פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "ביים זירת התאבדות": שמעון קופר הורשע פה אחד ברצח שתיים מנשותיו

      בית המשפט המחוזי מרכז קבע שקופר המית באמצעות כדורים שלא משאירים עקבות בגוף את אשתו הראשונה אורית והשלישית ג'ני. הפרקליטות: "הוא לא בחל בשימוש בשקרים מתוחכמים". דיווח לאולפן וואלה! NEWS

      "ביים זירת התאבדות": שמעון קופר הורשע פה אחד ברצח שתיים מנשותיו
      צילום: יותם רונן סטילס: מגד גוזני וראובן קסטרו עריכה: ניר חן

      בית המשפט המחוזי מרכז הרשיע היום (שלישי) פה אחד את שמעון קופר בן ה-55 ברצח שתי נשותיו - שנה לאחר שהוגשו הסיכומים במשפט רווי אמוציות שבו השמיעו עשרות עדים משני הצדדים את דבריהם בניסיון לשפוך אור על הפרשה. הרצח של אשתו הראשונה, אורית קופרשמידט, אירע ב-1994 והשני, של אשתו השלישית, ג'ני מור חיים, ב-2009. הסיפור נחשף לראשונה לציבור בתכנית "עובדה" על ידי העיתונאי עמרי אסנהיים.

      "הנאשם ביים בשני המקרים זירת התאבדות באמצעות פיזור מספר רב של תרופות", נכתב בהכרעת הדין. "ביום זירת ההתאבדות הוא התנהגות פלילית מובהקת, המהווה יסוד מרכזי במסקנה שהנאשם גרם בכוונה תחילה למותן של שתי נשותיו. את העובדה שהדבר נעשה באותה דרך בשני המקרים, יש לראות כ'עדות שיטה', המחזקת כל אחד משני האישומים".

      עוד נכתב כי "בית המשפט מצא שעדויותיהן של מריה ושל שרונה (אשתו השניה, ג"ג) היו אמינות מאוד, ואילו עדותו של הנאשם הייתה לחלוטין בלתי אמינה. הנאשם לא הצליח לתת הסברים, או להעלות ספק סביר, באשר לראיות הרבות שעלו נגדו, והסתבך בשקרים בנושאים מהותיים ביותר".

      נושא: שמעון קופר הורשע ברצח שתי נשותיו, יוני 2016 (מגד גוזני)
      "הצליח להתל באנשים רבים". קופר, היום (צילום: מגד גוזני)
      משפחתה של ג'ני, אשתו של שמעון קופר שנרצחה על ידיו – לאחר הרשעתו בית המשפ המחוזי לוד (מגד גוזני)
      בני משפחתה של ג'ני, אשתו השלישית של קופר, בבית המשפט, היום (צילום: מגד גוזני)

      עו"ד נאוה טולדנו יהודה, מפרקליטות מחוז מרכז שליוותה את הפרשה, אמר לאחר הכרעת הדין כי "בית המשפט אימץ היום את עמדת התביעה וקבע כי שמעון קופר רצח את שתי נשותיו. מדובר בפרשה מורכבת הנפרסת על פני שנים ארוכות, שבמסגרתה ניהל קופר חיים כפולים והצליח להתל בקרובים לו ביותר באמצעות מסכת שקרים ומרמה. לאחר מספר שנות נישואים עם כל אחת מנשותיו ביצע קופר את מעשי הרצח באופן מתוחכם וקשה לזיהוי, ובסמוך לאחר הרצח עבר להתגורר עם אישה אחרת".

      לדבריה, "קופר לא בחל בשימוש בשקרים מתוחכמים, שהקשו על גילוי מעשיו. עם זאת, באמצעות שילוב ידיים של גורמים שונים, עבודה עיקשת ובחינה מעמיקה של הראיות בתיק, הובאה היום הפרשה לסיומה בהרשעה מלאה, המעידה כי גם לאחר שנים מביצוע העבירה – לא ניתן לחמוק מן הדין. אנו תקווה כי משפחות הקורבנות, ששנים רבות נמצאות תחת ערפל של סימני שאלה, זכו היום לוודאות באשר לגורל יקירותיהן, ובכך ייתכן וימצאו מעט נחמה".

