משרד החינוך לא אוהב את העובדה שיש בישראל עוד מערכת חינוך לצידו, זו המקצועית שנמצאת תחת אחריות משרד הכלכלה, והוא עושה הכל כדי שילדי ישראל לא ייחשפו אליה, לא יישמעו עליה ולא, חס וחלילה, ייבחרו בה. לאור העובדה שחצי מהתלמידים בישראל מסיימים את לימודיהם ללא תעודת בגרות, ורבים אחרים משיגים תעודת בגרות עם ציונים נמוכים מאוד, אפשר להבין מדוע מערכת חינוך מקבילה מאיימת ומדירה שינה מבכירי משרד החינוך.
דמיינו לעצמכם מצב שבשנת הלימודים הקרובה, 50% מהתלמידים של משרד החינוך יחליטו לעבור ללמוד בבתי ספר מקצועיים, כפי שאכן ראוי היה שיהיה, ויסיימו את לימודי התיכון עם כלים אמיתיים לחיים, במקום להתמחות בחימום הכיסא בבי"ס עיוני ולצאת משם עם תחושת כישלון גדולה וביטחון עצמי בקרקעית. משרד החינוך לא יכול להרשות לעצמו אפילו לחשוב על כך, והוא שם לו למטרה לחסל את החינוך המקצועי, כדי שיותר תלמידים יסיימו את לימודיהם בתיכון ללא כלום!
זהו מכתב פתוח לתלמידים שיתחילו בשנה הבאה את לימודיהם בבי"ס תיכון, הקורא להם לפקוח את עיניהם, לקחת אחריות על חייהם, כי אף אחד אחר, ובוודאי משרד החינוך, לא יעשה זאת עבורם.
הנה דוגמא ראשונה לתכסיסים של משרד החינוך, שנועדו למנוע מהתלמידים לנטוש את בתי הספר שלו לטובת בתי הספר המקצועיים של משרד הכלכלה. לאחרונה יצא משרד החינוך בקמפיין נרחב ועתיר תקציב, לפיו בשנת הלימודים הקרובה יוכלו תלמידי ישראל ללמוד בבתי הספר העיוניים גם לבגרות וגם לימודי מקצוע. בקמפיין זה מבקש משרד החינוך להעביר מסר כפול: א. אצלנו לא לומדים רק לבגרות. ב. יש לנו מסלולים גם למי שהבגרות לא מתאימה לו. שני המסרים האלה לוקים בחסר, שלא לומר משקרים את הציבור הרחב. ראשית, גם לימודי המקצוע של משרד החינוך מחייבים את התלמידים לעבור בחינות בגרות, שלא מתאימות, כאמור, לכל אחד. שנית, ובניגוד גמור לרושם שהוא מבקש לייצר, במרבית המסלולים המקצועיים המוצעים, משרד החינוך לא קיבל אישור להנפיק תעודת מקצוע לתלמידיו, שכן תכניות הלימודים אינן עומדות בקריטריונים של משרד הכלכלה לקבלת תעודת מקצוע. בסיום הלימודים יגלו התלמידים שמלבד הרחבת אופקים, במקרה הטוב, אין ללימודי המקצוע החדשים הללו שום ערך מוסף, ולמעשה אין הבדל בינם לבין חוג פעילות סטנדרטי אחה"צ.
לפניכם דוגמא נוספת לאופן שבו נוהג משרד החינוך, שלא לטובת התלמידים בישראל. לפני כשנתיים הוחלט במשרד החינוך לפתוח כיתות קטנות לתלמידים מתקשים או בעלי הפרעות למידה כאלה ואחרות. לכאורה מדובר ביוזמה מבורכת, שתאפשר לתלמידים האלה לקבל סיוע, הדרכה וליווי מעמיקים יותר. זה הרי החלום שלנו המורים והמנהלים, שהכיתות יהיו קטנות יותר, ונוכל להעניק יחס אישי יותר לכל תלמיד ותלמיד. אז זהו, שלא. למרות שכל הגורמים המעורבים, מורים, מנהלים, הורים, יודעים היטב כי הסיכוי של תלמידים אלה לסיים את לימודיהם בהצלחה, עם תעודת בגרות ביד, לא ממש קיים, אף אחד לא הציע להם אלטרנטיבה חינוכית ראויה אשר מתאימה להם. למעשה, אותם תלמידים הוצאו מהכיתות הרגילות שלהם, בראש ובראשונה במטרה למנוע מהם לעכב את קצב הלמידה של שאר התלמידים בכיתה ובה בעת לוודא שאותם תלמידים לא יבחרו לעבור לחינוך המקצועי, שכן אף אחד אפילו לא טרח לחשוף בפניהם את האופציה הזו. הם לא יודעים שבמקום לחמם את הכיסא במשך 3 או 4 שנים, הם יכולים ללמוד מקצוע של ממש, כזה שיעניין אותם, שיהיו טובים בו, שירכשו ניסיון מקצועי בשכר כבר בתיכון, שיאפשר להם נקודת פתיחה טובה וקלה יותר לחייהם הבוגרים, שיהפכו לאזרחים תורמים לחברה במקום ליפול עליה לנטל. במקום זאת, הם יסיימו את התיכון במשרד החינוך בלי כלום!! כלום!! חוץ מאכזבה גדולה של המערכת מכישלונם.
משרד החינוך הוא גוף גדול מאוד, וכמו גופים גדולים, קשה להם לראות את הפרטים הקטנים, הילדים שלנו. הם מכניסים הכל לטבלאות, אבל שוכחים שמאחורי המספרים יש ילדים, עם לב ונשמה, שלא רוצים לאכזב אותנו המבוגרים ואת עצמם. גם אם משרד החינוך היה מושלם, בשום תרחיש הוא לא היה מצליח להכניס את כלל תלמידי ישראל לתוך תבנית אחת של לימודים עיוניים לבגרויות. זה פשוט לא עובד כך. יש תלמידים שהם עיגולים. אחרים הם משולשים. אי אפשר להכניס את כולם לתבניות מרובעות, אחידות, שלא יודעות להתגמש ולהתאים את עצמן למציאות.
מוטב היה לו משרד החינוך, בראשותו של השר נפתלי בנט (לשעבר שר הכלכלה), היה נלחם על הצלחת התלמידים בישראל לפחות כפי שעושה כבוד השר בענייניו הפוליטיים. עם זאת, תלמידים יקרים, אני מציעה לכם ולהוריכם מכל הלב, שלא לבנות על כך בעתיד הקרוב, לתפוס יוזמה ולבדוק מה באמת הכי טוב בשבילכם. אחר כך, השמיים הם הגבול.
אירית תלמוד היא מנהלת תיכון דב הוז בתל אביב, מרשת דרור בתי חינוך