רחובות עזה, קיץ 2015 (רויטרס)
      ברמדאן המצב רק הולך ומחמיר (צילום: רויטרס)

      רק שלושה וחצי מיליון תושבים מתגוררים בכווית, אחת המדינות הזעירות במזרח התיכון, אולם המדינה הקטנה הזו מחזיקה בשיא עולמי מפוקפק – שיעור ההשמנה הגבוה בותר בעולם. ע"פ מחקר אמריקני המתבסס על נתונים של ארגון הבריאות העולמי והממשלות השונות, כארבעים אחוזים מאוכלוסיית כווית סובלים מהשמנת יתר (ע"פ המדד שנקבע ע"י ארגון הבריאות העולמי) - יותר מפי שלושה מהממוצע בעולם. כ-5,000 ניתוחים לקיצור קיבה נעשים מדי שנה במדינה, השיעור הגדול ביותר בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה.

      כווית נמצאת כבר מספר שנים בצמרת הרשימה, הרבה בזכות חיבתם של התושבים לרשתות הפאסט-פוד האמריקאיות, וחוסר המודעות המספקת בתרבות המקומית לנזקי ההשמנה ולתזונה נכונה. כותבי המאמר מצביעים כמובן על השגשוג הכלכלי של המדינה, בזכות רווחי הנפט הרבים שלה (שהופכים אותה למדינה המוסלמית העשירה בעולם), כגורם משמעותי בעליית רמת החיים ובכך גם ההשמנה. יחד עם כווית נמצאות בעשירייה הראשונה של הדירוג נסיכויות נפט נוספות - ערב הסעודית, איחוד האמירויות, קטאר ובליז.

      סניף מקדונלדס בכווית (AP)
      תרצו להגדיל בשקל תשעים? סניף מקדונלדס בכווית (צילום: AP)