      לאחר חשיפת הסיפור ב"עובדה" נפתח מחדש התיק שנסגר במשטרה לאחר שבנותיה של האישה השלישית של קופר, ג'ני, התלוננו במשטרה בעקבות מותה המוזר. קופר ניהל מאבק משפטי וניסה למנוע את שידור התחקיר, אך ללא הצלחה. הפרקליטות האשימה אותו תחילה רק ברצח של ג'ני, אולם תיקנה את כתב האישום זמן קצר לאחר שהוגש, והוסיפה אישום ברצח האישה הראשונה, אורית, כ-19 שנים לאחר שזו שמה קץ לחייה לכאורה.

      בפרקליטות לא היססו לומר שקופר הוא "שקרן חסר מעצורים שהצליח לאורך השנים להתל באנשים רבים, גם אנשים אינטליגנטיים למדי". נקודת המפנה שהביאה לכתב האישום בגין הרצח של ג'ני, היה מעצרה של המאהבת של קופר, הרופאה המרדימה מריה זקוטסקי, שהתוודתה כי היא סיפקה לו חומר ממית, מה שהיווה את פריצת הדרך המשמעותית בתיק.

      ג'ני מלמד קופר, אוקטובר 2012 (סריקה , דנה קופל, ידיעות אחרונות)
      התייעץ עם עורך דין מה יקרה אם היא תלך לעולמה. ג'ני (צילום: דנה קופל, ידיעות אחרונות)

      תחילתו של הסיפור הוא בשנת 1999, אז הכיר קופר את ג'ני, חברת קיבוץ אייל. זמן קצר לאחר מכן הוא עבר עם ילדיו להתגורר בביתה. קופר ביקש להתקבל כחבר קיבוץ, אולם לאחר שהסתכסך עם חברי הקיבוץ משך את בקשתו. באוגוסט 2007 נישאו קופר וג'ני ובמקביל חתמו על צוואות הדדיות. ג'ני חתמה על התחייבות בלתי חוזרת להשיב לקופר 150 אלף דולר, שאותם נטען שהשקיע בשיפוץ והרחבת הבית בקיבוץ.

      בדצמבר 2007 רכשו הוריה של ג'ני, לעצמם, דירה שאותה רשמו, משיקולי מיסוי ובהמלצת קופר, על שם ג'ני. לאחר שנה פנה קופר לעורך דין, שטח בפניו טענות בדבר התנכלויות של הקיבוץ וביקש לדעת מה יקרה אם היה וג'ני תלך לעולמה, וזאת באופן לא טבעי. בעקבות בקשתו זו מסר עורך הדין לקופר חוות דעת משפטית שבה פירט, בין היתר, תסריטים אפשריים לפגיעה בג'ני, עד כדי גרימת מותה, וכן מה יהיו זכויות היורשים אם ג'ני תלך לעולמה. עורך הדין המליץ שג'ני תודיע כי קופר הינו המחליף לצורך העברת זכויותיה באגודה לאחר מותה, וכך נעשה.

      הפרקליטות בתיק, נאוה טולדנו ורחל אבישר מפרקליטות מחוז מרכז, טוענות כי בשנת 2006, בעודו נשוי, הכיר קופר את מריה, אם חד הורית, והחל לנהל עמה קשר רומנטי. הוא הציג עצמו בפני מריה כ"איש כוחות הביטחון". במהלך הקשר ביניהם סיפר קופר למריה כי במסגרת עבודתו הביטחונית עליו לחסל מחבל המתגורר בחו"ל, וכי עליו לעשות זאת בדרך שלא תותיר סימן. לאור עיסוקה והכשרתה, ביקש קופר ממריה עזרה באיתור חומר העונה על דרישות אלו - גורם למוות ובלי להותיר סימן. מריה סיפקה לו את אותו חומר מחדר הניתוח בבית החולים שבו עבדה. קופר מכחיש טענות אלו.

      נתיחת הגופה של ג'ני לא העלתה ממצא חד-משמעי על סיבת המוות

      לפי ציר הזמן שיצרו בפרקליטות, קופר ומריה סיכמו לעבור לגור ביחד בקיבוץ ב-31 ביולי 2009, אז ג'ני עוד הייתה בחיים. על פי טענותיהם, קופר אמר למריה שג'ני אמורה לעבור להתגורר עם בן זוגה בבית אחר. ב-11 ביולי, 20 ימים לפני המועד המיועד, התעוררה ג'ני בבוקר כשהיא חשה התכווצות בגפיים התחתונות, תחושת עילפון, חנק, איבוד שליטה על השתן וקושי בביטוי מילים. ג'ני התאוששה לחלוטין בתוך זמן קצר, הסימפטומים חלפו, אך קופר הזמין את צוותי מגן דוד אדום לביתה. היא פונתה לבית החולים מאיר שבכפר סבא ושוחררה כעבור כשעתיים.

