פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עמידרור: "טורקיה לא יכולה להשפיע על חמאס בהחזרת הנעדרים"

      ראש המל"ל לשעבר דחה באולפן וואלה! NEWS את הביקורת על הסכם הפיוס: "מישהו טיפח תקוות, אבל זה לא קיים". מנגד, גיורא איילנד, שעמד בראש צוות חקירת המשט, תקף: "נופלים למלכודת של אויבינו"

      עמידרור: "טורקיה לא יכולה להשפיע על חמאס בהחזרת הנעדרים"
      צילום: מאצ'י הוף, עריכת וידאו: ניר חן , עריכת תוכן: לירן מוסלי ברן וסיגל סיריוס, תחקיר: עומר שליט ואסתי סדקה, הפקה: תום רוכלין.

      הסכם הפיוס שנחתם היום (שלישי) בין ישראל לטורקיה ספג ביקורת בקרב גורמים מסוימים בישראל בשל העובדה שלא כלל את השבת החיילים אורון שאול והדר גולדין ואת אברה מנגיסטו ואזרח בדואי המוחזקים ברצועת עזה, בעוד שאחרים הפרידו בין הסוגיות. בריאיון לאולפן וואלה! NEWS טוען אלוף (במיל') יעקב עמידרור, לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי שהיה מעורב גם במשא ומתן עם אנקרה, כי אין לטורקיה יכולת להשפיע על חמאס בנושא וכי ההסכם עונה על האינטרסים של ישראל.

      "אני לא אוהב את ההסכם, אבל חושב שצריך לחתום עליו", אמר. "הסכמים חותמים מאינטרסים ולא מאהבה. לישראל יש אינטרס לסיים את הסכסוך על המרמרה ולחזור ליחסים נורמליים עם טורקיה, קרים אבל נורמליים. אין שום סיבה להמשיך ולגרור את זה בלי להרוויח שום דבר, אלא רק להפסיד".עמידרור הדף את הביקורת על כך שהסכם הפיוס לא כלל את החזרת הנעדרים והאזרחים המוחזקים ברצועת עזה: "אני לא יודע מאיפה צצה האמונה או התקווה שלטורקיה יש יכולת להעמיד את חמאס בפינה ולהכריח אותו להחזיר את הגופות".

      אברה מנגיסטו, אורון שאול, הדר גולדין (עיבוד תמונה)
      מוחזקים ברצועת עזה. אברה מנגיסטו, אורון שאול והדר גולדין

      עמידרור הדגיש כי "אין שום יכולות לטורקיה להשפיע על חמאס בתחום הזה. מישהו טיפח תקוות כאלה, אבל זה לא קיים. לחמאס גם אין אינטרס שהטורקים יבנו פרויקטים כלכליים והוא לא יזיל דמעה אם מחר הם ייעלמו. חמאס רוצה להתחמש. למדינת ישראל יש אינטרס שלפלסטינים יהיה יותר טוב ושהם לא יחיו בזבל. הטורקים רוצים להראות שהם האח הסוני הגדול שדואג לעזה, אבל חמאס לא דחף שום פרויקט אזרחי".

      הוא דחה את הטענות ולפיהן תשלום הפיצויים למשפחות קורבנות המשט יוצרת תקדים. "(עוד גורמים) יכולים לבקש, זה נכון, אבל אם יהיה לנו אינטרס אז נשלם לו, ואם לא יהיה אז לא נשלם", הסביר. "זאת לא ברית בין אחים, לא הסכמנו לשום עיקרון. הסכמנו רק על עקרון שאם זה משתלם לישראל אז היא משלמת, ונפעיל אותו כשנרצה. הייתה ועדת בדיקה בינלאומית שקבעה כי מותר לישראל להטיל סגר ימי ולהשתמש בכוח צבאי על מנת לעצור כל מי שישבור אותו, וגם שמדינת ישראל השתמשה בכוח עודף". לדבריו, "ארדואן לא הולך להשתנות, אך מדובר במדינה מוסלמית חשובה במזרח התיכון".

      נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן מגיע למסגד באיסטנבול, 17 ביוני 2016 (רויטרס)
      "ההנהגה הביטחונית השתנתה". ארדואן במסגד באיסטנבול (צילום: רויטרס)

      מנגד, ראש ועדת חקירת משט המרמה אלוף (במיל') גיורא איילנד, שהיה אף הוא ראש המל"ל בעבר, תקף את ההסכם. "המשא ומתן התחיל לפני שלוש שנים והמצב היה מאוד שונה", אמר לאולפן וואלה! NEWS. "הגיעו אז לכאורה להסכמות עד נקודה מסוימת. כשחידשו את השיחות התחילו מאותה נקודה ולכאורה קיבלו כמובן מאליו את מה שישראל הסכימה לפני שלוש שנים".

      בנוסף לכך, אמר, "יש את נושא הגופות של החיילים. אנחנו נופלים באופן קבוע לאותה מלכודת שטומנים לנו אויבנו, שמבודדים נושא של החזרת שבויים או גופות ומבקשים לנהל משא ומתן בנושא הזה בלבד. כך היה אחרי 'עופרת יצוקה' ב-2009, אז הייתה דרישה בינלאומית למחוות הומניטריות בעזה, בזמן שגלעד שליט היה שם. זאת תמיד נקודה חולשה ישראלית. אז אם אתה מנהל עליה משא ומתן בנפרד אתה בנקודת חולשה".

      איילנד ציין עוד כי "ארדואן מוביל קו אידיאולוגי אנטי-ישראלי מאוד חזק. גם הצמרת הביטחונית הטורקית שהייתה ביחסים טובים עמנו לפני 12 שנה הוחלפה ויש לה תפיסה אחרת. ההסכם הזה לא נחוץ לישראל אלא לטורקיה. אם המשמעות היא שהתנאים לא מספיק טובים, ישראל יכולה גם לחיות בלעדיו. עוד חלק חשוב זה איך ניהלו את המשא ומתן כי ישראל יכולה הייתה להשיג הסכם יותר טוב. לדעתי התקפלנו מהר מדי".