      במהלך המשפט, טען קופר כי זו ההוכחה כי ג'ני סבלה מבעיות רפואיות שאינן קשורות אליו. בפרקליטות טוענים כי ייתכן שבאותו אירוע הזריק קופר לג'ני כמות קטנה של החומר שממנו היא מתה בסופו של דבר, וייתכן שכל זה היה חלק מהכנת תשתית שתסביר את מותה בטרם עת של ג'ני. זאת, משום שאירוע זה יצר לראשונה תיעוד לבעיה בריאותית לכאורה, דבר שלא היה קיים קודם לכן אצל ג'ני. בעקבות אירוע זה, עברה ג'ני סדרה של בדיקות שתוצאותיהן היו תקינות.

      שלושה שבועות לאחר מכן נמצאה ג'ני כשהיא ללא רוח חיים. בקרבתה נמצאו חפיסות ריקות ומלאות של כדורים מסוגים שונים. החומר שלטענת הפרקליטות נמסר לקופר ממריה והוזרק לג'ני, מתפרק בדם במהירות, כך שלא ניתן לגלות אותו. ואולם, אין כל ראיה ישירה לכך שקופר אכן הזריק לג'ני את החומר. נתיחת הגופה שנערכה חרף סירובו הראשוני של קופר לא העלתה ממצא חד-משמעי באשר לסיבת המוות. הקביעה הייתה כי המוות נגרם קרוב לוודאי מהפרעה קטלנית של קצב הלב. בתום השבעה עברה מריה להתגורר עם קופר בבית בקיבוץ, וחודשיים אחר כך השניים חתמו על הסכם יחסי ממון. במקביל, החתים קופר את ילדיה של ג'ני על טופס שלפיו הם מודעים לצוואה והגיש לבית המשפט בקשה לקיום הצוואה, שלפיה אמורים לעבור מלוא רכושה וזכויותיה - אליו.

      התביעה טוענת כי קופר שכנע את הסובבים ואת ג'ני שהיא סובלת מבעיה רפואית קשה המסכנת את חייה – אולם לא הובאה כל ראיה, עדות מומחה או אחרת, שתלמד שג'ני סבלה מבעיה כזו. להפך, ג'ני הייתה אישה בריאה ופעילה מבחינה ספורטיבית, שיחקה כדורעף ואף השתתפה בטריאתלון חובבני. העדויות מסביב מצביעות על ניסיון כזה מצדו: שבוע לפני מותה ביקרו ג'ני וקופר אצל רופאת המשפחה שלה, שהעידה כי קופר הביע דאגה מוגזמת וטען שאינו ישן בלילות משום שחושש שיקרה לה משהו. בתה של ג'ני סיפרה על מקרה שבו ישב עמה ועם אחותה, כשג'ני הייתה נוכחת, ואמר שג'ני משקרת להן ושהיא חולה. ג'ני בכתה ולא אמרה דבר. אחר כך הסבירה שקופר בעיקר מבהיל אותה. חברתה של ג'ני העידה שקופר אמר לה שבועיים לפני מותה של ג'ני, שכשבועיים קודם לכן ג'ני ניסתה להתאבד.

      אבל העדות החשובה ביותר כאמור, היא זו של מריה, שבה סיפרה כי קופר טען באוזניה שהוא רוצה לעזוב את עבודתו במשרד הביטחון, אך אינו יכול מאחר שיש לו עדיין משימות לבצע. בשלב כלשהו הוא אמר לה שיש לו עוד משימה אחת אחרונה. לחסל מחבל שמתגורר בארמון בארצות הברית. מריה הציעה שיתייעץ עם המומחים במקום עבודתו, אך לדבריה קופר אמר לה שמדובר במשימה כה סודית שהוא אינו יכול לשתף איש. מריה התייעצה עם קולגה, רופאה מרדימה נוספת בבית החולים, שגם היא העידה במשפט, ולבסוף הציעה לו חומר מסוים שמשפיע תוך כמה שניות כשהוא מוזרק לווריד, ומרפה את השרירים, כולל את אלה האחראים על פעולת הנשימה. קופר ביקש שתביא לו את החומר והיא לקחה שלוש אמפולות מחדר ניתוח בבית חולים מאיר בכפר סבא ומסרה לו.

      בזירת המוות של ג'ני, כאמור, נמצאו חפיסות ריקות רבות של כדורים. להיכן נעלמו עשרות הכדורים החסרים? שואלת הפרקליטות ועונה כי קופר הוא היחיד שהיה יכול לעשות זאת. עוד הם טוענים כי שיחת הטלפון למגן דוד אדום מפוברקת וקופר עשה מצג כאילו הוא מטפל בג'ני, למרות שלא טיפל בה כלל. הוא גם סירב תחילה לנתיחת גופתה של ג'ני. בהמשך הסכים, רק לאחר שהובהר לו שללא הסכמתו תוגש בקשה לבית המשפט. בשיחת הרקע במשרדי "עובדה" אמר שהתנגד לנתיחה בעקבות טראומה שהייתה לו הן מאמו והן מאורית, אשתו הראשונה. "הן היו מלאות בדם, התכריכים היו מלאים בדם", אמר. רק שמבדיקה שנעשתה, באמו של קופר לא בוצעה נתיחה כלל.

      הארכת מעצר לשמעון קופר המואשם ברצח שתי נשותיו, אוקטובר 2012 (נמרוד סונדרס)
      האתר הגדול יהיה להוכיח את אשמתו ברצח אשתו הראשונה. קופר בבית המשפט ב-2012 (צילום: נמרוד סונדרס)

      עם זאת, עדיין אין כל ראיה ישירה שלפיה קופר גרם למותה של ג'ני. ואולם, הפרקליטות טוענת כי מכלול הראיות הנסיבתיות וצירופן לא יכול להותיר ספק בדבר אשמתו ברצח. אך האתגר הגדול יותר עבור הפרקליטות, יהיה להוכיח את אשמתו בדבר רצח אשתו הראשונה, אורית, אישום שכאמור התווסף מאוחר יותר לכתב האישום נגדו. התמונה על אודות הרצח של אורית מעורפלת יותר והראיות נסיבתיות אפילו יותר.

      קופר נישא לאורית ביולי 1983. לאחר נישואיהם רכשו בני הזוג באמצעות הלוואה דירה בשכונת נווה עופר שבתל אביב ונולדו להם שני בנים, כיום בני 30 ו-27. בינואר 1994 בבוקר נמצאה אורית כשהיא ללא רוח חיים ובקרבתה חפיסות ריקות של כדורים מסוגים שונים. נתיחת גופתה לא העלתה כל ממצא באשר לסיבת המוות. לא נמצאו סימני חבלה, מחלה, או הרעלה. בדיקה טוקסיקולוגית שנערכה לא הראתה כל ממצא שהיה בו כדי להסביר את מותה של אורית.

      בסמוך לאחר השבעה על מות אורית, עזב קופר עם שני בניו את הדירה בנווה עופר ועבר להתגורר בנתניה בביתה של ש', שאותה הכיר, לטענת הפרקליטות, בזמן שהיה נשוי לאורית ובין השניים התפתחה זוגיות רומנטית שהסתיימה לבסוף בגירושים ובטונים צורמים. ש' ואמה טענו כי קופר סיפר להן שהוא איש שב"כ. בנובמבר 1993 חתמו הוריה של ש' על קניית בית עבור בתם ובן זוגה. קופר מצדו התחייב לשלם 40 אלף דולר מעלות הבית. סכום זה אכן שולם לאחר מותה של אורית.

      כשבועיים לאחר מותה של אורית, ביקש קופר להפסיק את תשלומי ההלוואה על הבית בנווה עופר ולמחוק את המשכנתא הרשומה על הדירה. זאת, לאור קיומו של ביטוח חיים כמקובל בהלוואות מעין אלה. חודשיים לאחר מכן הוא מכר את הדירה וכעבור כמה חודשים עבר להתגורר בפרדסיה עם ש'. באוקטובר 1994 ערכו הוריה של ש' צוואה המבטיחה לו 20% מערך הבית בפרדסיה, בהמשך זה עלה ל-50%. כעבור כמה שנים התגרשו קופר וש'.

      הזירה לא התאימה לממצאים בגופה של אורית

      במשטרה טען קופר שיש לו "בלאק אאוט" בכל הקשור ליום מותה של אורית. הוא לא זכר היכן ישן, מי מצא אותה, מי היה בבית, לא זכר כמה זמן חלף מרגע שראה אותה חיה ועד שנמצאה מתה, לא זכר מי הזמין צוות רפואי. לעומת זאת, בבית המשפט מסר קופר גרסה מפורטת. הוא ידע לספר כי אורית ישנה בסלון והוא בחדר השינה וכי סביבה נמצאו כדורים. לדבריו, באותו ערב אורית רצתה לצפות באופרת הסבון האהובה עליה והוא פנה לישון בחדר השינה. הוא אמנם נהג לצאת לעבודה בשעות מוקדמות מאוד, אך מאחר שלא השעון המעורר של אורית ולא שלו היו בחדר השינה, הוא התעורר בשעה מאוחרת יחסית, בבהלה, ורץ להעיר את הילדים. הוא צעק להם לקום ובדרך למטבח עבר בסלון, נתן או לא נתן דחיפה לאורית, וקרא לה לקום גם כן, ובמילותיו: "קומי פדלאה". הוא רץ למטבח להכין בעצמו כריכים לבית הספר ולגן ותוך כדי מהמטבח צעק לה שוב לקום.

      קופר שלח את בנם בן השמונה לשאול את אורית שאלה, וזה אמר לו שהיא לא רוצה לקום, והוא הבין מכך שהיא אמרה שהיא עייפה. לאחר ששלח את הילדים לדרכם, הבחין שאורית שוכבת באותה תנוחה. הוא ניגש אליה וטלטל אותה, כשלא הייתה תגובה הוא נבהל, לקח את הטלפון, התקשר בטעות כנראה למכבי אש, ולאחר מכן למד"א. בשיחת הטלפון ליוסי סיאס לאחר מותה של ג'ני, טען קופר שכשמצא את ג'ני הוא טעה והתקשר למכבי האש לפני שהתקשר למד"א ולא במקרה של אורית. "אפילו הוא התבלבל בין המקרים", אומרים בפרקליטות.

      כשהמשטרה הגיעה בהמשך, הוא לא רצה לחתום על הסכמה לנתיחה אבל שוכנע על ידי אביה של אורית. לדברי הפרקליטות, הזירה לא התאימה לממצאים הטקסיקולוגיים בגופתה של אורית. כדורי אסיבל שנמצאו בזירה לא נמצאו בדמה של אורית, גם לא נמצאה כל תרופה אחרת. לטענת הפרקליטות, המסקנה היחידה המתבקשת היא שהכדורים פוזרו בזירה כתפאורה בלבד ולאחר שהילדים עזבו את הבית.

      הוריה של אורית העידו שניהם שקיבלו בדואר לביתם דוח נתיחה שבו נרשם שאורית מתה בשל כשל בלב. מעדות האם עולה שאף נרשם כי נמצאו שרידים של כדורים לא מעוכלים. דוח זה אינו הדוח שנרשם במכון לרפואה משפטית ואשר מונח היום בפני בית המשפט. עוד העידו כי הדוח נעלם בפריצה שהתרחשה בביתם כשנתיים קודם לעדותם, ובה נגנבו מסמכים בלבד, גם אם בעלי ערך, אך לא דברי ערך מובהקים.

      בניין בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, אוגוסט 2012 (סריקה , דו"ח מבקר המדינה)
      טוען שלא זכה להליך הוגן. בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (צילום: דוח מבקר המדינה)

      אלא שלקופר יש תשובות טובות כמעט לכל טענה. האם ניתן להרשיע אדם בעבירה החמורה בספר החוקים, כאשר הפרקליטות עצמה אינה יודעת כיצד נגרם מותה של המנוחה, או באיזה אופן גרם האדם למוות, ואף איננה מבקשת לקבוע ממצאים מוחלטים?, שואלים סניגוריו, איתי בר עוז ודן באומן מהסנגוריה הציבורית. לטענתם, מצבה הנפשי של אורית היה בכי רע ובשל מחדלי חקירה והזמן שעבר אין לכך תיעוד, מה שפוגע ביכולתם להוכיח את חפות הלקוח שלהם. עוד טוענים הסנגורים בשמו של קופר כי בשל תכנית התחקירים "עובדה" שליוותה את הפרשות, הוא לא זכה להליך הוגן. זאת, משום שמרבית עדי התביעה נחשפו לעדויותיהם של העדים האחרים, דבר אשר הביא לזיהום העדויות.

      קופר טוען כי אורית היא אהבת נעוריו ואם ילדיו. לטענתו זו אין כל היגיון בתזת התביעה, לפיה בשל התכנון העתידי לרכישת בית עם אישה שאיתה אין לנאשם מערכת יחסים זוגית, הוא ירצח את אם ילדיו. במשפט כלל לא הוכח שקופר התחייב לתת סכום של 40 אלף דולר להוריה של ש' לפני מותה של אורית.

      ההגנה מתעקשת כי אורית שמה קץ ולחייה וכי לקופר אין יד בדבר. כך למשל, הם טוענים כי אורית הייתה במצב נפשי קשה לפני מותה והוריה העידו כי הם בטוחים שבתם שמה קץ לחייה. לטענת ההגנה, "התביעה התנפלה כמוצאת שלל רב על כך שבנו של קופר, שהיה אז בן שמונה, העיד כי לא ראה 'משהו חריג במיוחד' כשיצא מהסלון, ומכך מנסה לבנות תיאוריה שלפיה קופר פיזר את חפיסות הכדורים לאחר שהבנים יצאו מהבית. למעשה כל תיאוריית 'ביום הזירה' נשענת על אמירתו של הבן שלפיה לא הבחין בכדורים בצאתו מהדירה. מדובר בילד שהיה בטראומה". לדברי ההגנה, הילד לא נשאל באופן מפורש אם ראה חפיסות כדורים אם לאו, וגם אם היה נשאל ככל הנראה היה משיב כי הוא לא זוכר.

      לגבי ג'ני טוענת ההגנה, כי אין ראיה למוות לא טבעי לצד ריבוי ראיות התומכות באפשרות של מוות טבעי. ההגנה טוענת שהוכח במשפט כי על אף האישיות האנרגטית והעיסוק בספורט בשנים האחרונות של חייה, הרי שג'ני סבלה מכמה גורמי סיכון משמעותיים שיכלו להביא להפרעת קצב לב קטלנית, וכן סבלה בפועל מתקופות של הפרעות קצב לב. בנוסף לכך, תטען ההגנה, כי בשבועות ובימים שלפני מותה חשה ג'ני ברע וניכר היה שעובר עליה משהו רע מבחינה בריאותית. אפילו בתה העידה שיום לפני מותה היא הרגישה לא טוב, היא הייתה חיוורת וחלשה.

      חמישה שבועות לפני מותה ג'ני, היא התעוררה משנתה עם תחושה של התכווצויות בגפיים התחתונות, תחושת עילפון, חנק, קושי בדיבור ואיבוד שליטה על השתן. התביעה קובעת שזה מעשה ידיו של קופר, אולם ההגנה טוענת שלא ניתן להזריק תרופה לאדם ישן מבלי שהוא יתעורר ומבלי שהוא יחוש בכאב הנגרם ממחט המזרק, או שתפרוץ טיפת דם מבעד לעור. לגבי הכדורים שנמצאו ליד גופתה טוענת ההגנה, כי בשל כשלי המשטרה שלא סימנה את הכדורים בזמן אמת אי אפשר להשתמש בזה כראייה, שכן אין לכך כל תיעוד.

      ההגנה סבורה כי לולא הייתה מריה מעידה, כל התזה שבידי התביעה לא הייתה מתקיימת. מעדותה של רב-פקד ענת קצב עולה כי מריה אכן נשאלה באופן ספציפי לגבי חומר שבלתי ניתן לגלות בדם. מריה לא העידה מיוזמתה, גם לאחר תחקיר "עובדה", ויתרה מכך - היא השתתפה במימון הגנתו בתביעת הדיבה שהגיש נגד התכנית. ההגנה מוסיפה כי החוקרים עשו למריה מניפולציה וניסו לסכסך בין השניים. ואולם, היום כאמור, ייאלצו השופטים לתת את הדין ולהכריע אילו טענות משכנעות יותר - אלו של התביעה או אלו של ההגנה.

      עורך דינה של זקוטסקי: "מריה ללא ספק הייתה אמורה להיות הקורבן הבא"

      לטענת דוד יפתח, עורך דינה של זקוטסקי, העדות המפלילה ביותר נגד קופר הייתה של מרשתו. בריאיון לוואלה! NEWS אמר יפתח כי "מריה הייתה אמורה ללא ספק להיות הקורבן הבא. קופר הבטיח להתחתן איתה ודאג לכך שרכושה יעבור אליו. השלב הבא היה ברור. חייה ניצלו בנס ועדותה המהימנה הביאה להרשעתו ולשליחתו למאסר עולם".

      (עדכון ראשון: 13:18)